הכוחות המזוינים של הרפובליקה של קוריאה
 | |
.jpg) | |
| מדינה |
 דרום קוריאה |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 15 באוגוסט 1948 – הווה (75 שנים) |
| זרועות בצבא | |
| מטה |
סיאול |
| מנהיגות | |
| המפקד העליון |
 נשיא קוריאה הדרומית |
| שר ההגנה |
 לי יונג-סאפ |
| ראש המטה |
 אדמירל קים מיונג סו |
| כוח אדם | |
| סוג שירות | חובה |
| גיל הגיוס | 18 (גיל 18 עד גיל 28) |
| אורך השירות |
18 חודשים (צבא) 20 חודשים (חיל הים) 21 חודשים (חיל האוויר) |
| כוחות פעילים | 500,000 (2022) |
| כוחות מילואים | 3,100,000 (2022) |
| תקציב | |
| תקציב שנתי | 42.1 מיליון דולר (2023) |
| אחוזי תמ"ג | 2.54% (2023) |
| תעשייה | |
| ספקים זרים |
 ארצות הברית ישראל האיחוד האירופי הממלכה המאוחדת |
| מלחמות שהשתתף בהן | |
| |
  | |
הכוחות המזוינים של הרפובליקה של קוריאה (בהנגול: 대한민국 국군, הנג'ה: 大韓民國國軍, באנגלית: The Republic of Korea Armed Forces או ROK Armed Forces הוא השם הרשמי של צבא קוריאה הדרומית. הוא נוסד ב-1948 לאחר הפיצול של קוריאה.
תפקיד הכוחות המזוינים של קוריאה הוא לשמור על הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של הרפובליקה, אולם הוא משתתף לעיתים קרובות במשימות הומניטריות ברחבי המדינה, כגון במשימות הצלה, שמירה על סדר אזרחי, טיפול במצבי חירום כתוצאה מפגעי טבע או אחרים.
בשנים האחרונות הכוחות המזוינים של קוריאה משתתפים יותר ויותר במאמצים בינלאומיים לאור התמקמות הרפובליקה ככוח כלכלי בולט (15 בעולם במונחי GDP), כדוגמת כוחות משימה בינלאומיים לשמירת שלום ומיגור טרור. הגיוס במדינה חובה עבור גברים בלבד ואורכו 18 חודשי שירות לכל הפחות. על המועמד לשירות לממש חובה זו מגיל 18 עד גיל 28, כל עוד נמצא כשיר לכך.
במטרה לקדם פיתוח אמצעי לחימה מתקדמים הוקמה הסוכנות לפיתוח ההגנה הכפופה למשרד ההגנה הלאומית.
לצבא יש מעל 3.5 מיליון חיילים רשומים, מהם כ-500,000 סדירים וכ-3 מיליון חיילי מילואים.
הצבא מחולק לארבעה חילות עיקריים:
- צבא היבשה של קוריאה הדרומית
- חיל האוויר של קוריאה הדרומית
- הצי של קוריאה הדרומית
- חיל הנחתים של קוריאה הדרומית
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שקוריאה דרומית שוחררה מהאימפריה היפנית ב-15 באוגוסט 1945, הוקמו המשטרה הקוריאנית ומשמר החופים שהיא כוח של הממשלה הקוריאנית הזמנית. המשטרה ומשמר החופים הפכו לצבא ולצי הרפובליקה של קוריאה ויחד, הקימו את הכוחות המזוינים של הרפובליקה של קוריאה לאחר שממשלת דרום קוריאה הוקמה ב-15 באוגוסט 1948. חיל האוויר של הרפובליקה של קוריאה נוסד באוקטובר 1949.[1]
התעצמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת קוריאה, התעצמה כוחה הצבאי של קוריאה הדרומית כחלק מתקופת ההתעצמות בנתה קוריאה יכולת הגנה לאומית עצמאית וכיום נחשב לאחד הצבאות החזקים בעולם, וביבשת אסיה.[2] היכולות של הכוחות המזוינים של קוריאה כוללות מערכות נשק מערביות, אך במקביל כוללות מערכות נשק של התעשייה הצבאית הדרום קוריאנית המקומית.[2]
מבנה הפיקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיקוד המרכזי מוסדר בחוקה הדרום קוריאנית כאשר נשיא דרום קוריאה משמש כמפקד העליון, אחריו עובר לשר ההגנה הלאומית - שניהם מהווים את רשות הפיקוד הלאומי:[3]
נשיא דרום קוריאה- תפקידו המפקד העליון של הכוחות הצבאיים של הרפובליקה.
שר ההגנה הלאומית- הדרג השני בהיררכיה של שרשרת הפיקוד הדרום קוריאני, אחראי מטעם הנשיא על ענייני הצבא והפיקוח על ראשי המטות המשולבים.
