הכוחות המזוינים הלאומיים של לטביה
 | |
| |
| מדינה |
 לטביה |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
24 בדצמבר 1994 – הווה (29 שנים)  |
| מטה |
ריגה |
| מנהיגות | |
| המפקד העליון |
אגילס לויטס |
| ראש הצבא | אגילס לויטס |
| שר ההגנה | ארטיס פבריקס |
| ראש המטה | לאונידס קלנינש |
| כוח אדם | |
| גיל הגיוס | 18 |
| כוחות פעילים | 4,600 רגילים ו-8,000 במשמר הלאומי |
| כוחות מילואים | 12,000 |
| תקציב | |
| תקציב שנתי | 315 מיליון דולר (2015) |
| אחוזי תמ"ג | 1.0% (2015) |
  | |
הכוחות המזוינים הלאומיים של לטביה (בלטבית: Nacionālie Bruņotie Spēki) מורכבים מצבא לטביה (כוחות היבשה, חיל הים וחיל האוויר), המשמר הלאומי, משמר החופים ועוד. תפישת ההגנה של הכוחות מתבסס על כוחות מקצועיים בעלי יכולת תגובה מהירה ועל כוחות מילואים היכולים להיות מגיוסים תוך התראה קצרה.
צבא לטביה מבוסס החל מה-1 בינואר 2007 על חיילים מקצועיים בלבד, גיוס החובה בוטל ומחזור החובה האחרון היה ב-2005.
ייעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקיד הכוחות המזוינים הלאומיים של לטביה הוא להגן על הריבונות והשטחים של המדינה, ולהגן על האוכלוסייה מפני מתקפה של כוחות זרים.
על מנת לעמוד במשימות הכוחות מספקים הגנה למרחב האווירי והמים הטריטוריאליים של המדינה, משתתפים בפעולות במזמן משבר לאומי, מבצעים פעולות הצלה ומשתתפים במשימות כוחות בינלאומיים לשמירה על השלום.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכוחות המזוינים הלאומיים של לטביה הוקמו לראשונה לאחר הכרזת העצמאות של המדינה בסיום מלחמת העולם הראשונה. בסוף מלחמת העצמאות של לטביה בשנים 1918-1920, הכיל צבא לטביה כ-70 אלף איש.
לאחר פלישת הסובייטים ביוני 1940 וכיבוש לטביה, החל פירוק הצבא הלטבי. שם הצבא שונה ל"צבא העם", לתקופה בספטמבר-נובמבר 1940 שונה ל"החיל הטריטוריאלי ה-24 של הצבא האדום". בספטמבר 1940 שירתו בחיל 24,416 חיילים, אך בסתיו יותר מ-800 קצינים ו-10,000 חיילים סולקו ממנו. חלק מהחיילים הלטביים ממחזור גיוס 1939 הוחלפו על ידי 4,000 חיילים רוסים. ב-10 ביוני נשלחו הקצינים הבכירים של החיל למוסקבה שם נעצרו ורובם נורו. ב-14 ביוני 430 קצינים לפחות נעצרו ונשלחו למחנות גולאג.
לאחר התקיפה הגרמנית על סובייטים, יותר מ-2,080 חיילים לטביים שוחררו משירות, מכיוון שהסובייטים חששו שהם יפנו את הנשק נגד הקומיסרים והקצינים הסובייטים. במקביל רבים מהחיילים ערקו מהשירות, כאשר החיל חצה את גבולות לטביה הוא הכיל בערך 3,000 חיילים בלבד.
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה הכוחות המזוינים הלאומיים של לטביה:
- מטה משותף לכוחות המזוינים
- מטה כוח אדם
- כוחות היבשה
- חיל האוויר
- חיל הים
- המשמר הלאומי
- היחידה למשימות מיוחדות
- המשטרה הצבאית
- מפקדת אימונים ותורת לחימה
- מפקדה לגוסיטית
- גדוד כוחות מזוינים
כוח אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם 4,700 אנשים בשירות פעיל, 971 חיילים בכוחות היבשה, 552 בחיל הים, 251 בחיל האוויר והשאר בפיקודים השונים. בנוסף יש 10,642 מתנדבים במשמר הלאומי ו-1,288 אזרחים העובדים בכוחות המזוינים.
שיתוף פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לטביה משתפת פעולה עם ליטא ואסטוניה בגדוד חי"ר משותף (BALTBAT) ושייטת משותפת (BALTRON) המשמשים במשימות לשמירה על השלום.
נאט"ו מבצעת סיורים והגנה על המרחב האווירי של לטביה מכיוון שלצבא לטביה אין את האמצעים לבצע משימה כזאת. לטובת העניין הקצו בנאט"ו 4 מטוסי קרב המגיעים ממדינות שונות וכל 2-3 חודשים מוחלפת המדינה שמבצעת את הסיור האווירי.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
 ארגון האמנה הצפון-אטלנטית (NATO)
| ||
|---|---|---|
| הכוחות המזוינים של המדינות החברות | איטליה • איסלנד • אלבניה • אסטוניה • ארצות הברית • בולגריה • בלגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • טורקיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • מונטנגרו • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • ספרד • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קנדה • קרואטיה • רומניה | .svg) |
| פעולות צבאיות עיקריות | מלחמת המפרץ • מבצע משמר משותף • מבצע כוח מאוחד • מלחמת אפגניסטן • מלחמת עיראק • מבצע מגן האוקיינוס • התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב • מבצע המאמץ הפעיל • מבצע שומר הים | |
