הלית ישורון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה חופשיתאין תמונה חופשית

הלית ישורון (נולדה ב-1943), מתרגמת ועורכת ישראלית.

נולדה בתל אביב, בתו של המשורר אבות ישורון. למדה ספרות וצרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים. ישורון עבדה כדוגמנית בשנות ה-60. הייתה נשואה לבמאי הקולנוע ז'ק קתמור, ושיחקה בסרטו "מקרה אישה", וכן בסרטים "חמסין" ו"התרנגול" (1971), ובסדרת הטלוויזיה "חדווה ושלומיק".

ב-1969 פרסמה ספר שירים שנקרא "24" (זהו ספר שיריה היחיד). ב-1981 ייסדה את כתב העת לשירה "חדרים", שאותו היא עורכת עד היום. ב-1991 החלה בתרגום לעברית של יצירתו של מרסל פרוסט, "בעקבות הזמן האבוד". עד כה תרגמה ארבעה מתוך שבעת הכרכים של יצירה זו, הנחשבת לאחת החשובות ביותר בספרות המאה ה-20. תרגמה לעברית מספריהם של סמואל בקט וז'ורז' סימנון וערכה ספרי שירה, בהם כמה מספריה של יונה וולך ואנתולוגיות שירה. כן פעלה לביסוס מעמדו של אביה בשירה העברית, וערכה מהדורה מקיפה של כל כתביו. ב-2004 יצא לאור תרגומה לספר "אחותי ואני" המיוחס לפרידריך ניטשה.

בפברואר 2004 הותקפה באכזריות על ידי אדם שהגיע לביתה שבגבעת אנדרומדה ביפו, ונחבלה בצורה קשה. התוקף ומניעיו טרם התגלו.

נשואה לישעיהו יריב, הבעלים של גלריה גורדון בתל אביב, ולהם שני ילדים. בנם אמון יריב, הוא מנהל הגלריה המשפחתית וצלם אמן.

[עריכה] מתרגומיה

[עריכה] קישורים חיצוניים


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F
כלים אישיים