המטות המשותפים- קבוצת המפקדים המפעילים את השליטה המבצעית על הכוחות המזוינים, רשות הפיקוד הלאומי מתנהלת מהנשיא ושר ההגנה הלאומית ליושב ראש המטות המשותפים ולאחר מכן לפיקודים המבצעיים של זרועות השירות, תוך עקיפת מטה כל זרוע שירות.
המועצה לביטחון לאומי - מעוגנת בסעיף 91 לחוקה הדרום קוריאנית, משתייכת למשרד הנשיא, תפקידה לייעץ לנשיא בעניין גיבוש מדיניות חוץ, צבאית ופנים הקשורה לביטחון לאומי קודם לכן לדיון שלהם במועצת המדינה. את ישיבות המועצה לביטחון לאומי מנהל הנשיא.
זרועות[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבא היבשה של דרום קוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבא היבשה (בקוריאנית: 대한민국 육군) הוא המרכיב הקרקעי והגדול בכוחות המזוינים של קוריאה. נכון לשנת 2020 הצבא מונה כ-420,000 חיילים סדירים. לצבא היבשה כפופים היחידות הבאות:[2]
- הארמייה הראשונה (FROKA) - אחראית להגנה על הבירה וכן על החלק המערבי של האזור המפורז הקוריאני.
- הפיקוד המבצעי השני - אחראית על הגנת העורף.
- הארמייה השלישית (TROKA) - אחראית על ההגנה על החלק המזרחי של האזור המפורז.
.jpg)
הצי של דרום קוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
הצי הקוריאני (בקוריאנית: 대한민국 해군), הוא הזרוע הימית של הכוחות המזוינים של הרפובליקה של קוריאה. הוא מפעיל מגוון רחב של ספינות מלחמה, כוחות תעופה שונים, צוללות תקיפה וצוללות טילים בליסטיים, פריגטות, כוחות אוויר, סירות סיור וספינות תמיכה. נכון ל-2020, הצי מונה כ-70,000 חיילים סדירים ובנוסף כולל גם 29,000 נחתים.[4]
חיל האוויר של דרום קוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיל האוויר (בקוריאנית: 대한민국 공군) הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של קוריאה.
חיל הנחתים של דרום קוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
חיל הנחתים הקוריאני (בקוריאנית: 대한민국 해병대) הוא חיל רגלים הימי וכוח תגובה מהירה הכפוף לצי של דרום קוריאה. חיל הנחתים מונה כ-29,000 נחתים בסדיר, 300 רכבי תקיפה אמפיביים, טנקים, ותותחים מתנייעים.[5]
דרגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרגות קצינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| גנרלים | קצינים בכירים | קצינים זוטרים | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סימול הדרגה | 
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| שם | 원수
וונסו (מרשל) |
대장
דאג'אנג (גנרל) |
중장
ג'ונג-ג'אנג (רב-אלוף) |
소장
סו-ג'אנג (אלוף) |
준장
ג'ון-ג'אנג (תא"ל) |
대령
דרייונג (אל"ם) |
중령
ג'ונג-ני-ייונג (סא"ל) |
소령
סור-ייונג (רס"ן) |
대위
דייוויי (סרן) |
중위
ג'ונג-ווי (סגן) |
소위
סו-ווי (סג"ם) |
준위
ג'ון-ווי[6] |
דרגות חוגרים ונגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נגדים | חוגרים | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סימול הדרגה | 
|
|
|
|
|
|
|
|
| שם | 원사
וון-סה (רס"ם) |
상사
סאנג-סה (רס"ר) |
중사
ג'ונג-סה (רס"ל) |
하사
הא-סה (סמ"ר) |
병장
(סמל) |
상등병
(רב"ט) |
일등병
(טר"ש) |
이등병
(טוראי) |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "North Korea vs South Korea". 22 באוקטובר 2012. אורכב מ-המקור ב-10 באפריל 2013. נבדק ב-26 במרץ 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "North vs. South Korea: A Military Comparison." (אורכב 08.01.2012 בארכיון Wayback Machine) Global Bearings, 7 November 2011.
- ^ "Act on the Organization of National Armed Forces". KOREA LEGISLATION RESEARCH INSTITUTE. נבדק ב-2019-03-15.
- ^ "Duty & Function". www.navy.mil.kr. ארכיון מ-2019-02-12. נבדק ב-2019-02-10.
- ^ "대한민국 해병대". www.rokmc.mil.kr. נבדק ב-2019-02-08.
- ^ דרגה המקבילה לדרגת Ensign בצי האמריקני; נמצאת בין דרגת "צוער" לסג"ם
