הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עמוד ענן למבצע צוק איתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עמוד ענן למבצע צוק איתן
2012-2014
תאריכי הסכסוך 22 בנובמבר 20128 ביולי 2014 (שנה ו־32 שבועות)
קרב לפני מבצע עמוד ענן
קרב אחרי מבצע צוק איתן
מקום
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

מנהיגים
בנימין נתניהו (ראש הממשלה)  חמאסחמאס אסמאעיל הנייה 
כוחות

חמאסחמאס חמאס

אבדות
  • עובד צה"ל נרצח
  • אישה פצועה באורח קל

לפחות 13 מחבלים מחוסלים

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בניין בקריית מלאכי שנפגע מפגיעה ישירה של רקטה במהלך מבצע עמוד ענן. מהפגיעה נהרגו שלושה אזרחים ישראליים

מבצע עמוד ענן הביא לתקופת רגיעה של כשנה, אשר לאחריה חמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה חזרו לירות על ישראל. צה"ל הגיב באופן נקודתי.

רקע: עמוד ענן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מבצע עמוד ענן

בעקבות הסלמה בירי מרצועת עזה שהחלה באוקטובר 2012, פתח צה"ל ב-14 בנובמבר במבצע עמוד ענן שכלל גל תקיפות אוויריות של תשתיות טרור, מחסני רקטות ארוכות טווח ומתקני שיגור תת-קרקעיים ברצועת עזה. בתחילת המבצע הרג צה"ל את ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, ופגע במשגרי רקטות רבים. בתגובה, חמאס ומספר ארגונים נוספים ברצועה שיגרו אלפי רקטות אל יישובים בדרום ישראל. כיפת ברזל יירטה מאות מהן. בקריית מלאכי נהרגו שלושה אזרחים ישראלים מפגיעה ישירה של גראד בבניין. לראשונה שוגרו רקטות פג'ר 5 לגוש דן, ולראשונה מאז מלחמת המפרץ נשמעה אזעקת אמת בתל אביב. ביום השלישי למבצע נשמעה לראשונה אזעקת אמת באזור ירושלים. במבצע נהרגו 4 אזרחים ישראליים ו-2 חיילים, ואילו לפלסטינים נהרגו 120 פעילי טרור ו-57 אזרחים. המבצע הסתיים כעבור 8 ימים בהסכם על הפסקת אש בין ישראל לחמאס שהושג בתיווך ארצות הברית ומצרים.

בין עמוד ענן לצוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך תקופת זו שבין עמוד ענן לצוק איתן, המשיכו פלגי הטרור פלסטינים בעזה להצטייד ברקטות, ובהן רקטות המסוגלות לפגוע גם בגוש דן ואף עד פאתי חיפה, אך הסובלים העיקריים מירי רקטות ופצמ"רים היו יישובי עוטף עזה. ירי רקטות לטווח ארוך יותר מעוטף עזה סוכל על ידי "כיפת ברזל". בישראל נמשך פיתוח מערכות נוספות להתגוננות מפני האיומים מרצועת עזה; מערכת "שרביט קסמים" ליירוט רקטות לטווח בינוני ומערכת "מגן אור" ליירוט פצמ"רים ורקטות "קסאם" קצרות טווח, אך מערכות אלה עדיין לא הפכו למבצעיות באותה העת.

אוקטובר 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2013 חלה הסלמה בפעולות הטרור מצד הפלסטינים ברצועת עזה, הסלמה שהתבטאה בירי רקטות ופצצות מרגמה, אך גם בהנחת מטעני חבלה וניסיונות לחבל בגדר המערכת.

