היקסוס

ציור קיר מקבר בני חסן שבה מתוארת שיירת נוודים שמיים יורדת למצרים, אחד מהם מוזכר בשמו: "אבישה" (או "אבישר") המכונה "היקסוס" - 'שליט ארץ זרה' בשפה המצרית הקדומה.

ההיקסוס (או חיקסוס) הם קבוצה שמית שהשתלטה על מצרים העתיקה עם התרופפות כוחה של הממלכה התיכונה, בתקופה המכונה "תקופת הביניים השנייה". ההיקסוס פלשו למצרים בשנת 1730 לפנה"ס, כבשו את מצרים התחתונה, והשליטו מלכי חסות על מצרים העליונה, אך לא כבשו אותה. בתקופתם ידעה מצרים פריחה ושגשוג כלכלי. שלטונם החזיק מעמד כמאה ושישים שנה, והסתיים עם גירושם על ידי יעחמס הראשון, שליט מקומי, סביב שנת 1570 לפנה"ס, שייסד את השושלת ה-18 במצרים ואת הממלכה החדשה. במהלך גירושם הם נמלטו צפונה לארץ כנען, לשרוחן, אולם מאוחר יותר צר יעחמס הראשון על העיר וכבשה.

בירתם של ההיקסוס נקראה אווריס והיא נמצאת מזרחית לשפך הדלתא.

ההיסטרין היהודי יוסף בן מתתיהו גילה כי ההיקסוס שהוזכרו בכתבי מנטון הם בעצם אבותיהם הקדומים של עם ישראל, ולמרות שישנם חוקרים שפסלו זיהוי זה, הרב דוד צבי הופמן ועוד חוקרים ראו את הזהיוי של יוסיפון כנכון.

המחקר הארכאולוגי

תמונה המתארת את ניצחונו של יעחמס על ההיקסוס.

עם ראשית המחקר הארכאולוגי בסוף המאה ה-19, חפר הארכאולוג הנודע סר וויליאמס פלינדרס פיטרי באזור הדלתא של מצרים, וגילה שם ממצאים חומריים - קרמיקה ואדריכלות - שאינם אופייניים לתרבות המצרית, אך דומים מאוד לתרבות החומרית שאיפיינה את אזור ארץ ישראל וסוריה באותה תקופה. את הממצאים האלו זיהה פיטרי כתרבות החומרית של ההיקסוס. תחילה חשבו החוקרים - בהתאמה לכתבי מנתון - כי ההיקסוס היו בני עם, שהיה מפותח טכנולוגית, אשר פלש למצרים. על פי הממצאים הם זיהו כי מקורו של העם הזה הוא מצפון לסוריה וארץ ישראל, ולשיטתם אחרי שהשתלטו ההיקסוס על סוריה וארץ ישראל הם המשיכו למצרים - בשנת 1750 לפנה"ס - ושלטו במצרים באזור דלתת הנילוס עד 1570 לפנה"ס.

תפיסה זו של ההיקסוס - כ"עם זר שפלש למצרים" - הייתה מקובלת מאוד בראשית המחקר, אולם כיום, בעקבות ממצאי החפירות הארכאולוגיות, רוב החוקרים סבורים שההיקסוס לא היו "עם" של ממש אלא כינוי לשליטים (מלכים מהשושלת ה15) בני שכבת מהגרים מגוונת שהגיעה למצרים בהדרגה, אשר ניצלו תקופת כושר של החלשות השלטון המצרי האוטוכטוני והשתלטו על מצרים. התואר "חקא-חסות" - כלומר "שליט הארצות הזרות" - מופיע על כמה מהחרפושיות שהנפיקו שליטים אלו לצד שמותיהם, שהיו שמות שמיים וחוריים (כגון: "יעקבהר", "ענתהר" ו"נחמן") שהיו נפוצים לפני כן בכל רחבי המזרח הקדום (למעט מצרים).

בעבר זוהתה בירת ההיקסוס אווריס עם "צען" המקראית, שבצפון הדלתה, אולם כיום, בעקבות חפירותיו של הארכאולוג האוסטרי מנפרד ביטק בתל-אל דבע שבמצרים, ברור כי בירת ההיקסוס שכנה בקנטיר - גם היא בצפון הדלתא - עיר שלימים שופצה על ידי המלך המצרי הידוע רעמסס השני שיסד בה את בירתו פר-רעמסס (שרבים מזהים אות עם "רעמסס" המקראית).

ההיקסוס פיתחו את הטכנולוגיה ואת חרושת הברזל והנשק במצרים, והנחילו למצרים את הקשת המורכבת ואת מלחמת המרכבות, בהן עשו המצרים שימוש רב. המילים "מרכבה" ו"סוסים", שהפכו לחלק בלתי נפרד מהשפה המצרית הקדומה, באות למעשה משורש של שפה שמית שהובאה יחד עמם למצרים בתקופת ההיקסוס.

