הכוחות המזוינים של אוקראינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכוחות המזוינים של אוקראינה
Lesser Coat of Arms of Ukraine.svg

זרועות

Emblem of the Ukrainian Ground Forces.svg
צבא היבשה האוקראיני
Emblem of the Ukrainian Air Force.svg
חיל האוויר האוקראיני
Emblem of the Ukrainian Navy.svg
הצי האוקראיני

עיטורים ומבנה פיקודי

עיטורי אוקראינה
דרגות הכוחות המזוינים של אוקראינה

היסטוריה צבאית

היסטוריה צבאית של אוקראינה
היסטוריה של אוקראינה
סמל צבא אוקראינה

הכוחות המזוינים של אוקראינהאוקראינית: Збройні сили України) הוא השם הכולל לצבא הלאומי של אוקראינה, שהוקם במתכונתו הנוכחית ב-12 בדצמבר 1991.

יחידות הצבא האוקראיניות משתפות פעולה עם ברית נאט"ו והאיחוד האירופי, והן השתתפו במשימות שמירת שלום באפריקה ובעיראק. ב-2010 נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ' שאף להצטרף לברית נאט"ו, אך הפרלמנט האוקראיני, הראדה העליונה, קיבל הצעת חוק ולפיה ייאסר על אוקראינה להצטרף לכל ברית צבאית בעתיד.

עם התפרקות ברית המועצות ב-1991, כ-780,000 מחיילי הצבא הסובייטי וגם כ-350 ספינות, 1,500 מטוסי קרב, וכ-1,272 ראשי קרב אסטרטגיים גרעיניים.

ב-24 באוגוסט 1991 אישר הפרלמנט האוקראיני את הקמת הכוחות המזוינים האוקראיניים במסגרת משרד ההגנה האוקראיני. תהליך הקמת הצבא המקומי היה נתון להחלטות פוליטיות של ההנהגה האוקראינית, שהתווכחה בנוגע למעמדה הלא-גרעיני הבינלאומי של המדינה. במסגרת זאת, אושררה האמנה על הכוחות המזוינים הקונבנציונלים באירופה (CFE) ואוקראינה ויתרה על הנשק הגרעיני שנותר בתחומה מהתקופה הסובייטית.

הצבא וכוחות הביטחון, כולל הכוחות המזוינים של אוקראינה שהיו בתחילה שורה של יחידות צבאיות עצמאיות תחת פיקודו של נשיא אוקראינה, הוכפפו לפיקוח ועדה פרלמנטרית קבועה של הפרלמנט האוקראיני. עד עלייתו של ויקטור יושצ'נקו לנשיאות, האסטרטגיה הצבאית האוקראינית לא הייתה שונה מזו הסובייטית ותחת שלטונו נוּסחה מדיניות של עצמאות והיפרדות מפני תלות רוסית, ובכך ניסה לשלב באופן מלא את מדיניות הצבא עם המערב, ובמיוחד נאט"ו.

עם זאת, גם היום, אוקראינה שומרת על יחסים הדוקים צבאיים עם רוסיה, בעיקר בשל ירושה משותפת של משאבים צבאיים סובייטיים. השימוש התדיר בבסיסים הימיים שבחצי האי קרים הוא הדוגמה הבולטת ביותר לשיתוף פעולה מסוג זה, והוא מהגורמים הקבועים ששומרים על היחסים הקרובים בין שתי המדינות. יתר על כן, לאחר בחירתו של הנשיא הנוכחי ויקטור ינוקוביץ', הקשרים בין מוסקבה לקייב התחממו, ואלה בין קייב ונאט"ו התקררו מאוד ביחס להתקרבות שחלה בשנות שלטונו של יושצ'נקו.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסים במוזיאון חיל האוויר האוקראיני
ספינה אוקראינית באיסטנבול, 2001.

הכוחות המזוינים באוקראינה מורכבים ברובם מחיילים סדירים. סד"כ הצבא האוקראיני כולל כ-159,000 חיילים, בהם גם 41,000 עובדים אזרחיים.

החינוך הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית הספר הימי על שם נחימוב בסבסטופול - משותף לאוקראינה ורוסיה
  • אוניברסיטת חיל האוויר ע"ש איוואן קוז'דוב בחרקוב
  • האוניברסיטה האוקראינית לביטחון לאומי

בתי חולים צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית החולים הצבאי הראשי בקייב

נשק גרעיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות התפרקותה של ברית המועצות, אוקראינה ירשה שתי חטיבות של כוחות אסטרטגיים שאבטחו את מלאי הנשק הגרעיני. אוקראינה ויתרה מרצון על מאגר כלי הנשק הגרעיניים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שמדינה ויתרה מרצון על שימוש בנשק גרעיני אסטרטגי.

באוקראינה יש כמויות גדולות אורניום מועשר, שבארצות הברית רצו לקנות ממכון חרקוב לפיזיקה וטכנולוגיה. באוקראינה גם שני מפעלי כרייה ועיבוד של אורניום, מפעל מים כבדים, טכנולוגיה לייצור אלקטרוניים לקביעת ההרכב האיזוטופי של חומרים בקיעים.

במאי 1992, חתמה אוקראינה על האמנה לצמצום הנשק האסטרטגי (START), שבו המדינה הסכימה לוותר על כל הנשק הגרעיני, והיא הצטרפה לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני כמדינה ללא נשק גרעיני. אוקראינה אישררה את האמנה בשנת 1994, והחל מה-1 בינואר 1996, לא נותרו בשטח אוקראינה ציוד או חומרים גרעיניים למטרות צבאיות.

ב-13 במאי 1994, ארצות הברית ואוקראינה חתמו על מזכר הבנות על העברת ציוד וטכנולוגיית טילים. בהסכם זה התחייבה אוקראינה לפקח ולבקר את טכנולוגיית הטילים שברשותה.

משימות צבאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילי היחידה הכימית, הביולוגית והגרעינית מס' 19 של צבא אוקראינה, בעיראק.

הצבא האוקראיני נטל חלק במשימות שמירת שלום ברחבי העולם. מ-1992 השתתפו למעלה מ-30,000 חיילים מצבא אוקראינה במשלחות צבאיות למדינות יוגוסלביה לשעבר, למזרח התיכון (בדרום לבנון, כווית, עיראק) וליבשת אפריקה (אנגולה, סיירה ליאון, ליבריה).

מ-1997 פועל צבא אוקראינה בשיתוף פעולה הדוק עם נאט"ו, ובפרט עם צבא פולין. יחידות אוקראיניות התפרסו בעיראק, כחלק מהכוח הרב-לאומי בעיראק תחת פיקוד הפולנים. חיילים אוקראינים היו פרוסים גם במסגרת גדוד אוקראינה ופולין (UKRPOLBAT) בקוסובו.

הקרב הראשון של הכוחות המזוינים האוקראיניים, במסגרת משימות לשמירת שלום, אירע ב-6 באפריל 2004 בעיראק, כאשר כוח שמירת שלום אוקראיני הותקף על ידי חמושים של צבא המהדי. האוקראינים השיבו אש, ובכך הסתכם האירוע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]