ב-7 באוקטובר חשפו כוחות חיל ההנדסה הקרבית מנהרת טרור גדולה ומתוחכמת, שיצאה מחאן יוניס והגיעה אל מעבר לגדר המערכת אל תוך שטח ישראל, ליד עין השלושה. ממדי המנהרה, כפי שפורסמו ב-ynet הם "1.7 ק"מ אורך, 1.8 מטר גובה, 20 מטר בממוצע עומק, 500 טון בטון ומלט, אלפי מטרים של כבלי חשמל ותקשורת ואפילו שמות של החופרים על הקיר."[1] כשבוע לאחר מכן נחשפה מנהרה נוספת, ממולכדת בחומרי נפץ. בעקבות חשיפת המנהרות, הפסיקה ישראל העברת חומרי בנייה, מלט ובטון לרצועת עזה, מאחר שהם נוצלו לצורכי טרור ולא לצרכים הומניטריים. חמאס לקח אחריות על חפירת המנהרה.

ב-31 באוקטובר החל צה"ל במבצע להשמדת מנהרת הבטון הגדולה. כוחות של יהל"ם, בגיבוי חטיבת גולני וטנקים של חטיבה 401, החלו בקדיחת חורים לתוך המנהרה והטמנת חומרי נפץ על מנת לפוצצה. במהלך הפעילות הופעל מטען חבלה אל עבר הכוחות וחמישה חיילי צה"ל, בהם קצינים בכירים בחיל ההנדסה הקרבית נפצעו.[2] כוחות צה"ל השיבו אש, ומטוס קרב הפציץ את פתח המנהרה שהוסתר מתחת לחממה בחאן יוניס. בתקיפה נהרגו 3 בכירים במערך המנהרות של החמאס.[3] בסך הכל נהרגו 4 מחבלים באירוע והמנהרה הושמדה.[4]

דצמבר 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת חודש דצמבר 2013 עצר השב"כ מחבל מגדודי חללי אל-אקצא שתכנן פיגוע ירי במתווה צליפה נגד ישראל ברצועת עזה. המחבל אסף מודיעין צבאי וערך הכנות לפיגוע, וכן ניצל סיוע הומניטרי של ישראל שאיפשרה לו לצאת מרצועת עזה לקבלת טיפול בעינו ברמאללה, על מנת שיוכל לבצע את הפיגוע.[5]

ב-24 בדצמבר נרצח אזרח עובד צה"ל בפיגוע ירי כאשר נורה בציר הוברס סמוך לרצועת עזה על ידי צלף טרור פלסטיני.[6] בתגובה תקף צה"ל, בשילוב כלי טיס, טנקים וכוחות חיל הרגלים מטרות טרור ברצועת עזה.[7] בימים שלאחר התקיפה ירו הפלסטינים מספר רקטות קסאם אל עבר ישראל. בתגובה תקף שוב חיל האוויר הישראלי מטרות טרור ברצועת עזה.[8]

מרץ 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 במרץ 2014 במבצע חשיפה מלאה תפס חיל הים הישראלי ספינת נשק מאיראן שהבריחה תחמושת רבה, ובה 40 רקטות M302, לארגוני הטרור ברצועת עזה.

ב-11 במרץ 2014 תקפה חוליית טרור של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בירי תלול מסלול כוח של צה"ל שעבד ליד ציר הוברס. צה"ל השיב אש באמצעות כלי טיס, וממנה נהרגו 3 מחבלים. למחרת, ב-12 במרץ אחר הצהריים, פתח הג'יהאד האסלאמי בירי מסיבי של רקטות קסאם וגראד על יישובי עוטף עזה, שדרות, אשקלון, אופקים ונתיבות. תוך מספר שעות ירו המחבלים למעלה מ-60 רקטות על יישובים ישראלים. כיפת ברזל יירטה מספר רקטות.[9] באותו לילה תקף חיל האוויר הישראלי 29 יעדי טרור ברצועת עזה.[10] לא דווח על נפגעים פלסטיניים. למחרת, בבוקר 13 במרץ, שיגר הג'יהאד האסלאמי רקטות גראד אל עבר אשדוד ואשקלון.[11] בשעות הצהריים פרסם בכיר בג'יהאד האיסלאמי שהושגה הפסקת אש עם ישראל בתיווך עם מצרים, לאחר כשלוש שעות הפסקת האש הופרה והמחבלים ירו 2 מטחים של כ-3 רקטות כל אחד אל עבר עוטף עזה. כיפת ברזל ירטה רקטה אחת מעל נתיבות ואחת מעל שדרות. בערב ירו המחבלים עוד רקטות לעבר ישראל. כעבור יומיים דעך ירי הרקטות.

