הכנסת השמונה עשרה

כנסות וממשלות ישראל

מועצת המדינה הזמנית הממשלה הזמנית הכנסת הראשונה הממשלה הראשונה הממשלה השנייה הכנסת השנייה הממשלה השלישית הממשלה הרביעית הממשלה החמישית הממשלה השישית הכנסת השלישית הממשלה השביעית הממשלה השמינית הכנסת הרביעית הממשלה התשיעית הכנסת החמישית הממשלה העשירית הממשלה האחת עשרה הממשלה השתים עשרה הכנסת השישית הממשלה השלוש עשרה הממשלה הארבע עשרה הכנסת השביעית הממשלה החמש עשרה הכנסת השמינית הממשלה השש עשרה הממשלה השבע עשרה הכנסת התשיעית הממשלה השמונה עשרה הכנסת העשירית הממשלה התשע עשרה הממשלה העשרים הכנסת האחת עשרה הממשלה העשרים ואחת הממשלה העשרים ושתיים הכנסת השתים עשרה הממשלה העשרים ושלוש הממשלה העשרים וארבע הכנסת השלוש עשרה הממשלה העשרים וחמש הממשלה העשרים ושש הכנסת הארבע עשרה הממשלה העשרים ושבע הכנסת החמש עשרה הממשלה העשרים ושמונה הממשלה העשרים ותשע הכנסת השש עשרה הממשלה השלושים הכנסת השבע עשרה הממשלה השלושים ואחת הכנסת השמונה עשרה הממשלה השלושים ושתיים

פורטל - הממשל בישראל

הכנסת השמונה עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת השמונה עשרה, הושבעה ב-24 בפברואר 2009.

חלוקת המנדטים בכנסת ה-18

תוצאות הבחירות לכנסת ה-18

ערך מורחב – הבחירות לכנסת ה-18

• קדימה – 28 מנדטים
• הליכוד – 27 מנדטים
• ישראל ביתנו – 15 מנדטים
• העבודה – 13 מנדטים (מסיעת העבודה התפלגה סיעת העצמאות. סיעת העבודה כוללת כעת 8 חברי כנסת וסיעת העצמאות 5 חברי כנסת)
• ש"ס – 11 מנדטים
• יהדות התורה – 5 מנדטים
• האיחוד הלאומי – 4 מנדטים
• חד"ש – 4 מנדטים
• רע"ם-תע"ל – 4 מנדטים
• הבית היהודי – 3 מנדטים
• מרצ-יחד – 3 מנדטים
• בל"ד – 3 מנדטים

הרכב אישי

לכנסת ה-18 נבחרו 31 חברי כנסת חדשים, 21 נשים, עשרה חברי כנסת ערבים, ארבעה דרוזים ועשרה המתגוררים מעבר לקו הירוק. ותיק חברי הכנסת בעת השבעת הכנסת היה חיים רמון מקדימה, שהחל לכהן ב-1983 (אשר פרש במהלך כהונת הכנסת ה-18, ביום 2 ביולי 2009). את הישיבה הראשונה של הכנסת פתח, כנהוג, נשיא מדינת ישראל שמעון פרס. את הישיבות הבאות בכנסת ה-18, עד לבחירת יושב ראש קבוע, ניהל חבר הכנסת הוותיק ביותר שאינו מכהן כשר, מיכאל איתן מהליכוד, שנבחר לראשונה ב-1984. (רמון, ותיק חברי הכנסת, ובנימין בן אליעזר, הזהה בוותק לאיתן, אך מבוגר ממנו, הוסיפו באותה עת לכהן כשרים מטעם ממשלת ישראל השלושים ואחת). ביום השבעת הכנסת צעירת הח"כים הייתה ציפי חוטובלי מהליכוד, ילידת 1978 וזקן הח"כים היה בנימין בן-אליעזר, יליד 1936. במהלך כהונת הכנסת, בעקבות התפטרותם של חברי הכנסת חיים רמון ואופיר פינס, נכנסו אליה שתי נשים נוספות - חברות הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ' ועינת וילף. בכך גדל מספר הנשים בכנסת ל-23. אך ב-13 באפריל 2010, פרשה חברת הכנסת יולי תמיר מתפקידה. את מקומה החליף חבר הכנסת לשעבר ראלב מג'אדלה ובכך ירד מספר הנשים בכנסת ל-22 ומספר הערבים עלה ל-11. עקב מינויו של ח"כ מתן וילנאי לשגריר ישראל בסין בפברואר 2012 ופטירתו של ח"כ גדעון עזרא במאי 2012, עלה מניינם של הח"כים הדרוזים לששה.

