הכהנים בני צדוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: שגיאות רבות בעברית, הערך חסר כל מידע ממקורות שאינם דתיים. היכן המחקרים של ההיסטוריונים?.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

במקרא, הכהנים בני צדוק הם משפחה של כהנים, צאצאיו של צדוק הכהן. בעת תקופת בית ראשון נשארו נאמנים לקדוש ברוך הוא בכך שלא נכנעו לעבוד עבודה זרה בעת ששאר העם - ועימם הכהנים - בחרו באלילים שונים למיניהם. לאחר שיבת ציון מונה לתפקיד כהן גדול יהושע בן יהוצדק שהיה מבית צדוק ומבוני בית המקדש השני. בתקופה ההלניסטית שימשו בתפקיד כהן גדול משפחת בית חוניו שהייתה מצאצאיו של יהושע בן יהוצדק.

בספר יחזקאל מופיע שרק הכהנים הללו יטלו את תפקידי העבודות העיקריות בבית המקדש השלישי. על פי המסורת, מתנאי בחירת כהן גדול הוא שהנבחר יהיה מן הכהנים בני צדוק‏[1]. וכן עולי בבל הקפידו על כך בהתייסדות בית שני‏[2].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה מסופר כי לעת פטירתו של אהרן הכהן (בהר ההר), עלה איתו להר, בנו המבוגר אלעזר יחד עם משה רבנו. בעת שנכנסו יחד למערה בה נפטר אהרן, ראה אהרון בעיניו את הלבשת בנו בבגדי כהונה גדולה על מנת שירותו ככך. מפרשי התורה מדייקים כי מאז הוחלט שהכהן הגדול יהיה מבני אלעזר הכהן ולא מאחיו הצעיר איתמר הכהן.

בתורה מסופר שכאשר הרג פינחס בן אלעזר את זמרי בן סלוא זכה לברכת הקדוש ברוך הוא; "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן..הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם, וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"[3]. פרשני התורה מסבירים כי שלשלת הכהונה הגדולה אמורה ונחלטת אל בני פינחס מאלו הפסוקים‏[4].

בספר שמואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מפרשים שמכיוון שפינחס חטא בכך שלעת מעשה פילגש בגבעה מנע את רגליו מלחזור בין עיירות ישראל ללמד ולהורות תורה. ובנוסף, גם לא הלך אחרי יפתח הגלעדי להתיר לו את נדרו‏[5], הועברה ממנו הכהונה הגדולה וניתנה לצאצאי איתמר הכהן, שהם עלי הכהן ומשפחתו. אולם, כאשר חטאו חפני ופינחס בני עלי, ניבא אלקנה (אב שמואל הנביא) את שיחזור הכהונה הגדולה אל בני אלעזר;" וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי מְשִׁיחִי כָּל הַיָּמִים"[6].

נבואתו של אלקנה התקיימה בימי דוד המלך שנבחר צדוק - מזרע פינחס בן אלעזר - לכהן גדול‏[7]. מפרשי התורה מסבירים כי עבודת צדוק הכהן ובניו הייתה רצוייה כלפי שמים על אף שמעשי רוב העם לא הייתה רצוייה.

מסופר במדרש רבה שצדוק ובניו היו צדיקים במעשם ועבודתם במקדש עד כי לולא היה אהרן ובניו קיימים היו צדוק ובניו גדולים מהם‏[8]. הפרשנים הסבירו כי הואיל שצדוק כיהן ראשון בבית המקדש (שהיה משכן קבוע, ולא במשכן שהיה ניידי), וגם עסק לקבוע את המשמרות כהונה, זכה שיקראו משפחות בני אלעזר הנבחרת בשמו וכמו כן נקראו משמרות הכהונה והכהנים על שמו‏[9].

המקורות בנבואת יחזקאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב ככל הייעודים אודות שירות בני צדוק לעתיד לבא מופיע בספרו של יחזקאל הנביא. וכל זאת למרות שיחזקאל - שבעצמו היה כהן - לא היה מבני אלעזר הכהן אלא מבני איתמר, דווקא בו נמסר הנבואה אודות הבחירה בבני צדוק מבני אלעזר הכהן.