ב-21 במרץ חשפו לוחמי סמו"ר של יהל"ם ולוחמי הצמ"ה של אבירי הפלדה מנהרת טרור גדולה שחפר חמאס ויועדה לחטיפת חייל. גם מנהרה זו הייתה מדופנת בבטון ומלט.[12]

ב-26 במרץ הטביע חיל הים הישראלי שתי סירות פלסטיניות שעסקו בהברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה. הירי גרם לפיצוצי משנה של האמל"ח, התחמושת וחומר הנפץ שהוברחו בסירות, ומהם ככל הנראה נהרגו המבריחים שעל הסירות. המחבלים פתחו באש לעבר כלי השיט של צה"ל אך לא פגעו בהם.[13]

יוני-יולי 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל עולה באש בשדרות בעקבות פגיעת רקטה, 28 ביוני 2014

עם חטיפת שלושת הנערים ביהודה ושומרון ותחילת המבצע לחיפושם ב-12 ביוני החלו פעילי טרור לשגר רקטות מרצועת עזה אל עבר ישראל בקצב הולך וגובר. בשבוע השני למבצע (החל מה-19 ביוני) נורו מדי יום מטחים אל עבר יישובי עוטף עזה, שדרות ואשקלון. חלק מהרקטות יורטו על ידי כיפת ברזל. ישראל הגיבה באופן נקודתי לכל ירי, בתקיפה של חיל האוויר הישראלי כנגד מטרות טרור, בעיקר אתרי ייצור ואחסנה ומשגרים מוטמנים. בתקיפות אלה לא נהרג אף פלסטיני.

ב-27 ביוני ביצע צה"ל סיכול ממוקד בו נהרגו שני מחבלים מוועדות ההתנגדות העממית שהיו מעורבים בירי הרקטות על ישראל.[14] במוצאי שבת, 28 ביוני, ירו המחבלים הפלסטינים מטח רקטות על שדרות. אחת הרקטות פגעה במפעל והציתה שרפה שהחריבה אותו לחלוטין.[15][16] בתגובה תקף חיל האוויר הישראלי 12 מוקדי טרור ברצועת עזה.[16] בשבועיים אלה (מה-13 ביוני ועד 29 ביוני) ירו המחבלים רקטות מדי יום ובסך הכל מעל ל-30 רקטות.[16]

ב-29 ביוני ביצע צה"ל סיכול ממוקד בחוליית חמאס בחאן יוניס שהייתה בשלב ההכנות האחרונות לשיגור רקטות והרג לפחות מחבל אחד. בתגובה ב-30 ביוני ירו הפלסטינים מטח כבד של 16 רקטות לעבר ישראל. מערכת כיפת ברזל יירטה 2 רקטות גראד מעל נתיבות.[17] בלילה שבין ה-30 ביוני ל-1 ביולי תקף בתגובה חיל האוויר הישראלי 34 מטרות טרור ברצועת עזה.[18]

גם ב-1 ביולי נמשך ירי הרקטות כאשר נורו לעבר עוטף עזה 22 רקטות קסאם וגראד.

ב-2 ביולי נחטף נער במזרח ירושלים ולאחר כחצי שעה נמצאה גופתו שרופה.[19] זמן קצר לאחר מכן החלו מהומות אלימות בירושלים. חמאס וארגוני טרור נוספים האשימו את ישראל ברצח, וקראו לפתוח באינתיפאדה. הירי לעבר הדרום החמיר, וטווח הטילים גדל והגיע שוב לאשקלון, לאחר שבימים שקדמו לתקרית ספגו את הרקטות בעיקר יישובי עוטף עזה. המחבלים פתחו בהפגזה מסיבית באמצעות מרגמות על יישובי המועצה האזורית אשכול ובצהריים תקף צה"ל מרגמה שממנה נורו פצמ"רים, אך הירי לא נפסק ודקות אחדות לאחר מכן נמשכו הנפילות בשטח ישראל ואף הטווח גדל, נזק נגרם ללול תרנגולות ושרפה קטנה פרצה כתוצאה מהירי. בערב נשמעה אזעקת צבע אדום באשקלון ובישובים מסביב, כיפת ברזל פעלה ויירטה רקטה אחת ו-2 נוספות נפלו בשטחים פתוחים. זמן קצר לאחר מכן נורה שוב מטח לעבר הנגב, כיפת ברזל יירטה רקטה אחת מעל נתיבות והשאר נפלו בשטחים פתוחים.[20] ב-2 ביולי נפלו בסך הכל כ-25 רקטות בשטח ישראל ועוד מספר רב של פצצות מרגמה.

