הכתבה
הכתבה היא אמצעי להעברת מידע, כאשר אדם מקריא טקסט בקול בתיאום עם אדם אחר (או קבוצה) שמעביר את דבריו לכתב.
לשימוש בהכתבה יכולות להיות מספר סיבות:
- ייעול זמן - לדוגמה, כאשר מנהל מכתיב מסמך לפקיד המיומן בהקלדה.
- סיוע בכתיבה לאדם בעל ליקוי המקשה עליו או מונע ממנו לכתוב - לדוגמה, סופר עיוור המעוניין להכתיב טיוטה לספרו.
- כאשר אמצעי הכתיבה אינו ברשות המקריא - לדוגמה, לקוח מקריא הודעה לשליחה במברק או כאשר אדם מתקשר ומבקש להשאיר למישהו הודעה כתובה.
- לצורך העברת מידע (כחלק מהדרכה) - כאשר מורה מכתיב בכיתה מידע שהתלמידים צריכים לרשום במחברתם.
בתחילת המאה ה-21 השימוש בהכתבה פוחת מסיבות שונות ובהן הפיכת ההקלדה למיומנות נפוצה ושיפור בטכנולוגיית זיהוי דיבור.
מבחן הכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחן הכתבה הוא בדיקת כתיב נכון בצורת מבחן. במסגרת ההכתבה ניתנות מספר מילים, לעיתים כאלו שנלמדו מראש, ומטרתו של הנבחן היא לאיית אותן בצורה תקנית. שגיאות כתיב גורמות להורדה של נקודות בהכתבה. לרוב נבחרות מילים שבהן יש פוטנציאל לשגיאות כתיב כך שההכתבה תהיה מאתגרת, במיוחד בגילאים מבוגרים יותר.
שיטות הניקוד בהכתבות מגוונות מאוד. לעיתים הציון ההתחלתי בחישוב הוא הניקוד המרבי (לרוב 100), ועל כל טעות מורד סכום קבוע מראש של נקודות. במקרים אחרים לכל מילה מוקצה ניקוד משלה, שבתוכו מחולקות הנקודות על כתיבת המילה: לעיתים בשיטת "הכל או כלום" שבה אם יש במילה שגיאת כתיב אין מקבלים אף נקודה על המילה ולעיתים בשיטה יחסית שבה ניתן לטעות רק חלק מהטעויות האפשריות ולקבל חלק מהנקודות. הדבר תלוי לרוב בהחלטה של המורה.
חוקרי לשון משתמשים לעיתים קרובות בהכתבות ככלי לבדיקת ההצלחה בכתיב של קבוצות שונות מבחינת כישרון ויכולת, מעמד סוציו-אקונומי, אתניות ו/או גיל בכתיבתן של מילים שונות. ממחקרים אלו מוסקות מסקנות לגבי הגורמים להצלחה או כישלון ברכישת הכתיב התקני והדרכים החינוכיות להקנות אותו. לעיתים החוקרים מעדיפים להשתמש במילות תפל כדי לבודד את הגורמים הלשוניים.
מנהג הפופולרי בעיקר בארצות הברית הוא תחרות איות, שבה אנשים מתחרים זה נגד זה בכתיבת מילים. בארצות הברית קיימת אף תחרות איות ארצית שמתקיימת מדי שנה.