במהלך הכנסת ילדו שלוש מחברות הכנסת - אנסטסיה מיכאלי, גילה גמליאל (שילדה פעמיים במהלך הכנסת) ועינת וילף. קדמה להן רק אסתר וילנסקה שילדה בן בתחילת הכנסת השנייה (1951).

לתפקיד יושב ראש הכנסת נבחר ראובן ריבלין ממפלגת הליכוד. זו כהונתו השנייה של ריבלין, שכיהן כיושב ראש הכנסת השש עשרה.

כהונת הכנסת

לפי חוק יסוד: הכנסת, הקובע שהכנסת תכהן "עד לחודש חשוון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה", נקבע מועד הבחירות לכנסת התשע עשרה ליום שלישי, י"ח בחשוון ה'תשע"ד, 22 באוקטובר 2013. אם תשלים הכנסת השמונה עשרה את כהונתה, היא תכהן כארבע שנים ושמונה חודשים.

הרכבת הממשלה

לאחר ש-65 חברי כנסת המליצו על בנימין נתניהו לראשות הממשלה, ורק 28 חברי מפלגת קדימה המליצו על ציפי לבני לראשות הממשלה, הטיל הנשיא שמעון פרס ב-20 בפברואר 2009 את הרכבת הממשלה על נתניהו ‏‏. לרשות נתניהו עמדו 42 ימים (28 ימים לאחר הטלת המשימה על ידי הנשיא ועוד 14 ימי הארכת זמן שביקש מן הנשיא). נתניהו הודיע כי יעשה מאמץ להרכיב ממשלה רחבה, אך בתום שבוע ומספר פגישות עם אנשי קדימה, הודיעה ציפי לבני כי לא תצטרף לממשלתו של נתניהו‏‏, בשל רצונה של לבני בהסכם רוטציה. לבסוף, נתניהו הצליח לצרף את מפלגת העבודה לממשלה, וב-31 במרץ הושבעה ממשלתו, הממשלה ה-32‏.

פילוג מפלגת העבודה

ב-17 בינואר 2011 הודיעו אהוד ברק וארבע חברי כנסת נוספים (מתן וילנאי, עינת וילף, אורית נוקד ושלום שמחון) במכתב לחברי מפלגת העבודה על פרישתם מהמפלגה והקמת סיעה עצמאית בשם "עצמאות". ועדת הכנסת אישרה את המהלך‏‏. בעקבות המהלך, התפטרו מהממשלה שלושת שרי מפלגת העבודה: יצחק (בוז'י) הרצוג, אבישי ברוורמן ובנימין בן אליעזר‏.

כניסת קדימה לקואליציה

בתחילת חודש מאי 2012 הוחל בהכנה להקדמת הבחירות, וחוק הקדמת הבחירות שיזמה הממשלה אף עבר ב-7 במאי בקריאה ראשונה‏. אך למחרת הודיעה מפלגת קדימה בראשות שאול מופז על הצטרפותה לממשלה, ותהליך פיזור הכנסת נעצר‏.

קישורים חיצוניים

• רשימת חברי הכנסת ה-18, אתר הכנסת
• ירון דרוקמן, הפנים החדשות של הכנסת ה-18, באתר ynet‏, 11 בפברואר 2009
• עופר קניג, ייצוג שיא לנשים בכנסת החדשה, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• רשמים מפתיחתו החגיגית של מושב החורף בכנסת, יוסי קליין, הארץ
• פרויקט "כנסת פתוחה" – מידע וסטטיסטיקות אודות חברי הכנסת ופעילותם בכנסת ובוועדות

הקודמת: הכנסת השבע עשרה 2006 – 2009

הכנסת השמונה עשרה 2009 – נוכחית

הבאה: -