הלל מפאריץ'
רבי הלל הלוי מאליסוב הידוע בכינוי רֶבּ הלל מפאריץ' (תקנ"ה - י"א באב תרכ"ד), היה רב חסידי, מקובל, מלחין ומשפיע חב"די ברוסיה הלבנה ואוקראינה במחצית הראשונה של המאה ה-18.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדותיו
נולד לרבי מאיר בעיירה הרוסית חומץ. בגיל 13, כבר היה בקי בש"ס ובפוסקים, למד ספרי קבלה, התפלל על פי כוונות האר"י, התנהג בפרישות ועסק בתעניות וסיגופים. בקיאותו בתורה הקנתה לו את הכינוי "העילוי מחומץ".
תחילה נסע רבי הלל לר' מרדכי מצ'רנוביל, בחצרו החל ללכת בדרכי החסידות, והיה לתלמידו המובהק של רבי אברהם דב אוירבך מאבריטש שהיה רב בערים ז'יטומיר ואווריטש. כאשר החל ללמוד בספר התניא של רבי שניאור זלמן מליאדי החליט להפוך לחסיד חב"ד וללמוד את תורת החסידות. זאת למרות שלא ראה את רבי שניאור זלמן מעולם[1], בגלל שזכה להאריך ימים היה לחסיד של שלושה מאדמו"רי חב"ד, וכל דבר שהיה שומע מרבותיו היה רושם ומוסיף עליהם ביאורים משלו, ובנוסף היה כותב דרושים משל עצמו שהיו בנויים על דברי רבותיו.
משנת ה'תקע"ח בהוראת רבי דובער שניאורי האדמו"ר השני של חסידות חב"ד, החל לנדוד בישובים קטנים במחוז חרסון, על מנת לאסוף כספים לפדיון שבויים ולעזור לחיילים היהודים בצבא הרוסי באספקת מזון כשר. הוא התפרסם בזכות פעולותיו המסורות למען תושבי אותם יישובים ושימש כמנהיג רוחני לעשרות אלפי היהודים שחיו באותן מושבות חקלאיות, בפניהם היה גם "חוזר" חסידות, והיה מפיץ את תורת חב"ד בקרב אנשי הכפרים. למרות שתורת חב"ד עוסקת בנושאים עיוניים ומופשטים, השתדל רבי הלל לפשט את דברי התורה, גם לכפריים חסרי ההשכלה. גם כשלא הבינו את דבר החסידות שאמר, נוהג היה לומר שנשמתם מבינה.
בערך בשנת ה'ת"ר התיישב בעיירה פאריטש, ושימש בה כרב, על שמה התפרסם. לאחר עזיבת רבי ברוך מרדכי אטינגר את כהונתו בעיר בוברויסק הסמוכה מונה ר' הלל כרב ואב"ד בעיר. אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש מינה אותו למשפיע ושלח אליו אברכים צעירים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה אדמו"ר הצמח צדק.
רבי הלל הלחין יותר מעשרה ניגונים חב"דיים, אותם היה שר בעת תפילתו ובהזדמנויות אחרות.
[עריכה] משפחתו
- בנו: רבי זלמן נפטר בחיי אביו, והשאיר אחריו את בנו רבי פנחס שגדל מאז אצל סבו ר' הלל.
- חתנו: רבי רפאל מרדכי שניאורסון[2].
[עריכה] פטירתו
ר' הלל נפטר ביום השבת י"א באב ה'תרכ"ד. יומיים לפני פטירתו, התענה ביום תשעה באב בעיר ניקולייב וצם למרות שהרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר חרסון היות שנהג שלא לצאת לדרך ביום שישי מחשש לחילול השבת. לפני חצות יום השישי הגיע לחרסון ולמחרת נפטר ונקבר בעיר. יהודי האזור נהגו לעלות על קברו לבקשת ברכה ולתפלה, בעיקר ביום פטירתו.
[עריכה] הגותו וחיבוריו
- אמרי נועם: דרושים לחגים.
- ליקוטי ביאורים: ביאור על הספרים קונטרס ההתפעלות ו'נר מצוה ותורה אור' (של אדמו"ר האמצעי).
- מאמרי השתטחות.
- פלח הרימון: על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים. גרסת טקסט
- בריש הורמנותא דמלכא
- הקדמת דרך החיים
| תקופת חייו של הלל מפאריץ' על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] לקריאה נוספת
ראשי פרקים מתולדותיו מאת הרבי מליובאוויטש - נדפס בראש ספריו - פלח הרימון על ספרים בראשית ושמות - הוצאת קה"ת.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ניגוני ר' הלל מפאריטש, ברשימת ניגוני חב"ד, אתר 'היכל מנחם'. (להאזנה בפורמט RealPlayer audio)
- כך התגלה מקום קברו נתן אברהם בשבועון בית משיח
