הכנסה לכיפה
בהלכה, הכנסה לכיפה או כפייה לכיפה היא עונש מאסר שתכליתו גרימת מותם של עבריינים ללא הוצאתם להורג.
בתי הדין השתמשו לעונש זה, שאין לו מקור מקראי, במקרה של אדם שממשיך לעבור על איסור שעונשו כרת למרות שלקה עליו פעמיים,[1] או במקרים בהם ברור שהנידון רצח, אך לא התחייב מיתה בשל פגם פורמלי בהליכי הדין המקובלים.[2]
עונש המאסר ומקורו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי דברי המשנה והסברו של רב ששת במסכת סנהדרין, מכניסים את הנידון ל"כיפה", מעין צינוק, ושם "נותנין לו לחם צר ומים לחץ עד שיוקטן מעיינו", ואחר כך "מאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת". מקור השם כיפה הוא בשורש כפ"ף, על שום היות האדם הנמצא בתוכה כפוף, או בגלל צורתו הקמורה של המבנה שהיה רחב מלמטה וצר מלמעלה, כעין כיפה.[3] הרמב"ן בפירושו לתורה מביא את פירוש הרד"ק הקושר בין הביטויים "בית הסוהר" ו"כיפה" המסמלים שניהם מבנה עגול.[4]
הרמב"ם מתאר את צורת ה"כיפה": "מושב מאסר עושין אותו בבתי הסוהר, ויש בגובהו כקומת האדם בלבד, ואין לו בו איפה לשכב ולא לישון".[5] האמורא ריש לקיש מצא רמז לעונש זה בפסוק בספר תהלים: "תמותת רשע רעה", כלומר, רעתו (המתמדת) של הרשע גורמת להמתתו.[6]
לדעת רש"י והרמ"ה[דרושה הבהרה] מקור העונש בהלכה למשה מסיני,[7] אבל מדברי הרשב"א והריב"ש עולה שמדובר בתקנת חכמים כאשר הייתה השעה צריכה לכך, המבוססת על סמכות חכמים להעניש גם בעונשים שאינם כתובים בתורה במקום צורך.[8]
החייבים בעונש[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרת ההכנסה לכיפה היא התמודדות עם מצבים קיצוניים בהם ברור לבית הדין כי טוב מותו של הנאשם מחייו,[א] מחמת קלקול מוסרי מוחלט, או מחמת היותו רוצח שיש קשיים פורמליים בפסיקת דינו למוות. המצבים בהם משתמשים בהכנסה לכיפה הם:
- אדם שעבר עבירה שחייבים עליה כרת וקיבל מלקות כדין, אך חזר ועבר עליה מספר פעמים.[9] ישנה מחלוקת אחרי כמה פעמים מכניסים לכיפה, והרמב"ם פוסק שבפעם השלישית אין מלקים אלא מכניסים לכיפה.[10]
- רוצח שלא ניתן להוציא אותו להורג כי לא הייתה התראה או שהייתה בעיה בעדות.[11]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנחם אלון, "המאסר במשפט העברי", בתוך: ספר היובל לפינחס רוזן, ירושלים תשכ"ב, עמ' 176–178
- אריה רייך, "עונש הכיפה במשפט העברי", מעליות ז (תשמ"ו), עמ' 31–41.
- מנחם אלון, "תגובה למאמר 'עונש הכיפה'", מעליות ז (תשמ"ו), עמ' 42–43.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "כפה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- מאמרים בנושא ענישה שלא מן הדין, באתר ספריית אסיף
- הרב שמואל שמעוני, סנהדרין דף פא – דין כיפה, בית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הגדרה זו עולה מחידושי הר"ן על תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"א, עמוד ב', שקבע שהכנסה לכיפה ”לא מיקריא מיתת בי"ד דממילא הוא שמת”, ו”הריגה דרך הפקר”, שהכרחית מחמת הפסוק ”ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו”. וכפי שביאר הרב נח גרדנשוורץ (במאמר המצורף להלן) בדעת הר"ן: ”החלטה של ב"ד לדאוג לכך שימי חייו של הרוצח לא יהיו ארוכים”.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק י"ח, הלכה ד'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"א, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע"ט, עמוד ב' וכן משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ד', הלכה ח'; יש לציין שלדעת האמוראים ריש לקיש ורבא בדף ע"ט, בוצע דין זה גם על בע"ח שהרג אדם, במקרה של פגם פורמלי כנ"ל.
- ^ ר"ן ויד רמ"ה סנהדרין, דף פא, עמוד ב. ראו גם משנה, מסכת מדות, פרק א', משנה ח'.
- ^ רמב"ן על בראשית לט כ; ראו גם מצודת ציון, ספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוק י' - על המילים: "בית המהפכת".
- ^ פירוש המשניות לרמב"ם, סנהדרין, ט, ה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"א, עמוד ב' ופירוש רש"י שם
- ^ רש"י, מסכת סנהדרין, דף פ"א, עמוד ב', ד"ה והיכא רמיזא.
- ^ שו"ת הרשב"א החדשות, סימן שמט; שו"ת הריב"ש, סימן רנ"א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"א, עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק י"ח, הלכה ד'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ד', הלכה ח'
| דיני נפשות ביהדות | ||
|---|---|---|
| מיתה שלא בידי בית דין | מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם | |
| מרכיבי הדינים | סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה וסנהדרין גדולה • עדות • התראה | |
| איסורים ומצוות | רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת | |
| שונות | כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה • שור הנסקל • דיני בני נח | |
| ארבע מיתות בית דין | ||
| חייבי סקילה | עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני | |
| חייבי שרפה | בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו | |
| חייבי הרג | עיר הנידחת • רוצח | |
| חייבי חנק | אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר | |