הכנסייה האפיסקופלית (ארצות הברית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקתדרלה הלאומית של וושינגטון שייכת לכנסייה האפיסקופלית

הכנסייה האפיסקופלית או "הכנסייה האפיסקופלית של ארצות הברית" (באנגלית The Episcopal Church, ולעתים בקיצור TEC) הוא שמה של כנסייה המשתייכת לזרם האנגליקני, שמרכז פעולתה בארצות הברית.

הכנסייה האפיסקופלית הייתה לארגון עצמאי זמן קצר לאחר המהפכה האמריקנית, כאשר חויבה לנתק את קשריה עם הכנסייה של אנגליה, הכפופה להלכה למלך בריטניה. בכך הייתה לכנסייה האנגליקנית האוטונומית הראשונה מחוץ לאיים הבריטיים. מקור השם במילה הלטינית Episcopus שמשמעה בישוף.

כנסיות אנגליקניות וכן מתודיסטיות נוספות, מחוץ לארצות הברית, כוללות בשמן את התואר "אפיסקופלית". (למשל הכנסייה האפיסקופלית של ירושלים והמזרח התיכון).

הקהילות מאורגנות בדיוקסיות, שבראש כל אחת מהן עומד בישוף. לכנסייה משתייכות מעל 7500 קהילות, שבראש כל אחת מהן עומד ועד מנהל, אשר בוחר (בכפוף להסכמת בישוף הדיוקסיה) את כהני הדת של הקהילה: כמרים ודיאקונים. הקהילות משתייכות ל-110 דיוקסות הפרושות בארצות הברית, וכן בטיוואן ובחלק ממדינות דרום אמריקה והאיים הקריביים. נוסף לכך קיים ארגון של הקהילות באירופה, שמעמדו דומה לזה של דיוקסיה. הדיוקסות שבארצות הברית מאורגנות בתשע פרובינציות.

מבחינת האמונה הדתית, מחשיבה הכנסייה את עצמה כמצויה בדרך הביניים שבין נצרות קתולית ופרוטסטנטיות. הן מבחינה ליטוּרגית והן מבחינה אמונית קיימים הבדלים גדולים בין קהילות שונות המשתייכות לכנסייה. שני נושאים שעמדו במוקד מחלוקת נוקבת בכנסייה בשנים האחרונות היו היחס להומוסקסואליות ושאלת קבלתן של נשים לתפקידים בהיררכיה הכנסייתית. בשנת 2006 נבחרה אשה, קת'רין ג'פרטס סצ'ורי, לתפקיד הבישוף העליון של הכנסייה, בחירה שעוררה ביקורת בקרב גורמים שמרנים בעולם האנגליקני בכלל. מרבית הדיוקסיות, אך לא כולן, מקבלות נשים לתפקידי כמורה ובישוֹפוּת.

ב-2010 נמנו כ-2.12 מיליון חברים רשומים בקהילות הכנסייה האפיסקופלית, מתוכם כ-1.95 מיליון בארצות הברית. מספר החברים הגיע לשיא של כ-3.4 מיליון באמצע שנות השישים, ונמצא בירידה הדרגתית בעשורים האחרונים, בדומה למצב בכנסיות אחרות מן הזרם המרכזי.

האפיסקופלים בארצות הברית מהווים חלק גדול מאוד בפוליטיקה בכלכלה ובאקדמיה יחסית לגודלם באוכלוסייה הכללית.‏[1] כקבוצה, אפיסקופלים אמריקאיים נוטים להיות משכילים יותר ולהרוויח יותר מאשר אמריקאים בכללותם.‏[2][3] בנוסף, רבות מהדמויות הבולטות בארצות הברית, כמו בנקאים, אנשי תעשייה ועסקים ומשפחות ותיקות עשירות הן חברות בכנסייה האפיסקופלית,‏[4][5][6] סימן נוסף של השפעת הכנסייה האפיסקופלית הוא העובדה שיותר מרבע מכל נשיאי ארצות הברית היו אפיסקופלים.‏[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Williams, Peter W. (Jun 2006). "The Gospel of Wealth and the Gospel of Art: Episcopalians and Cultural Philanthropy from the Gilded Age to the Depression". Anglican and Episcopal History 75 (2): 170–223. 
  2. ^ (PDF) US Religious Landscape Survey: Diverse and Dynamic, The Pew Forum, February 2008, p. 85, http://religions.pewforum.org/pdf/report-religious-landscape-study-full.pdf, rוחזר 2012-09-17 
  3. ^ Faith, Education and Income. The New York Times. אוחזר ב־May 13, 2011.
  4. ^ Paul Kleppner, The Third Electoral System, 1853-1892: Parties, Voters, and Political Cultures (2009)
  5. ^ Jensen (171)
  6. ^ [http://www.nytimes.com/1981/04/28/us/the-episcopalians-an-american-elite-with-roots-going-back-to-jamestown.html THE EPISCOPALIANS: AN AMERICAN ELITE WITH ROOTS GOING BACK TO JAMESTOWN
  7. ^ Colonial Williamsburg website has four articles on religion in colonial Virginia