ב-3 ביולי נמשך הירי הכבד אל עבר ישראל. מטח רקטות נורה לעבר שדרות. רקטה אחת פגעה בבית וגרמה לנזק[21] ורקטה אחרת פגעה בבית ובו משפחתון אך לא התפוצצה.[22] אדם נפגע מפגיעת פצמ"ר בחבל אשכול.[23] בערב ירו הפלסטינים עשרות רקטות ופצמ"רים על יישובים בגזרת עוטף עזה וגרמו נזק למבנים ולרכוש, ולראשונה בסבב זה נורו רקטות לעבר אופקים. ב-3 ביולי נפלו בסך הכל 55 רקטות ופצצות מרגמה בשטח ישראל. זהו היום עם מספר הנפילות הגבוה ביותר בהסלמה.

ב-4 ביולי ירו הפלסטינים 26 רקטות לעבר ישראל. גם ב-5 ביולי נמשך ירי הרקטות, בעיקר על יישובי חבל אשכול אך גם על אופקים. לראשונה מאז מבצע עמוד ענן ירו המחבלים רקטות על באר שבע (אחת מהן יורטה על ידי כיפת ברזל והשאר פגעו בשטחים פתוחים).[24]

ירי הרקטות נמשך גם ב-6 ביולי ובתגובה תקף צה"ל 15 מטרות טרור ברצועת עזה. בתקרית נוספת חיסל צה"ל 2 מחבלים שעסקו בשיגור רקטות אל עבר ישראל. כוח של חיל ההנדסה הקרבית חשף מנהרת טרור מרצועת עזה באזור דרום רצועת עזה וחיל האוויר הישראלי הפציץ אותה.[25] בפיצוץ במנהרה נהרגו שישה מחבלי חמאס, ובעקבות זאת ב-7 ביולי נורו עשרות רקטות לעבר יישובי השפלה, ובהם אשדוד, רחובות, נתיבות, אופקים ואשקלון. 12 מהרקטות יורטו על ידי "כיפת ברזל".[26]

מתחילת מבצע שובו אחים ביהודה ושומרון נורו לעבר ישראל מאות רקטות מרצועת עזה מבאר שבע במזרח ועד רחובות בצפון. בתגובה לכך, ב-8 ביולי פתח צה"ל במבצע צבאי בשם "צוק איתן" בגזרת עזה.

מבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מבצע צוק איתן

מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי של צה"ל ברצועת עזה שהחל ב-8 ביולי 2014, והסתיים ב-26 באוגוסט עם הפסקת אש.

המבצע החל ב-8 ביולי בעקבות ירי רקטי הולך וגובר מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית בדרום ישראל, כתגובה ל"מבצע שובו אחים" של צה"ל לאחר חטיפת שלושת הנערים ורציחתם ב-12 ביוני. בשלב הראשון כלל המבצע בעיקר הפצצות כבדות של חיל האוויר הישראלי, חיל השריון וחיל התותחנים ברצועת עזה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של מחבלים חמושים לשטחה שהגיעו מרצועת עזה דרך הים או דרך מנהרות. בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה תחילה לעיירה בית חאנון במטרה להרוס את מנהרות הטרור. בשלב שלישי, שהחל ב-5 באוגוסט הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה"ל מרצועת עזה, אך הלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון. במהלך המבצע נמנו 12 ניסיונות לתיווך ולהשגת הפסקת אש, כאשר רוב הניסיונות התקבלו על ידי ישראל, אך נדחו על ידי חמאס. המבצע הסתיים לאחר 50 ימי לחימה, עם קביעת הפסקת האש.

