היפרפלזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היפרפלזיה
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D006965
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הִיפֶּרְפְּלַזְיָהאנגלית: Hyperplasia) (מיוונית עתיקה (ὑπέρ (huper משמעו "היפר" או "יתר", (πλάσις (plasis משמעו "פלזיה" או "יצור". על פי האקדמיה ללשון העברית: יְצִירַת יֶתֶר[1]), או היפרגינציה, היא עליה בכמות הרקמות האורגניות אשר נוצרות מהתרבות תאים. היא עלולה לגרום לגדילה משמעותית של האיבר. היפרפלזיה היא תוצאה של תהליך הסתגלותי כתגובה לגורמי עקה (טראומה), כמו דלקת כרונית או שינוי הורמונלי. לעיתים משתמשים במונח בצורה שגויה כנאופלזיה שפירה או גידול שפיר.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפרפלזיה היא תגובה פארא-נאופלסטית שכיחה לגירוי. בראייה מיקרוסקופית, התאים מדמים תאים רגילים אבל מספרם גדל. לפעמים התאים גם גדלים בנפחם (היפרטרופיה).

היפרפלזיה נחשבת לתגובה פיזיולוגית לגירוי ספציפי, והגדילה של התאים ההיפרפלסטיים נשארת תחת פיקוח מנגנוני הגוף הרגילים. זאת להבדיל מנאופלזיה (התהליך הגורם לסרטן וגידולים שפירים).

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפרפלזיה עלולה להיגרם ממגוון סיבות וגורמים. למשל דרישה מוגברת לסוג התאים הספציפי (למשל לאחר פציעה בעור), דלקת מקומית, פגיעה הורמונלית או כפיצוי לנזק באיבר אחר בגוף עקב פציעה או מחלה.

היפרפלזיה יכולה להיות לא מזיקה ולהיחשב נורמלית. למשל גדילה של בלוטות החלב בשד בזמן ההריון, זאת לטובת הנקה עתידית.

דוגמה נוספת היא שפקטורי גדילה דמויי אינסולין גורמים לצמיחה מואצת של סחוסים ועוזרים בתהליך הגדילה של ילדים. בתהליך זה ישנה התרבות ממשית של התאים ולא גדילה שלהם.

דוגמאות נפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילד הסובל מהמי-היפרפלזיה שמאלית. ניתן להבחין בהתארכות יתר של הגפיים בצד זה.

הגדלה שפירה של הערמונית

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Hyperplasia: MedlinePlus Medical Encyclopedia". www.nlm.nih.gov. Retrieved 2015-05-301
  • Sembulingam, K.; Sembulingam, Prema (2012-09-01). Essentials of Medical Physiology. JP Medical Ltd. ISBN 9789350259368
  • Zachary, James F.; McGavin, M. Donald (2013-12-11). Pathologic Basis of Veterinary Disease. Elsevier Health Sciences. ISBN 9780323291729.
  • Braun, Carie Ann; Anderson, Cindy Miller (2007). Pathophysiology: Functional Alterations in Human Health. Lippincott Williams & Wilkins. ISBN 9780781762502.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היפרפלזיה בוויקישיתוף
  • Bachmann, Alexander; Rosette, Jean de la (2011-11-24). Benign Prostatic Hyperplasia and Lower Urinary Tract Symptoms in Men. OUP Oxford. ISBN 9780199572779.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.