מרד העם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר יחזקאל מסופר אודות מרד כללי בו מרדו בני ישראל בהקדוש ברוך הוא. פרשני המקרא פירשו כי מדובר על מרד ירבעם בן נבט ועשרת השבטים במלכות בית דוד וכהונת בני צדוק. הפרשנים האריכו להסביר כי בעת מרד ניתן להכיר נאמנות אוהבי המלך באמת ובעת שקיטת המרד מתגלה את ההערכה בו מעריך המלך את עבדיו ששמרו על נאמנותם אליו‏[10].

כתשלום גמול לבני צדוק על אי-השתתפותם באליליות וקדושת שם שמים ברבים, הוועד להם כמה הבטחות בעת בניית בית המקדש השלישי לעתיד לבא‏[11]. יש מפרשני התורה שהשוו את מעשי בני צדוק בעת מרד העם כמעשה בני לוי לעת מעשה של חטא העגל‏[12].

בפרשנות על דברי הנביא הוסבר שבני צדוק נמשלו לאיש אשר יש לו כעין חסינות (רפואה) למחלה של עבודה זרה, בכך מובטח שיכול לפעול את פעולתו בביטחון אפילו בסביבה בו לוקה אנשיה במחלה זו‏[13].

הרב המשורר שמואל הנגיד טווה את נאמנותם של בני משפחת צדוק הכהן בין שורות שיריו;

Cquote2.svg

נדיבה, נבלה לא מדברת

ולא בוז להוריה מגלגלת

בחורת בני צדוק -ברית רעים

תחלל, והאב לא מחללת

Cquote3.svg
– שיר רב שמואל הנגיד, הובא ב"חקרי לשון" דף קט

לפי דעתו של המלבי"ם, לעומת הכהנים בני צדוק שלא עבדו עבודה זרה בזמנם, שאר הכהנים שכן נכשלו בו לא יזכו לעבודת המזבח אלא לשאר העבודות במקדש -כולל לשירה‏[14]. באשר אכילת תרומה וקודש, גם שאר הכהנים יזכו בו לעתיד לבא‏[15].

פרטי הייעודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כעין" כהנים גדולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשנים הסבירו שלכהנים בני צדוק ניתן הגדרה של "כעין" כהנים גדולים‏[16], ואכן התורה מקדימה - בציוויה לכהן גדול ודברי יחזקאל לבני צדוק - את היתר היטמאות להאב עוד לפני האם (וזאת בניגוד לכהן הדיוט שהכתוב מקדים האם)‏[17].

ההגדרה שכל בני צדוק נחשבים ככהנים גדולים איננה שוללת עמידת כהן גדול אחד מבין בני צדוק, ואכן יש פרשנים המגדילים או משווים את גדולת הכהן הגדול העתידי מבני צדוק מעלה אפילו כלפי המלך המשיח[18].

מנחת חינוכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הנבואה על העתיד לבא מבואר שהקרבת מנחת חינוך (קורבן) של המזבח המחודש על ידי הכהנים בני צדוק יהיה פר[19] שבדרך כלל הוועד הקרבת פר רק לכהן המשיח.

עבודת העיקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידם של הכהנים בני צדוק הוא לבצע את עבודות החשובות במקדש; הקרבת חלב ודם למזבח וסידור לחם הפנים; "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק..הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם נְאֻם אֲדֹנָי ה'. הֵמָּה יָבֹאוּ אֶל מִקְדָּשִׁי וְהֵמָּה יִקְרְבוּ אֶל שֻׁלְחָנִי לְשָׁרְתֵנִי וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי" . הפרשנים הסבירו הקרבת החלב והדם - מסוגה ה"חי" - בעלי חיים - כסמלי לחיבור של גשמיות ורוחניות, (וזאת בניגוד להקרבת קורבן מנחה שהוא מסוג ה"צומח" בלבד). בנוסף, ההקרבה כלפי השולחן - המונחת לצפון המקדש - מסמלת שליטה על כספים וממון ללא חשש של הכשלה בשוחד וסניפיה‏[20].