עם תחילת המבצע נפרסו סוללות כיפת ברזל ברחבי ישראל כדי להגן גם על יישובים במרכז הארץ. במהלך המבצע נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, מתוכן 735 יורטו על ידי כיפת ברזל, 64 מהן נפלו בשטחי מגורים, 188 מהן כשלו ונפלו בתוך שטחי הרצועה ו-3,607 מהן נפלו בשטחים פתוחים. מנגד צה"ל תקף 6,231 מטרות טרור בשטחי רצועת עזה; 10,590 מבנים נפגעו בתקיפות, 4,024 מבנים נהרסו כליל עד היסוד ו-32 מנהרות טרור הושמדו.[27]

בצד הישראלי נהרגו 68 חיילים, 5 אזרחים ופועל זר מתאילנד,[28] ונפצעו 1,433 חיילים ו-837 אזרחים. מבחינת הפלסטינים, מבצע צוק איתן היה קטלני ביותר: 2,203 פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, מתוכם, בין 1,068 ל-1,408 פעילי טרור[29] ובין 805–1473 אזרחים הרוגים,[30] מעל ל-11,000 פלסטינים פצועים,[29][31] ומעל ל-200 פעילי טרור נשבו בידי ישראל. בנוסף, עשרות פלסטינים ברצועת עזה הוצאו להורג בידי חמאס בטענה ששיתפו פעולה עם ישראל.[32] במהלך הלחימה בין 300 אלף לחצי מיליון מתושבי הרצועה נאלצו לנטוש את בתיהם.[33]

סיכום ירי לעבר ישראל בין עמוד ענן לצוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן גרף רב-חודשי של שיגורי רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר ישראל, מאז תום מבצע עמוד ענן ועד יוני 2014:[34]