בסופו של דבר גורשו שליטי ההיקסוס האחרונים ממצרים על ידי המלך המצרי יעחמס הראשון (בן לשושלת מצרית מקומית ששלטה בתקופת ההיקסוס באזור מוגבל בדרום מצרים) - שנחשב למייסד השושלת ה-18 - סביב 1570 לפנה"ס. לפי כתבים ועדויות מתקופה זו נמלטו שליטי שושלת זו אל ארץ כנען, אל העיר שרוחן (הנזכרת במקרא כעיר בנגב יהודה), אך ברבות הימים ערך יעחמס הראשון מסע צבאי גם לארץ ישראל, צר על שרוחן שלוש שנים, וחיסל או לקח בשבי את אלו מפליטי ההיקסוס שמצאו בה מפלט.

סברת ההיקסוס ובני ישראל

שמם של ההיקסוס בכתב חרטומים

בספר בראשית

תרגום המילה המילה היקסוס כ"רועים מלכים" מזכיר את דיבורם של בני יעקב אל פרעה כפי שהוא מופיע בסוף ספר בראשית: "וַיָּבֹא יוֹסֵף וַיַּגֵּד לְפַרְעֹה וַיֹּאמֶר אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן..וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל אֶחָיו מַה מַּעֲשֵׂיכֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ. וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ. אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן" (בראשית מז א).

בספרי מנתון

ההיסטוריון המצרי-הלניסטי, מנתון, בן המאה ה-3 לפנה"ס, מזכיר בחיבורו את ההיקסוס ומזהה אותם כאבותיהם של עם ישראל שלטענתו גורשו על ידי המצרים עצמם ממצרים בניגוד לסיפור המקראי והמסורתי-יהודי של יציאת מצרים.‏ בחיבורו ביוונית "אגיפטיקה" הוא מספר את דברי ימיה של מצרים, כפי שהוא קרא בכתבים ההירוגליפים המצריים. את תיאורו מביא יוסף בן מתתיהו בחיבורו הפולמוסי "נגד אפיון". מנתון מציג את אבות היהודים באור שלילי בצורה מכוונת וחיבורו עורר את ראשית ספרות הפולמוס האנטי-יהודית שהודפסה באלכסנדריה והחלה להתפשט ברחבי העולם היווני הלניסטי הקדום.‏

בעקבות דבריהם של מנתון ושל יוסף בן מתתיהו, סברו בעבר מרבית החוקרים כי ההיקסוס הוא שמו של עם נודד ממוצא שמי, אשר פלש למצרים העתיקה ומלך בה כמאתיים שנה. מנתון, שגם זיהה בכתביו את ההיקסוס כאבותיו של עם ישראל, גורס כי פירוש השם "היקסוס" הוא "המלכים הרועים". כיום, יש הסוברים כי הוא שיבוש יווני של הכינוי המצרי "חאקה-חאסות" (או "חכאו-ח'סות", אך יש גם מקורות מסוימים הטוענים ששמם היה "חִ'יק שַסוּ"), שבו כונו שליטי הארצות הזרות.

היחס לסברה כיום

חרפושית עם הכתובת "בן רע, יעקב-הר, נחון בחיים", שנמצא בתל שקמונה, כיום מוצגת במוזיאון הימי הלאומי

רוב החוקרים פוסלים את הזיהוי שבין ההיקסוס ובין אבות ישראל - בעיקר בגלל חוסר התאמה בין תקופת שלטונם והתקופה בה נבנתה העיר רעמסס (במאה ה-13 לפנה"ס). כמו כן, בעוד שבני ישראל המקראיים מתוארים כמונותאיסטיים ההיקסוס מתוארים כעובדי אלילים (אשר כנראה עבדו קודם לפלישתם למצרים את אלילי המזרח הקדום וסיגלו לעצמם את עבודת אלילי מצרים). בנוסף, הבדלי המעמדות בין שתי הקבוצות: ההיקסוס - שליטים, בעוד שהעברים הם עבדים במצרים (שחיו בה במעמד של גרים לפני שעבודם) לא עולים בקנה אחד.

ישנם המציעים כי ייתכן כי האירועים המתוארים בסוף ספר בראשית (פרקים מ"א-נ'), שבהם חלה עליית יוסף לשלטון במצרים העתיקה וירידת יעקב אבינו ובני משפחתו למצרים אירעו בתקופת שלטונם של ההיקסוס במצרים, שעודדו זרים להשתקע במצרים ולתפוס עמדות שלטוניות, כדי לחזק את שלטונם בארץ זו.‏

בסרט "פענוח יציאת מצרים" (Exodus Decoded) משנת 2006, התומך בתאוריה שלפיה יציאת בני ישראל הוא אירוע גירוש ההיקסוס ממצרים, נטען כי יוסף המקראי היה אחד משליטי ההיקסוס שהשתמש בטבעת חותם שעליה מוטבע השם: "יעקבהר". לטענתם זהו השימוש היחיד בשם עברי מקראי ("יעקב") בהיסטוריה של מצרים העתיקה.

לקריאה נוספת

• A. H. Sayce, The Hyksos in Egypt, The Biblical World 21, No. 5 (May, 1903), pp. 347-355

ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: היקסוס

• היסטוריה של מצרים העתיקה
• פרעוני מצרים
• קבוצות שהוצעו לזיהוי כעם ישראל המקראי

קישורים חיצוניים

• רן שפירא, בצאת ההיקסוס ממצרים, באתר הארץ