הכפלת עיצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הכפלת עיצור הוא תופעה פונטית, לעתים פונולוגית, שבה עיצור נהגה למשך זמן ארוך יותר מן הרגיל. הכפלת עיצור עשויה להיות פונמית, כלומר להיות יחידה לשונית שהימצאותה בתוך מילה משפיעה על משמעותה (ראו למטה: דוגמאות להכפלת עיצור פונמית), או פונטי גרידא, כלומר הכפלת עיצור שנהגית בשפה אבל אין לה תפקיד משמעי.

דוגמאות לשפות חיות בהן קיימת הכפלת עיצור פונמית הן: איטלקית, קטלאנית, הונגרית, יפנית, ערבית, פינית ולוגנדה; גם ביוונית עתיקה היה קיים הכפלת עיצור פונמית, אשר ביוונית מודרנית השתמר רק בדיאלקטים מעטים.

הכפלת העיצור הייתה קיימת בעברית המקראית וכנראה גם בלשון חז"ל. היא עדיין מיוצגת בניקוד העברי על ידי דגש חזק, המכונה גם "מכפל", אולם בעברית חדשה היא אינה מתבטאת בקול חוץ מבמקרים נדירים: בקריאת טקסטים במעמדים טקסיים, לצורך הטעמה תיאטרלית, להתבטאויות הומוריסטיות, בקריאת טקסט על ידי קריינים מקצועיים, ובביטוין של מילים שאולות (למשל מילים איטלקיות או גידופים השאולים מערבית). יש דוברי עברית אשר במקרים ספורים מבטאים מכפל גם בדיבור יומיומי, למשל במילים כמו "ירדתי" [ja'ʁatːi] או בנטיית הפועל "ללון": "אנחנו לנו" ['lanːu], אך גם מקרים אלה אינם עקביים.

ביטוי פונטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיצורים חוככים, אפיים, צדיים, מקורבים ורוטטים, הכפלת עיצור מתבטאת פשוט בהארכת משך הגיית העיצור; לעומת זאת בעיצורים סותמים היא מתבטאת בהארכת משך ההפסקה בתום הגיית העיצור.

דוגמאות להכפלת עיצור פונמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

anno (הגיה: [an:o]) = שָׁנָה; ano (הגיה: [a:no]) = פִּי הַטַּבַּעַת

הונגרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

megy = ללכת; meggy = סוג דובדבן.

שפות שמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערבית, העיצור הכפול אינו מסומן בשתי אותיות עיצור אלא, בסימן ה"שַדָּה":

شَدَّة (הגיה: [ʃad:a]) = "שַדָּה" (הסימן הערבי להבעת מכפל); شَادَ (הגיה: [ʃa:da]) = בנה / סייד.

לדוגמה:

فَلاَّح (הגיה: [fal:aħ]) = איכר; فَلاَح (הגיה: [falaħ]) = הצלחה.

מעבר למקרים בודדים ואנקדוטיים, של שינויי משמעות בשל הכפלת העיצור, הערבית מדגימה שינויי משמעות שיטתיים, בין משקלים שונים וגם בין בניינים שונים בעזרת ההכפלה והדבר הזה נצפה בשפות שמיות רבות. כמו כן, הכפלת העיצור בשפות שמיות לא אמורה ליצור עיצור ארוך אלא צבר עיצורים, שהראשון ביניהם חסר תנועה והשני בעל תנועה. בעברית, ובמיוחד בעברית המודרנית, ההכפלה הזו הפכה פחות ברורה ופחות משמעותית מאשר בשפות שמיות אחרות.

דוגמה לשינוי המשמעות השיטתי היא בהבדל בין בניין קל לבניין פיעל. מבחינה היסטורית, בשפות השמיות וכפי שהדבר נשמר בערבית, ההבדל היחידי בין בניין קל לבין בניין פיעל היה הכפלת ע' הפועל. לכן בערבית "דַרַשַׂ", פירושו "למד" ואילו "דַרְרַשַׂ", פירושו "לימד". כך הדבר עם שורשים רבים מאוד. הבלשנים ההיסטוריים השמיים מכנים את בניין פיעל בכינוי "D". כינוי זה, מקורו במילה Double, כלומר "כפול". הכווניה היא לבניין בעל ע' הפועל הכפולה.

בעברית, הכפלת העיצור מכונה דגש חזק. שמות נרדפים לדגש החזק הם "מִכְפָּל" ו"כַּפְלָן". הדגש החזק הוא אחד הדברים, המסומנים בעזרת נקודה, באמצעה של האות. בהגייה העברית, המודרנית, המרושלת, הוא לרוב לא נהגה ובגלל ההרגל לכתוב עברית בלא סימני ניקוד, מרבית דוברי העברית אינם זוכרים כלל באילו מילים מופיע הדגש החזק. כאשר הכפלן מופיע באותיות בגדכפ"ת, בנוסף למכפל גם הגיית עיצור סותם.

Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.