להצגת מספר השיגורים החודשי עימדו עם סמן העכבר על העמודה המבוקשת

10
20
30
40
50
60
70
דצמבר 2012
ינואר 2013
פבר' 2013
מרץ 2013
אפריל 2013
מאי 2013
יוני 2013
יולי 2013
אוג' 2013
ספט' 2013
אוק' 2013
נוב' 2013
דצמבר 2013
ינואר 2014
פבר' 2014
מרץ 2014
אפריל 2014
מאי 2014
יוני 2014
  •   רקטות
  •   פצצות מרגמה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב זיתון, שלב אחרי שלב: כך נחשפה המנהרה מעזה, באתר ynet, 13 באוקטובר 2013
  2. ^ ידיעה, באתר nrg ב-nrg מעריב, 31 באוקטובר 2013.
  3. ^ דורון נחום ואור הלר, ההרוגים בתקיפות צה"ל ברצועה: 3 מומחי מנהרות של חמאס, באתר nana10‏, 1 בנובמבר 2013
  4. ^ מפקד פיקוד דרום: "פעולה של החמאס תיענה בתגובה כואבת", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 1 בנובמבר 2013
  5. ^ שב“כ עצר מחבל שניסה לנצל כניסה הומניטארית לישראל - לצורך פיגוע, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 בדצמבר 2013
  6. ^ ישראלי נהרג מירי סמוך לרצועת עזה, nrg מעריב, 24 בדצמבר 2013.
  7. ^ הודעת דובר צה"ל, 24 בדצמבר 2013.
  8. ^ צה"ל תקף מתקני טרור ברצועת עזה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 בדצמבר 2013.
  9. ^ רוני דניאל, ניר דבורי, ירון שניידר ותמיר סטיינמן, ‏מתקפה על הדרום: עשרות רקטות נורו מעזה, באתר ‏מאקו‏, 12 במרץ 2014
  10. ^ בתגובה לירי הרקטות מעזה: תקיפה נרחבת ברחבי הרצועה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 12 במרץ 2014.
  11. ^ דורון נחום, מרחיבים את הטווח: מטח של רקטות לעבר אשדוד ואשקלון, באתר nana10‏, 13 במרץ 2014
  12. ^ יואב זיתון ואילנה קוריאל, מנהרת טרור בשטח ישראל: 'המטרה - חטיפה', באתר ynet, 21 במרץ 2014
  13. ^ דיווח: צה"ל הרג מבריחים ממצרים לעזה ששטו בסירות, באתר וואלה!‏, 26 במרץ 2014
  14. ^ ידיעה, במעריב השבוע, The Post,‏ 27 ביוני 2014.
  15. ^ יוחאי עופר ויונתן אוריך, רקטה התפוצצה בלב שדרות - מפעל עלה בלהבות, באתר nrg‏, 28 ביוני 2014.
  16. ^ 1 2 3 יואב זיתון ומתן צורי, תגובה לרקטות - חיל האוויר תקף ברצועת עזה, באתר ynet, 29 ביוני 2014.
  17. ^ יוחאי עופר, מטח רקטות בדרום, פעיל חמאס בחוליית ירי חוסל, באתר nrg‏, 30 ביוני 2014.
  18. ^ חיל האוויר הפציץ 34 מטרות בעזה, באתר ‏מאקו‏, 1 ביולי 2014
  19. ^ נער ערבי נעדר במזרח ירושלים, נבדק חשד שנחטף ונרצח; עימותים בשועפט, באתר הארץ, 2 ביולי 2014
  20. ^ ישי קרוב, הסלמה בדרום. רקטות ופצ"מרים לעבר ישראל, באתר ערוץ 7, 2 ביולי 2014
  21. ^ אלמוג בוקר, המתח בדרום: רקטה פגעה בבית בשדרות, צה"ל תקף בעזה בלילה, באתר nana10‏, 3 ביולי 2014
  22. ^ יוחאי עופר, פגיעות ישירות בשדרות: "נשכבתי על הילדים", באתר nrg‏, 3 ביולי 2014
  23. ^ אסף גאבור ויוחאי עופר, מטח פצצות מרגמה בגבול עזה - חייל צה"ל נפצע קל, באתר nrg‏, 3 ביולי 2014
  24. ^ הסלמה חמורה: רקטה נורתה אל באר שבע, באתר ynet, 5 ביולי 2014
  25. ^ צה"ל תקף מנהרת טרור של חמאס בדרום רצועת עזה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 7 ביולי 2014.
  26. ^ יואב זיתון, מתן צורי ואליאור לוי, מטחים כבדים לעבר הדרום: מקלטים ציבוריים נפתחו, באתר ynet, 7 ביולי 2014
    יוחאי עופר, מטח כבד מעזה: אזעקות בכל רחבי הארץ; פצועה באשדוד, באתר nrg‏, 7 ביולי 2014.
  27. ^ מטרה אחר מטרה: האירועים המרכזיים של "צוק איתן", באתר דובר צה"ל
  28. ^ צוק איתן - ההרוגים, באתר ynet
  29. ^ 1 2 חדשות 2, ‏מסכמים 50 ימי לחימה במספרים, באתר ‏מאקו‏, 26 באוגוסט 2014
  30. ^ דו"ח המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם' ספטמבר 2014
  31. ^ אודי סגל, ‏נתניהו על הפסקת האש: "רגיעה ממושכת? עוד מוקדם לומר", באתר ‏מאקו‏, 27 באוגוסט 2014
  32. ^ הוצאות להורג שערך החמאס לחשודים כמשת"פים עוד הוצאות להורג ברצועה, המון בא לצפות, ynet, אוגוסט 2014.
  33. ^ אתר למנויים בלבד עמירה הס, מספר העקורים בעזה עומד על 485 אלף, באתר הארץ, 30 ביולי 2014
    Humanitarian Emergency in Gaza, July 2014, סרטון של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA),‏ 28 ביולי 2014
  34. ^ דו"חות חודשיים באתר שירות הביטחון הכללי