הכנסה לכיפה
במשפט עברי, הכנסה לכיפה היא עונש מאסר שתכליתו מוות, שאין לו מקור מקראי. בסמכות בית הדין לגזור עונש זה במקרים בהם ברור שהנידון אשם, אך עונשי המיתה הרגילים אינם יכולים להתממש כיון שקיים פגם פורמלי בהליכי הדין המקובלים.[1] במסגרת עונש זה מכניסים את הנידון ל"כיפה", מעין צינוק, ושם הוא נשאר מורעב עד למותו.
בדורות מאוחרים יותר הפך השימוש בעונש מאסר כאמצעי להרתעה תוך הפעלת שיקול דעת מתאים מצד בית הדין.[2]
תוכן עניינים |
[עריכה] עונש המאסר ומקורו
על פי דברי המשנה והסברו של רב ששת במסכת סנהדרין כללה ההכנסה לכיפה גם פעולות שנועדו להביא למותו של הנידון: "נותנין לו לחם צר ומים לחץ עד שיוקטן מעיינו", ואחר כך "מאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת". מקור השם כיפה הוא בשורש כפ"ף, על שום היות האדם הנמצא בתוכה כפוף, או בגלל צורתו הקמורה של המבנה שהיה רחב מלמטה וצר מלמעלה, כעין כיפה.[3] הרמב"ן בפירושו לתורה מביא את פירוש הרד"ק הקושר בין הביטויים "בית הסוהר" ו"כיפה" המסמלים שניהם מבנה עגול.[4]
הרמב"ם מתאר את צורת ה"כיפה": "מושב מאסר עושין אותו בבתי הסוהר, ויש בגובהו כקומת האדם בלבד, ואין לו בו איפה לשכב ולא לישון".[5] האמורא ריש לקיש מצא רמז לעונש זה בפסוק בספר תהלים: "תמותת רשע רעה", כלומר, רעתו של הרשע גורם להכפפת קומתו.[6]
לדעת רש"י מקור העונש בהלכה למשה מסיני, כלומר מדובר בעונש מהתורה,[7] אבל על פי שו"ת הריב"ש נראה שמדובר בתקנת חכמים כאשר הייתה השעה צריכה לכך.[8]
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- מנחם אלון, "המאסר במשפט העברי", בתוך: ספר היובל לפינחס רוזן, ירושלים תשכ"ב, עמ' 178-176
- אריה רייך, "עונש הכיפה במשפט העברי", מעליות, עלון ז (תשמ"ו), עמ' 41-31
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שמואל שמעוני, סנהדרין דף פא – דין כיפה, בית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ראו: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף עט, עמוד ב; תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פא, עמוד ב; משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ד; משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק יח, הלכה ד; יש לציין שלדעת האמוראים ריש לקיש ורבא בדף ע"ט, הוטל עונש זה גם על בעלי חיים.
- ^ ראו: אלישי בן יצחק, על עונש המאסר במשפט העברי, באתר דעת.
- ^ ר"ן ויד רמ"ה סנהדרין, דף פא, עמוד ב. ראו גם משנה, מסכת מדות, פרק א, משנה ח.
- ^ רמב"ן על בראשית לט כ; ראו גם מצודת ציון, ספר דברי הימים ב, טז, י - על המילים: "בית המהפכת".
- ^ פירוש המשניות לרמב"ם, סנהדרין, ט, ה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פא, עמוד ב
- ^ "ודאי הלכה למשה מסיני היא" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פא, עמוד ב, ד"ה והיכא רמיזא)
- ^ יצחק בן ששת, שו"ת הריב"ש, סימן רנ"א