בגדי פשתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בגדי כהונה

הכהנים בני צדוק מוזהרים ללבוש רק בגדי פשתן בבואם לשרת ולמנוע ביגוד מצמר (היינו האבנט);

"וְהָיָה בְּבוֹאָם אֶל שַׁעֲרֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִית בִּגְדֵי פִשְׁתִּים יִלְבָּשׁוּ וְלֹא יַעֲלֶה עֲלֵיהֶם צֶמֶר בְּשָׁרְתָם בְּשַׁעֲרֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִית וָבָיְתָה. פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל רֹאשָׁם וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל מָתְנֵיהֶם לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע. וּבְצֵאתָם אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה אֶל הָעָם יִפְשְׁטוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם אֲשֶׁר הֵמָּה מְשָׁרְתִם בָּם וְהִנִּיחוּ אוֹתָם בְּלִשְׁכֹת הַקֹּדֶשׁ וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְלֹא יְקַדְּשׁוּ אֶת הָעָם בְּבִגְדֵיהֶם" .

הפרשנים נימקו כי לבישת רק בגדי פשתים נחשב כיוהרא, ולכן לא הופקד עליהם למנוע לבישת צמר בצאתם אל העם‏[21]. בנוסף, רחוק לומר על צמח הפשתים שינק חיותו מדבר גזול - וזאת בניגוד לבגד הבא מבעל חי שייתכן שנכנסה לשדה אחר בלי רשות למלאות כריסה‏[22]. המקובלים נימקו כי מקור הרוחני של הכהנים בני צדוק הנהו מ"סטרא דקין" ולכן לובשים רק פשתים -שבו בחר קין להקריב להקדוש ברוך הוא‏[23].

איסורי חיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איסורי נישואים לכהן

נבואת יחזקאל אוסרת על הכהנים בני צדוק נישואים מסוימים;

"וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק..אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה לֹא יִקְחוּ לָהֶם לְנָשִׁים כִּי אִם בְּתוּלֹת מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה מִכֹּהֵן יִקָּחוּ" .

דבריו על האיסור לכהנים לנשוא גרושה כבר מפורש בפרשת אמור, ואילו דבריו על איסור חיתון עם אלמנה -שבדרך כלל הותרה להינשא לכהן הדיוט‏[24] -פורש לכמה גוונים;

בתלמוד בבלי פורש כי ראש הפסוק פתח אודות הכהנים בני צדוק וסופו מסיים בעניין כהן הדיוט, כי הותר לסתם כהן לשאת אלמנה ורק עליו להקפיד שאיננה אלמנת גר[25].

יש מסבירים שהכהנים בני צדוק יתפסו לעתיד לבא הגדרה "כעין" כהן גדול -שאסור בחיתון אלמנה- ומכיוון שאינם כהנים גדולים גמורים הותר להם חיתון עם אלמנה מאחיהם הכהנים‏[26]. בטעם איסור קיחת אלמנת ישראל (שבעלה לא היה כהן), הסביר החתם סופר כי מובטחים על כשרות נשי הכהנים יותר מאשר סתם בנות ישראל‏[27], ויש שנימקו כי מחמת צוק הגלות לא שמרו בני ישראל על טהרת נשותיהם כראוי ואילו הכהנים היו זריזים לשמור קדושת נשותיהם ולכך הותרה אלמנת כהן לבני צדוק‏[28].

יש חולקים באמרם שלא הותר לבני צדוק חיתון עם שום אלמנה, וכוונת מילות הנביא "וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה מִכֹּהֵן יִקָּחוּ" הם - שלכהן רגיל הותר אלמנה ולא לבני צדוק‏[29]. כהמשך לסברא זו, יש שהסבירו כי אלו הכהנים הובחרו כמורי התורה לעם ישראל (ראה לקמן), ולכן עליהם לשמור מלגלוג פוטנציאלי של אימור שהתחתן הכהן בן צדוק עם אשת איש[30], או מפני החשש שהישראל נשאה לעצמו אשה גרושה ועכשיו שמת אלמנתו (שבעצם היא גרושה) אסורה לכהן‏[31]. באשר הטעם למה נאסר לכהנים הללו חיתון עם אלמנה, יש נומקים כי חיתון עם אלמנה אינה חיתון של שלום (דהיינו שאינו עולה יפה), ואף‏[32].

