הישגים אקדמיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הישגים אקדמיים הם התוצרים הנובעים מתפקודו של האדם בתחומי הדעת הנלמדים במוסדות כמו בית ספר או אוניברסיטה[1]. ניתן לייחס הישגים אקדמיים גם לארגונים שונים הפועלים במסגרת האקדמיה והמחקר.

הישגים אקדמיים הם נושא למחקר הן בתחום הפסיכולוגיה והן בתחום הפוליטיקה[1]. כמו כן, ישנם מספר פרסים הניתנים עבור הישגים אקדמיים יוצאי דופן של אנשים או ארגונים. לדוגמה: פרס בלצן, פרס הולברג ועוד.

ההישגים האקדמיים נחשבים למדד של רמת ההשכלה של האדם‏[1].

הישגים אקדמיים במערכת החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת החינוך הפורמלי קיימות דרכים שונות למדידה והערכה של הישגי התלמיד או הסטודנט. הציונים הם הביטוי המספרי או האיכותני של תוצרות ההערכה. על פי רוב הצלחתם הלימודית של התלמידים נמדדת על ידי התייחסותם לשאלות או נושאים ספציפיים במבחן המוגבל בזמן[2].

ההישגים האקדמיים הפכו לכרטיס הכניסה למוסדות להשכלה גבוהה[2]. לדוגמה, בישראל הקריטריונים המרכזיים המשמשים את האוניברסיטאות למיון המועמדים הם תעודת בגרות והבחינה הפסיכומטרית[3]. כתוצאה מכך, ההישגים האקדמיים של האדם משפיעים על הקריירה ומסלול החיים שלו‏[2].

תואר אקדמי מוענק על ידי אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות לבוגריהן, לאחר שהגיעו להישגים האקדמיים הנדרשים מהם. לא כל מוסד חינוכי רשאי לתת תואר אקדמי לבוגריו. בית חרושת לתארים הוא כינוי למוסדות אשר מציגים עצמם כמוסדות להשכלה גבוהה, אך אינם מוכרים על ידי גופים רשמיים ככאלה; ואשר התארים המוענקים על ידיהם ניתנים ללא פיקוח על רמת הלימודים ועל תוכנם.

גורמים המשפיעים על ההישגים האקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האינטליגנציה היא המנבא הטוב ביותר להישגים אקדמיים‏[2], אך היא אינה הגורם היחיד שמשפיע עליהם. זאת משום שגם היכולת וגם המאמץ הם גורמים חשובים המשפיעים על ההישגים האקדמיים. כלומר, אנשים בעלי יכולת קוגניטיבית גבוהה ואנשים שעובדים קשה ויש להם יכולת התארגנות טובה, נוטים לתפקד טוב יותר במוסדות חינוכיים‏[2].

היבט נוסף בעל השפעה על ההישגים האקדמיים הוא הסקרנות, אשר מובילה ל"מוח רעב"‏[2]. סקרנות זו היא ביטוי לצורך של האדם לדעת ולהבין‏[4]. הסקרנות טבועה באדם מהילדות. בגיל הרך הפעוטות חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברת נכונותם להתנסות בניסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה‏[5]. עם זאת, הסקרנות עלולה לדעוך בעקבות איסורים החלים עליה או חוסר שימוש בה‏[4]. כדי למנוע זאת, על המורה להיות קשוב לתלמידיו ולהתנהל בגמישות בעקבות העניין והסקרנות שהם מביעים‏[6].

ליכולת החשיבה והלמידה יש השפעה רבה על התפקוד האקדמי. בהתאם לכך, קשיי למידה הנובעים מגורמים שונים עלולים לפגוע בהישגים האקדמיים של האדם. פגיעה זו עלולה להתרחש למרות קיומן של מנת משכל גבוהה, מוטיבציה ללמידה ומוח סקרן. בין הגורמים הנפוצים לקשיי למידה נמצאים: לקות למידה, הפרעת קשב, לקות שפה ועוד.

אסטרטגיות למידה יעילות יכולות לשפר את התפקוד האקדמי של התלמיד‏[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 Von Stumm, S., Hell, B., & Chamorro-Premuzic, T. (2011). The Hungry Mind Intellectual Curiosity Is the Third Pillar of Academic Performance. Perspectives on Psychological Science, 6(6), 574-588.
  3. ^ שרה גורי-רוזנבליט (2000). נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון - ניירות עמדה. ירושלים: מכון ון ליר.
  4. ^ 4.0 4.1 Maslow, A. H. (1963). The need to know and the fear of knowing. The Journal of General Psychology, 68(1), 111-125.‏
  5. ^ צבי לם (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה. רעננה: ספרית פועלים.
  6. ^ משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים (2009). מידענות - מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע.
  7. ^ McInerney, D. M., Cheng, R., Mok, M., & Lam, A. (2012). Academic Self-Concept and Learning Strategies: Direction of Effect on Student Academic Achievement. Journal Of Advanced Academics, 23(3), 249-269.