הליד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלח הבישול הוא אחד ההלידים הנפוצים. נוסחתו הכימית היא NaCl.
לכל משחת שיניים מודרנית, מוסיפים כמות זעירה של יוני פלואוריד. מקור יוני הפלואוריד הוא, בין השאר, נתרן פלואורי, שנוסחתו הכימית היא NaF. גם מי שתייה מופלרים בשיטות שונות.
יודיד הכסף, שנוסחתו הכימית היא AgI, משמש רבות בזריעת עננים.

הליד בכימיה הוא רכיב דו־צורוני, כאשר צורון אחד הוא ממשפחת ההלוגנים והשני הוא צורון פחות אלקטרושלילי ממנו. הלידים מופיעים במלחים רבים ותרכובות רבות ומכאן חשיבותם. בצדו של הערך, דוגמאות להלידים נפוצים.

בגלל אלקטרושליליותם הרבה, נוטים ההלידים להתפרק בקלות ליוני הלידים. להם חשיבות רבה במגוון תגובות למשל קורוזיית גימום.

ניטור יוני הלידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת שיטה לניטור יוני הלידים על ידי המסת מלחי כסף קלי תמס בתמיסה למשל כסף חנקתי (AgNO3). בתנאים מסוימים, יון הכסף יצר משקע בלתי מסיס שיצטבר על תחתית הכלי על פי התפלגות הצבעים הבאה:

  • כסף פלואורי (AgF) - לא מופיע משקע.
  • כסף כלורי (AgCl) - משקע לבן.
  • כסף ברומי(AgBr) - משקע צהוב בהיר.
  • כסף יודי (הנקרא גם יודיד הכסף, AgI) - משקע צהוב.

הלידים בתאורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלידים המתכתיים נמצאים בשימוש תעשיית התאורה. נורות המופקת בשיטה זו נקראות נורות מטל-הלידיות, או מתכתו-הלידיות. יתרונן הגדול הוא היעילות האנרגיית הגבוהה שלהן (יחסית למתחרות נפוצות כמו נורת כספית). יתרון אחר הוא ספקטרום הצבעים הנרחב שהן פולטות.

יתרונות אלו מכשירות אותן לשימוש בחממות, מפני שהן מחקות טוב יותר את אור השמש, כמו גם בתאורת רחוב עכשוית. עם השימוש הזה נתגלה יתרון נוסף, הן מפחיתות את זיהום האור של הערים.

שימושי הלידים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מצורות שימור המידע בספריות ענק נקראת מיקרופיש - מעין מצע המזכיר סרט צילום המיועד לשימור מידע. גם חומר זה מבוסס הלידים הודות לפעילות האופטית של תרכובות של הלידים.
שימוש דומה קיים גם במיקרופילם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]