לפי סיום הפסוק מובן שעל הכהנים בני צדוק לשאת דווקא אשה בתולה ולא אשה בוגרת[33], ויש מעריצים חיתונם עם בת כהן[34].

הוראת התורה והקדשת שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבני צדוק מיועדות גם סמכויות מיוחדות בעניין הוראת הלכות התורה "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק..אֶת עַמִּי יוֹרוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין טָמֵא לְטָהוֹר יוֹדִעֻם. וְעַל רִיב הֵמָּה יַעַמְדוּ לשפט [לְמִשְׁפָּט] בְּמִשְׁפָּטַי ושפטהו [יִשְׁפְּטוּהוּ] וְאֶת תּוֹרֹתַי וְאֶת חֻקֹּתַי בְּכָל מוֹעֲדַי יִשְׁמֹרוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי יְקַדֵּשׁוּ"[35].

הפרשנים הסבירו כי על הכהנים הללו לשמור על קדושת שבת שמירה מיוחדת, מכיוון שהותר להם עבודת המקדש בשבת ויש חשש שיקילו בקדושת שבת מחוץ למקדש‏[36]. בנוסף, כיוון שעליהם מוטל תפקיד שפיטת צדק בין העם יש חשש שיבואו לכתוב בשבת[37]. כמו כן יש צורך להזהירם שלא יגזרו עונש מוות בשבת‏[38]. המקובלים הסבירו כי מכיוון שלעתיד לבא לא יהיה מציאות של לילה וחושך ולא יהיה סימן התחלת השבת על ידי שקיעת השמש יהיה מוטל על בני צדוק להקדיש את התחלת השבת‏[39]. רבי צדוק הכהן מלובלין מסביר כי שמירת השבת על ידי הכהנים -שבין כה וכה שובתים ממלאכה כי מתפרנסים על ידי המתנות כהונה- היא גורמת תוספת קדושה לכל העם כולו ומצילם מהכנעות ליצר הרע[40].

העמדה על ריב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינוי לכהנים בני צדוק בהוראות התורה נראה כתוספת הידור לאשר תיאור הכהן כאיש מורה בתורה; "וידבר ה' אל אהרן לאמר..אתה ובניך אתך..לֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה" (ויקרא י ח-יא)[41].

בנוסף, ישנם מקראות שמציינות פקידות הכהנים כדיינים על ענייני ריב, נגעים, עגלה ערופה, ואשה סוטה. אם שתפקידם בתחומים הללו הובררו בדברי חז"ל‏[42], אין דרשת חז"ל משמעותי המחייבת התמסרותם של הכהנים לענייני ריב ממונות.

אמנם, החיד"א -בנוי על דברי הרב שמשון מאוסטרופולי- מפרש שאכן על הכהנים בני צדוק להתמסר לתחום ריבי ממונות, והתברכו בכוחות עליונות מיוחדות להתגבר על מידת השכחה ולדון כדת אמת‏[43].


לשכות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשכות ומקומות בבית המקדש השלישי המיוחדות לכהנים בני צדוק (בצבע כחול)

עקב כי עבודת המזבח יהיה מסור רק לבני צדוק, הוקדש להם לישכה מיוחדת באדריכלות של בית המקדש השלישי כפי שמובא בספר יחזקאל. המקרא מתארת את שוני לישכה זו בכך שפתחה פתוחה לכיוון צפון (ולא לדרום כשאר הלישכות). פרשני המקרא מבארים כי על בני צדוק לעבוד על המזבח, לכך לישכתם יהיה בדרום כבש המזבח עם פתיחה לצפון לאפשר להם כניסה קלה וישרה אל הכבש‏[44]. לפי המקורות לא נתפרש את גודל הלישכה וגם לא אם נחלק לכמה חדרים או נשאר בן חדר אחד.

