הליקון (הר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הליקון
הר הליקון
גובה 1,749 מטרים
מיקום

Flag of Greece.svg  יוון בויאוטיה, יוון

רכס הרים הליקון
קואורדינטות 38°21′08″N 22°49′30″E / 38.35226°N 22.8249°E / 38.35226; 22.8249קואורדינטות: 38°21′08″N 22°49′30″E / 38.35226°N 22.8249°E / 38.35226; 22.8249

הליקוןיוונית Ἑλικών) הוא שמו של הר במרכז יוון, בין מפרץ קורינתוס ואגם קופאיס. על פי המיתולוגיה היוונית, בהר זה היו ממוקמים שני המעיינות אגניפה (Aganippe) והיפוקריני (Hippocrene), המקודשים למוזות. כתוצאה מכך, נודע הליקון כמקום משכנן של המוזות.

הנוסע הקדום פאוסאניאס תיאר את הליקון כהר הפורה ביותר, בו צומחים עשבים בעלי סגולות פלאיות, ואין בו עשבי רעל או נחשים.

השם הליקון מופיע בסדרת ספרי המד"ב "המוסד", של אייזיק אסימוב, כשמו של כוכב הלכת שבו גדל וממנו הגיע המלומד הארי סלדון למרכז הגלקסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הליקון בוויקישיתוף