היצירה בשחור
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | מרגריט יורסנאר |
| שפת המקור | צרפתית |
| סוגה | רומן |
| מקום התרחשות |
ברוז'  |
| הוצאה | |
| הוצאה |
הוצאת גלימאר |
| תאריך הוצאה | 1968 |
| מספר עמודים | 267 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | זמורה, ביתן – מוציאים לאור |
| תאריך | 1988 |
| תרגום | אביטל ענבר |
| פרסים | |
|
פרס פמינה (1968) | |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001079050 |
  | |
היצירה בשחור (בצרפתית L'Œuvre au noir) הוא רומן שכתבה הסופרת הצרפתיה מרגריט יורסנאר.
הרומן מספר על חייו ומותו של הדמות הבדיונית זנון, רופא, פילוסוף, מדען ואלכימאי יליד ברוז' של תקופת הרנסאנס. הספר דן במעמדה של הרפואה שהייתה מקצוע תאורטי לעומת הניסיון המעשי של הגלבים שעסקו בחקר גוף האדם ובכירורגיה. כמו כן, הוא דן באמונה הנוצרית לעומת אמונות אחרות ודן בפלגי הנצרות ויחסיהם ההדדיים, תוך שהוא מתאר מקצת ממלחמות הדת שהתחוללו בתקופה הנידונה ואת ההסתגרות התרבותית שהאדיקות הדתית גרמה לה.
הספר מתאר את המאבקים הפוליטיים של התקופה, את השילוב בין מאבקים מדיניים לדתיים ואת הבריתות המדיניות שנוצרו כתוצאה מכך.
הספר יצא לאור בצרפת ב-1968, זכה להצלחה מיידית וזיכה את המחברת בפרס הצרפתי לספרות Prix Femina Étranger. תרגומו לעברית של הספר על ידי אביטל ענבר יצא ב-1988 בהוצאת זמורה, ביתן – מוציאים לאור, ובאותה שנה יצא לאקרנים סרט קולנוע שהופק על פי הרומן בכיכובו של ג'אן מריה וולונטה.
שם הספר שאוב מאחד התהליכים באלכימיה. הספר כולל מספר התבטאויות אנטישמיות שלא ברור אם הן באות לייצג את רוח התקופה או מהוות ביטוי לדעתה של הסופרת.
זנון מעדיף לשכב עם גברים, רצוי נערים, אולם לא נמנע מקיום יחסי מין עם נשים. בספר מתנהל דיון אודות הומוסקסואליות.
גיבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הילזונדה, אחותו של הסוחר והבנקאי אנרי ז'וסט ליגר, אימו של זנון, שילדה אותו כממזר מפרשת אהבים עם אלבריקו דה נומי, כומר פלורנטיני רם דרג שנעלם לפני לידתו של הילד. כאשר שמעה שאלבריקו נהרג, התחתנה עם הסוחר המבוגר סימון אדריאנסן האנאבפטיסט. לאחר כמה ילדים שנפטרו בעודם תינוקות נולדה להם ילדה שנשארה בחיים, אחות למחצה לזנון. בני הזוג עברו עם התינוקת מרתה למינסטר בתקופת השלטון האנבפטיסטי. מרתה ניצלה ועברה לחיות בקלן אצל אחות אביה, שהייתה נשואה למרטין פוגרס, סוחר עשיר.
- זנון, נולד ב-1510 כממזר לאלבריקו ולהילזונדה, יוצא למנזר בו אב המנזר הוא אלכימאי, לשם לימוד המקצוע ורכישת ידע. שוטט במקומות שונים ולמד רפואה מעשית וניסויית ואף כתב מאמרים על מבנה גוף האדם שהיו חדשניים לזמנו. שימש את הפחה של אלז'יר ועזר לו בהפקת אש יוונית. בתקופת מגפת הדבר הוא מתגלה בעיר קלן כרופא שמוכן לטפל בחולים וכך הוא פוגש את אחותו למחצה מבלי לגלות לה על הקשר המשפחתי ביניהם. בתקופה בה הוא פוגש את אנרי בקלן מסתבר כי נפתחו נגדו הליכים בגלל חיבור שכתב, ובגלל אותה סיבה נמלט זנון מאינסברוק. לאחר תקופה קצרה בה הסתתר אצל חבר עבר לפולין ועבד כרופא מנתח בצבאו של זיגמונד ומשם עבר לשוודיה, הפך לרופא המלך ועסק גם בחיזוי העתיד על פי הכוכבים. המלך חשש שבניו ינצלו את תחזיותיו של זנון על מנת לחשב במדויק את קיצו ולכן הרגיש זנון כי עדיף שיעזוב. הוא עבר דרך גרמניה לפריז ועשה זאת בשם אחר (שם בדוי של רופא שנפטר ואת תעודותיו רכש מהאלמנה) על מנת שלא ייעצר. מטרתו בפריז הייתה להוציא לאור חיבור בשם "הנחות יסוד" שבו קיבץ את כל השקפות העולם שידע עליהן. ניתח נקודות דמיון ושוני ואת הזיקות השונות. כאשר התבשר שהוחלט לשרוף את ספריו החליט לחזור לברוז'. שם התיישב בביתו של ז'אן מיירס, אצלו למד רפואה בנעוריו ועבד עם קהל לקוחותיו של הרופא קשיש. הוא התיידד עם אב מנזר והפך לרופאו האישי. כאשר נפטר ז'אן מיירס ירש זנון, בשמו הבדוי, את רכושו והפך את ביתו לבית מרפא לעניים בחסות המנזר. במהלך השנים הוא ממשיך במחקריו, מתמקצע כרופא ומנהל דיונים תאולוגיים עם אב המנזר. כעבור 6 שנים נפטר אב המנזר וזנון מחליט לברוח, אולי לאנגליה ואולי לזיילנד אבל אחרי מסע קצר הוא מחליט לחזור. עותק של ספרו "הנחות יסוד" ניצל מהאש, מתורגם ללטינית ומופץ למורת רוחה של הלשכה הקדושה. זנון החליט לנסוע לגרמניה לטיול ולחפש שם עבודה אולם עקב הסתבכות של צעירים הלשינו עליו על קיום יחסים הומוסקסואליים והוא נעצר. בעת שנעצר הודה בשמו האמיתי ונאסר. הוצע לו לפרוש למנזר אבל הוא העדיף להתאבד.
- אנרי מאכסימיליאן ליגר, בן סוחרים עשירים מברוז', בנם של ז'קלין ואנרי ז'וסט ליגר, יצא למסע כדי להצטרף לצבא ולעשות קריירה צבאית, תוך כדי שהוא מחבר שירים, בעיקר שירי אהבה בחרוזים. בתקופת ועידת טרנטו הוא סרן בצבא הקיסר. אנרי נפצע במריבה עם חייל אחר וכשהוא זקוק לרופא הוא פוגש את זנון שאמנם כבר לא מטפל בחולים אבל מוכן לטפל בו. שנים לאחר מכן מת מנפילה מסוס בעת המצור על סיינה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היצירה בשחור, באתר OCLC (באנגלית)
- אביטל ענבר, היצירה בשחור - פרק מהספר, מעריב, 5 בפברואר 1988