תרומיה מסביב הר המוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גבולי יחזקאל

בהתאם לנבואת יחזקאל אודות חלוקת ארץ ישראל לשנים עשר שבטי ישראל ולנשיא (המלך המשיח), מבואר שלבני צדוק ינחלו שטח רחב מסביב הר המוריה. השטח מוגדר כ4,750 קנים (החל מסוף הר הבית) לכיוון דרום וכן לצפון, ו12,250 קנים למערב וכן למזרח. שטחם של בני צדוק כלול בשטח הרחב של 25,000 על 25,000 קנים שמוקדשים לכלל הכהנים והלויים‏[45].

אישים בני צדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיגרת רב האי גאון אל כהני ג'רבה, כתב כמה סימנים לתועלת זיהוי כהנים אמיתיים ובו מסמן סימנים של הכהנים מזרעו של צדוק הכהן; "כל כהן תמים בדרכיו, מצוין באורחותיו, ומיושר במעשיו, משכים ומעריב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ושומר עצמו מכל דבר רע ומכל טומאה -הרי זה מבני צדוק הכהן ומבני יהוידע הכהן, וראוי שתשרה עליו רוח הקדש" (אגרת רבינו האי גאון, גנזי קדם כרך ד דף נד)

אישים מוכרים מבני צדוק כוללים את אחימעץ בן צדוק ואת עזרא הסופר, וקרובו יהושע בן יהוצדק כהן גדול. בין צאצאי עזרא הסופר נמנה רבי אלעזר בן עזריה כדור עשירי לעזרא הסופר. בתלמוד בבלי מופיע רבי עזרה בר בריה דרבי אבטולס ככהן בן דור עשירי לרבי אלעזר בן עזריה. כיהן הרב רפאל זיסקינד כרבה של המבורג. הרב הנזיר מוכר מנכדי הרב רפאל זיסקינד. ומרבני דורינו נמנים הרב יואל כהן, והרב שאר ישוב כהן (כצאצאי הרב רפאל זיסקינד).

על פי המסורת, היו משפחות כהנים מבני צדוק, וביניהם "דוד הכהן בר עישא" ש -בעת גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב- התיישבו בעיר הכהנים דבדו שבמרוקו[46].

ההשערה לצמיחת כת הצדוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש משערים שכת ה"צדוקים" שואבים את שמם מצדוק הכהן ונמנו ראשי הכת בין הכהנים בני צדוק‏[47].

אמנם, מהמקורות בדברי חז"ל הוסד שמקים כת הצדוקים היה איש בשם צדוק מבני דורו ומתלמידיו של אנטיגנוס איש סוכו -שחי כ-13 דורות אחרי תקופת דוד המלך וצדוק הכהן. התייחסותם של חז"ל לכת ה"צדוקים" הייתה נגטיבי לא רק בגלל זילזלם בשמירת התורה ותורה שבעל פה אלא גם מחמת נסיונם להכשיל ולשכנע המון העם ללכת בדרכם‏[48].

הרמב"ם, בפירושו למסכת אבות, מתייחס אל הצדוקים כגונבי דעת לב המון העם וכחולקים על פירוש חז"ל לפסוקי התורה‏[49]. ואכן, בחיבור משנה תורה מבאר שהצדוקים "מצירין לישראל ומסירין את העם מאחרי השם"‏[50].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיונים בהפטרה פרשת אמור (עמוד רצז) -א. רייזמן, תל אביב תשס"ה
  • מנחת כהן להפטרת פרשת אמור
  • סדרת הודו בספר בן סירא

