הלוחיות על שם פייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הלוחיות על שם פייר (Peyer), ריכוז מבנים לימפטיים במעי הדק. הלוחיות קרויות על שם האנטומיסט השווייצרי בן המאה ה-17 יוהאן קונראד פייר, שהיה הראשון שהבחין בהן.

לאורך כל רירית המעי הדק נמצאים קשרים לימפטיים; הלוחיות על שם פייר, המצויות במעי העקום (ileum; החלק האחרון של המעי הדק) גדולות עד כדי כך שניתן לראותן בעין בלתי מזוינת.

לוחיות אלו ממוקמות בצד של מצע המעי, אשר אינו מחובר לאיברים (ראו בערך מערכת העיכול), והן מהוות חלק מהרקמות החיסוניות של מערכת העיכול (Gut associated lymphoid tissue, ‏ GALT) – שם כולל לרקמה הלימפטית, ובכללהּ הלוחיות האמורות, המאפיינת את המעי הדק.

מאחר שהמעי הדק חשוף לרמה גבוהה של מזהמים וחיידקים, שמקורם בין היתר במזון, יש צורך במערכת חיסון שתדע לזהות את הפתוגנים השונים כדי להביא לתגובה חיסונית יעילה. לוחיות אלו ממלאות תפקיד חיסוני זה, בין היתר על ידי דגימה עיקרית של מולקולות שונות במעי (על ידי תאי M מיוחדים, ראו בהמשך), יצירת IgA ויצירת תגובה חיסונית ראשונית של תאי T או סבילות של תאי T, במקרה שלא נדרשת תגובה חיסונית.

מבנה הלוחיות על שם פייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוחיות בנויות כמבנה הבולט ככיפה אל פני החלל, ואשר כולל שכבה של מבנים:

  1. תאי M הם התאים הקרובים ביותר לחלל המעי, ונמצאים בראש הכיפה. תפקידם הוא לדגום מולקולות ואנטיגנים שונים בתוך חלל המעי. תאים אלו הם תאים ייחודיים, חסרי סיסי מעיים (villi intestinales), אשר באים במגע ישיר עם החלל (ניתן לראותם רק במיקרוסקופ אלקטרוני). תאי M חסרי הפרשת מוקוזה, בעלי גליקוקליקס (Glycocalyx) דק, ובנויים באופן המאפשר להם לדגום את חלל של המעי ללא הפרעה. לאחר דגימת מולקולה או אנטיגן, מעביר אותו תא ה-M ישירות, בטרנס-ציטוזה (מעבר תוך-תאי) אל תאים דנדריטיים, הנקראים גם תאים מציגי אנטיגן (APC) על מנת שתאים אלו יציגו את האנטיגנים לתאי מערכת החיסון. כאמור, הקרבה לחלל המעי והיעדר החציצה של תאי ה-M מאפשרים דגימה מיטבית, אולם יש חשש כי חיידקים ינצלו פונקציות אלו וישתמשו בתאי ה-M על מנת לחדור למערכת העיכול. כך למשל, חיידקים כגון סלמונלה, ירסיניה ו-E. coli הם בעלי קולטנים המתחברים לתאי ה-M וגורמים למחלה קלינית. גם נגיפים שונים כגון פוליו או רטרו וירוסים שונים משתמשים באופן זה כדי לחדור לגוף.
  2. מתחת לכיפה עצמה קיימת כיפה תת-אפיתלית (SED) המכוסה אפיתל שחלקו אפיתל רגיל של המעי וחלקו מורכב כאמור מתאי M. באזור זה נמצאים התאים הדנדריטיים, אשר מקבלים את האנטיגן שנדגם על ידי תאי M. תאים דנדריטיים אלו מבטאים מולקולה הקרויה MadCAM, אשר גורמת להם לנדוד אל מערכת העיכול.
  3. מתחת ל-SED קיימים 3–4 זקיקים לימפטיים המכילים תאי B (לימפוציטים B) וכן אזורים שבין הזקיקים (אזורים אינטרפוליקולריים) המכילים תאי T. מרבית תאי ה-T (כ-70%) הם מסוג CD4, ומרוכזים סביב ורידונים כך שיוכלו לעבור בקלות למערכת הדם הסיסטמית. מלבד תאים אלו קיימים גם מקרופאגים.