הליגה האטית-דלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הליגה הדלית לקראת פרוץ המלחמה הפלפונסית

הליגה האטית-דלית (מלשון אטיקה - האזור בו שוכנת אתונה ודלוס - האי שבו נכרתה הברית) הייתה ברית צבאית בראשות אתונה העתיקה, אשר נוסדה בשנת 478/7 לפנה"ס על מנת למגר את הפרסים מאדמת יוון, לשחרר את היוונים שהיו תחת השלטון הפרסי (באיוניה ומספר איים בים האיגאי), ולנקום בפרסים על פלישתם ליוון. הברית פורקה בשנת 404 לאחר תבוסת אתונה במלחמה הפלופונסית.

ארגון הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קבלת ההחלטות התבצעה על ידי מועצה משותפת שמיקומה באי דלוס. במועצה זו היה לכל פוליס נציג אחד וקול אחד בהצבעות. המועצה היא שקבעה את מדיניות הברית.
  • הפיקוד הצבאי על כוחות הברית היה נתון בידי אתונה.
  • מדיניות החוץ של הברית נקבעה על ידי המועצה, אולם מדיניות החוץ של כל אחת מהחברות הייתה עצמאית (כל עוד, יש להניח, לא נגדה את זו של הברית).
  • בתחום מדיניות הפנים נשארה כל אחת מחברות הברית אוטונומית, קרי רשאית לנהל את ענייניה הפנימיים כראות עיניה.
  • קופה משותפת למימון פעולות הברית שכנה בדלוס. על כל אחת מבעלות הברית הוטל מיסוי קבוע שנקבע על פי שומה, שיכול היה לבוא לידי ביטוי במס כספי או בתשומות (אוניות וחיילים).

אפשר לחלק את בעלות הברית לשני סוגים על בסיס כלכלי: משלמות מסים ומספקות אוניות. מעבר לכך היחסים (לפחות מבחינת הכוונות בהקמת הברית) היו שויוניים. לכל פוליס יש קול אחד במועצה, והאוטונומיה כאמור לעיל נשמרה.

השליטה של אתונה בבעלות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שליטתה של אתונה בליגה נבעה ממצב של זרימת הון מבנות הברית אליה: זרימת הון זו החלישה כלכלית את בעלות הברית וחיזקה את אתונה (יש לזכור כי צבא חזק ייתכן רק במצב של כלכלה חזקה. כלכלה חלשה אינה מאפשרת החזקת צבא חזק לאורך זמן), ומתוך כך שאתונה הקפידה להחזיק צבא גדול ומאומן בעוד שפוליס אחרות העדיפו להימנע מעיסוק בצבא, וכך נגרם גידול מואץ של הצבא האתונאי.

אתונה נהנתה מזרימת הון אליה, אשר תרם לשיקומה מההרס שנגרם כתוצאה מהפלישה הפרסית ולצמיחתה הכלכלית. את ההון המוזרם השקיעה אתונה במנופים כלכליים: פיתוח תשתיות (מקדשים, מבני ציבור, נמלים, חומות ומן הסתם כל האמצעים שהיו דרושים להקמתם ומהווים בסיס לכלכלה חזקה: בתי מלאכה, מחצבות, מנסרות, נפחיות וכיוצא בזאת), תעסוקה והקטנת האבטלה, מפעלי התיישבות וצבא שמתגלה כמכשיר כלכלי, על ידי כך שהוא יוצר לאתונה הכנסות נוספות על ידי אכיפת עולה של אתונה על שטחים ואוכלוסיות ההולכים וגדלים (בדרך כלל צבא יוצר רק הוצאות). בשלבים מאוחרים יותר של קיום הליגה קיבלה השליטה הכלכלית של אתונה אופי הרבה יותר תוקפני ובולט לעין: כפיית המטבע, הפיקוח על המסחר שלווה במיסוי והעברת סמכויות השיפוט לאתונה עם כל התועלת הכלכלית שצמחה מכך.

הליגה האטית-דלית נפגעה קשות בעת המלחמה הפלפונסית השנייה, במהלכה ניסו גם רבות מחברות הליגה להתנתק ממנה. עם תבוסתה של אתונה במלחמה זו פסקה הליגה למעשה מלהתקיים.

החברות החשובות בברית[עריכת קוד מקור | עריכה]