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משמעות מדרש הגדול לבראשית ו:ד ועוד.
  2. ^ רש"י ותוספות לתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ז, עמוד ב'
  3. ^ ספר במדבר, פרק כ"ה, פסוק י"ג
  4. ^ מגיד מישרים דף נה:, רש"י לתלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ק"א, עמוד ב'
  5. ^ ספר שופטים, פרק י"א, פסוק ל"ט רש"י על ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל'
  6. ^ ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל"ה
  7. ^ ראו גם ספר "תורת הכהנים" (מנחם ריזיקאוו) סימן ר
  8. ^ קהלת רבה פרק א
  9. ^ רש"י ליחזקאל מג:יט. "מדרש הביאור" (סעדיה אלדמארי) להפטרת פרשת אמור
  10. ^ אברבנאל לספר יחזקאל מד:יח, פירוש החפץ חיים על התורה, פרשת אמור.
  11. ^ מלבי"ם לספר מלאכי ג ג
  12. ^ פירוש הרא"ש לספר דברים י:ח
  13. ^ "אלף המגן" (אלישביץ) להפטרת לפרשת אמור
  14. ^ מלבי"ם לספר יחזקאל
  15. ^ כמשמעות הפסוק: "אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח ה' בירושלם כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם" -מלכים ב כג:ט
  16. ^ אהבת יונתן, אברבנאל, מלבי"ם
  17. ^ ספר "אהל יהושע" להפטרת פרשת אמור
  18. ^ "והתהלך לפני משיחי" התהלך לשון טיול (תרגום יונתן לבראשית יג:יז) היינו עניין טיול והעדר קביעות ומביא דעת הרמב"ם (הלכות מלכים ב ה) שהמלך יבא לפעמים לפני הכהן -פירוש "דברי טובה" לספר שמואל א ב,לז
  19. ^ יחזקאל מג יט
  20. ^ אהבת יונתן להפטרת פרשת אמור.
  21. ^ קובץ רני ושמחי כרך ד על הפטרת פרשת אמור הובא מחת"ס לאו"ח סימן טו (השני)
  22. ^ ספר "אלף המגן" להפטרת פרשת אמור
  23. ^ קרבן נתנאל (מדמשק) להפטרת פרשת אמור
  24. ^ ספרא לויקרא כא:יד
  25. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ח, עמוד ב'
  26. ^ פירוש המלבי"ם ליחזקאל
  27. ^ פירוש "חתם סופר" למסכת קידושין דף עח עמוד ב (ומביא רד"ק ספר השרשים שורש "מן")
  28. ^ פירוש "מנחה בלולה" לויקרא כא יד (הודפס בחומש "אוצר הראשונים")
  29. ^ אהבת יונתן להפטרת אמור, נימוקו כי אם תינשא אלמנת כהן לישראל איננה מורשה באכילת תרומה ונמצאת שירדה בקודש, לכן הותרה לכהן הדיוט אבל לא לבני צדוק
  30. ^ תורת הפרשה לאהרן זכאי להפטרת אמור
  31. ^ ספר "אור החמה" ליחזקאל הובא מספר בכור יעקב
  32. ^ יהונתן אייבשיץ להפטרת פרשת אמור
  33. ^ לפי פירוש "רב ליפמן" לויקרא כא:יד (הודפס בחומש "אוצר הראשונים"
  34. ^ מלבי"ם ליחזקאל מד:טו-כב.
  35. ^ ספר יחזקאל, פרק מ"ד, פסוק כ"ג
  36. ^ פירוש המלבי"ם לספר יחזקאל, פרק מ"ד, פסוק כ"ד
  37. ^ גזירה שמא יכתוב -ספר "אברהם אנכי" לר' אברהם פלאג'ילספר יחזקאל, פרק מ"ד
  38. ^ כי הכהנים יהיו המורים עליהם ליזהר לא לחלל שבת ויו"ט לענוש מיתה (ולא כהס"ד בגמ' סנהדרין[דרוש מקור]) -ספר "משמרת צבי" להפטרת פרשת אמור
  39. ^ ספר "אהבת יונתן" להפטרת פרשת אמור
  40. ^ "פרי צדיק" לפרשת אמור
  41. ^ ספרא חלק א, דפוס "התורה והמצוה" להמלבי"ם, דף שפ"ז
  42. ^ וראו דברים כא,ה
  43. ^ ספר "צוארי שלל" לחיד"א (נדפס בסוף ספרו 'פני דוד') על הפטרת אמור
  44. ^ מלבי"ם ליחזקאל מ:מו
  45. ^ יחזקאל פרקים מ"ה ומ"ח
  46. ^ ראו ההקדמה לספר "סאלי וחכמיה"
  47. ^ השערתו של ד"ר אברהם גייגר: pp. 20 &c -Geiger Urschrift
  48. ^ "תולדות הכהנים הגדולים" -י. גרינוויילד, דף פ
  49. ^ פירוש המשניות להרמב"ם, מסכת אבות
  50. ^ משנה תורה להרמב"ם, הלכות עבודה זרה י:ב