היצף מידע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוח מודעות המכיל מידע רב מידי

היצף מידע או עודף מידע הוא מושג המתייחס למצב שבו יש יותר מדי מידע, הכמות העודפת של המידע מפריעה לקבלת החלטה וליכולת להתעדכן.

היצף מידע הוא מצב קיומי של הפרט, בו אדם מסוים סובל מחוסר יכולת להשתלט על כל הגירויים והעובדות המוצבים בפניו. זהו מצב החורג מיכולת עיבוד המידע של האדם‏[1].

עודף מידע יכול להיות גם תופעה קבוצתית. יש "תקרות", או רמות מקסימליות של מידע גם ברמת הקבוצה של האנשים. זיהוין של התקרות האלה חשוב לתפקוד הקבוצה.

דיסציפלינות אקדמיות שונות עוסקות בהיצף מידע. בין אלה נכללות מדע התקשורת (בהנדסת חשמל), תורת המידע, תקשורת אנושית, ותורת הכאוס.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הגורמים להיצף המידע הוא צוואר הבקבוק של החשיבה האנושית. צוואר הבקבוק נוצר משום שהזיכרון לטווח קצר יכול להכיל פחות או יותר שבע יחידות מידע בו זמנית למשך זמן קצר בלבד‏[2].

עודף מידע יכול להיווצר בתנאים בהם יש יחס נמוך מדי בין נתונים רלוונטיים (סיגנלים) לבין הרעש שסביבם. למשל, כאשר העובדות החשובות שקועות בתוך ים של פטפטת. הצטברות מיותרת של רכילות, פריטי היסטוריה או סתם פריטים עלולה ליצור מצב של עודף מידע. כאשר מתקיים היצף מידע נוצר קושי בהערכת החשוב, בברירה של המוץ מן התבן, ובזיהוי העיקר מן הטפל.

יש המזהים את עודף המידע כתופעת לוואי של עידן בו יש יותר כלים לאגירה ושינוע של מידע. כך, יש המאשימים את הטלוויזיה, המחשב והאינטרנט באחריות להיצף במידע.

מצב של עומס מידע מאפיין הפרעת קשב, משום שהיא יכולה להקשות על האדם להתעלם ממסיחים ולארגן את שלל המידע הנקלט באופן יעיל.

התמודדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המנגנונים הקוגניטיביים המאפשרים להתמודד עם היצף מידע הוא הסכמה. הסכמה מהווה מסגרת התייחסותית שנבנת על סמך ניסיון העבר ומסייעת בארגון ועיבוד של מידע חדש. לצורך כך הסכמה משפיע על תהליכי הקשב, הזיכרון והשליפה. משום שהסכמה מראה עמידות למידע סותר היא יכולה לגרום לנטאי בתפיסת המציאות ולהוביל לתופעות כמו נבואה המגשימה את עצמה[1].

אחת ממטרות החינוך היא להכשיר את התלמידים לחיים בחברה תקשורתית ועתירת מידע, כך שיוכלו להפיק תועלת מן המידע הנגיש להם באופן בטוח ולהתמודד עם היצף המידע הלא מבוקר שנמצא באינטרנט‏[3].

אוריינות מדיה מאפשרת שימוש יעיל באמצעי תקשורת שונים, לצורך קליטה, הבנה ומסירה של מידע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בין המקורות המובילים העוסקים בהיצף במידע אפשר להזכיר את ספרו של Shenk הנקרא Data Smog, את ספרם של Brown and DuGuid הנקרא The Social Life of Information.
  • בין המחקרים העוסקים בהיצף מידע ברמה קבוצתית ניתן להזכיר את ספרו של Dunbar הנקרא Groomin, Gossip and the Evolution of Communication, ואת מחקריהם של גד ג'ונס, גלעד רביד, שיזף רפאלי המופיעים, בין השאר, כאן:
Jones, G. Ravid, G. and Rafaeli S. (2004) Information Overload and the Message Dynamics of Online Interaction Spaces: A Theoretical Model and Empirical Exploration, Information Systems Research Vol. 15 Issue 2, June 2004, pp. 194-210.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היצף מידע בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
  2. ^ שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
  3. ^ משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים (2009). מידענות - מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע.