הליוגרפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חריטת ההליוגרפיה המוקדמת ביותר ששרדה, נעשתה על ידי ניספור נייפס ב1825. הלוח נחשף תחת חריטה רגילה, שהעותקה אל הלוח באמצעות טכניקה זו

הליוגרפיה (מצרפתית: héliographie, נקרא גם "רישום-שמש") הוא שם של תהליך בצילום שהומצא על ידי הצלם והממציא הצרפתי ניספור נייפס בשנת 1822, איתו הוא גם יצר את התצלום הראשון בהיסטוריה ששרד, נוף מחלון בלה-גרא סביבות 1826. התהליך נעשה על ידי תמיסת ביטומן (bitumen of Judea - סוג של זפת) אשר שימש כציפוי ללוח מתכת או זכוכית, והגביר באופן יחסי את הרגישות לאור. לאחר חשיפה של כ-8 שעות, הביטומן התקשה באזורים שנחשפו לאור. לאחר החשיפה נשטף הלוח באמצעות שמן לבנדר ונפט, שהמיסו את הביטומן באזורים שלא נחשפו לאור ולכן לא התקשו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטון יוטיוב המסביר את התהליך באמצעות אנימציה (אנגלית)

Stub comp.png ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.