היריו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היריו
Japanese aircraft carrier Hiryu 1939.jpg
נושאת המטוסים היריו, 1939
תיאור כללי
סוג אונייה נושאת מטוסים
צי הצי הקיסרי היפני
סדרה נושאות המטוסים מסדרת סוריו
סמל הצי היפני
ציוני דרך עיקריים
הושקה 15 בנובמבר 1937
הוכנסה לשירות 5 ביולי 1939
גורלה טובעה ב-5 ביוני 1942 בקרב מידוויי
נתונים כלליים
הדחק 19,500 טון טעונה
אורך 222 מטר
רוחב 21 מטר
שוקע 7.44 מטר
מהירות 34.5 קשר (כ-64 קמ"ש)
גודל הצוות 1,250
צורת הנעה טורבינות קיטור, 152,000 כוחות סוס וארבעה מדחפים
חימוש 12 תותחי 5 אינץ' (127 מ"מ)

26 תותחי 25 מ"מ
15 מקלעי 13.2 מ"מ

מטוסים 73

היריויפנית: 飛龍`; מילולית: "דרקון מעופף") הייתה נושאת מטוסים של הצי הקיסרי היפני מסדרת סוריו אשר נטלה חלק במתקפה היפנית על פרל הארבור. היא טובעה ב-5 ביוני 1942 לאחר התקפה של מטוסי הצי האמריקאי במהלך קרב מידוויי.

הספינה נבנתה במסגרת המגבלות שהוטלו על יפן באמנת וושינגטון, ולכן ממדיה וחימושה היו צנועים יחסית בהשוואה לנושאות מטוסים אחרות של מלחמת העולם השנייה, ונשאה 73 מטוסים בלבד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 בדצמבר 1941 השתתפה ההיריו, תחת פיקודו של קפטן קאקו טומאו, במתקפה על פרל הארבור בהוואי. גל מטוסים שהמריא מסיפונה תקף את האי אוהאו. עשרה מפציצי נאקאג'ימה B5N "קייט" תקפו את אניות המערכה אריזונה וקליפורניה האמריקאיות, שמונה נוספים התקיפו את אוניות המערכה ווסט וירג'יניה ואוקלהומה ואת הסיירת הקלה הלנה, ושישה מטוסי זירו פגעו בבסיסי חיל האוויר האמריקאי בווילר פילד וברברס פוינט.

בין ה-21 ל-23 בדצמבר 1941 שיגרה תקיפות כנגד האי הזעיר וייק באוקיינוס השקט. בינואר 1942 סייעו מטוסיה לפלישה לאמבון באיי מולוקו. ב-19 בפברואר תקפה יחד עם נושאת המטוסים האחות שלה, סוריו, את העיר דרווין באוסטרליה.

במרץ 1942 היא נטלה חלק בקרבות בים יאווה, ותקפה ספינות של בעלות הברית, כולל טיבוע ספינת המטען ההולנדית Poelau Bras. באפריל 1942 היא הגיעה לאוקיינוס ההודי ותקפה את בסיסי הצי הבריטי המלכותי בקולומבו וטרינקומלי שבסרי לנקה. שם היא השתתפה בטיבוע הסיירות הבריטיות קורנוול ודורסטשייר, נושאת המטוסים הרמס ומשחתת הליווי שלה ומפייר.

ב-19 באפריל 1942 דלקה ההיריו בעקבות נושאות המטוסים האמריקאיות הורנט ואנטרפרייז ששיגרו את מתקפת דוליטל, אך לא הצליחה להשיגן ולפגוע בהן.

בקרב מידוויי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 04:30 של ה-4 ביוני 1942, שיגרה ההיריו מתקפה כנגד אטול מידוויי, תוך שמטוסיה משמידים מטוסים ומטרות על הקרקע. לאחר שקאגה, סוריו ואקאגי נפגעו ממטוסים אמריקאיים ב-10:25, נותרה היריו נושאת המטוסים היפנית היחידה שלא נפגעה. מסיפונה המריאו שני גלי תקיפה, ב-10:50 וב-12:45, כנגד יורקטאון האמריקאית, תוך שהם מסבים לה נזק כבד. יורקטאון טבעה סופית מאוחר יותר לאחר פגיעה נוספת מהצוללת היפנית I-168.

בעוד צוות ההיריו מתכונן לשיגור גל תקיפה שלישי, הסתערו עליה בשעה 17:03 שלושה עשר מפציצי צלילה שהמריאו מסיפון האנטרפרייז. היא נפגעה מארבע פצצות, שלוש בסיפון ההמראה הקדמי ואחת במרכז בסמוך לגשר הפיקוד. הפיצוצים הבעירו שריפות במטוסים על הסיפון ובהאנגרים. למרות שמנועי ההיריו לא נפגעו, לא הצליח הצוות להשתלט על השריפות ואלו השביתו את המנועים ב-21:23. בשעה 01:58 זעזע את הספינה פיצוץ עז וניתנה הפקודה לנטוש את הספינה. חלק מניצוליה הועברו למשחתות קאזאגומו ומאקיגומו, אך 350 נהרגו במתקפה עליה וגופותיהם נותרו מאחור. האדמירל טאמון יאמגוצ'י והקפטן קאקו נותרו על סיפונה כשבשעה 05:10 ירתה מאקיגומו טורפדו כדי לטבעה. היא טבעה כליל כארבע שעות לאחר מכן. 35 איש שנותרו על סיפונה ניצלו על ידי הצי האמריקאי ונשבו ו-35 טבעו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]