הלל פוסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב הלל פוסק (כ"ט בטבת תרמ"א, 15 בינואר 1881י"ב באייר תשי"ג, 1953), רב, עסקן ציבורי ומחבר תורני. הרב קוק הגדירו "הרומנטיקן של העיתונות התורנית"‏[1].

הרב הלל פוסק, תרמ"א-תשי"ג

תוכן עניינים

[עריכה] חייו ופועלו

הלל פוסק נולד בזלטופול, פלך קיוב, אוקראינה, לאביו, הרב אליהו פוסק, ולאמו, מטליא בת צבי סאניק שפירא.

למד תורה מפי אביו ואבי-אביו, הרב משה צבי פוסק, והוסמך לרבנות על ידי גדולי הרבנים בדרום רוסיה, הרב משה נתן רובינשטיין מויניצה והרב ד' יוסף הלפרין אב"ד דק"ק אודסה. בשנת תרנ"ח נשא לאשה את גיטל (טובה) בת דודו הרב זליג שפירא (בהיותו בן 17 והיא בת 16). שימש כרב בטטרבונר (Tatarbunar, Romania-Bassarabia) ובתל אביב.

בשנים תרנ"ט-תרפ"א כיהן כרב בזלטופול (23 שנה), ומשנדרשה הקהלה למנות "רב מטעם" (בעל השכלה תיכונית רוסית, שיהיה הנציג האחראי של העדה הדתית היהודית כלפי השלטונות; והללו לא הקפידו שאותו "רב" יהיה גם בעל ידיעות בתורה ומתנהג לפי הדת, רק שיהיה בעל השכלה ושייך רשמית לדת ישראל, ומשום כך היו הרבה קהלות מוכרחות להחזיק שני רבנים: דתי ורשמי), דרשו ממנו ראשי הקהלה להשיג תעודת בגרות, שיהיה כשר לשמש גם בתפקיד רב מטעם. הוא התכונן לבחינות באופן פרטי, בהסתרה, מפני החסידים הקנאים שהתנגדו ללימודי חול, ועמד בבחינה וקיבל תעודת בגרות.

משהתחילו הפוגרומים באוקראינה (בשנת תר"פ) וכנופיות השודדים השונות הציקו לו במיוחד ולא פעם השליכוהו לבית הכלא, החליט לעבור לרומניה. וכך הגיע אחרי הרפתקאות שונות ובחוסר כל לעיירה רשקוב שעל הדניסטר.

משם הוכרח לעקור מפחד המשטרה ושוב עברו עליו טלטולי דרך רבים עד שהגיע כ"אזרח רומני" לעיר טשרביונר (מחוז אקרמן), אשר בה נתקבל כרב רשמי. שוב החל בעסקנות צבורית ויסד מוסדות צדקה ועסק בהפצת תורה בין עניים.

בתרפ"א נמלט עם משפחתו מתוך ההפכה והפוגרומים ודיכוי הדת ברוסיה ועבר לבסרביה, שהייתה אז תחת שלטון רומניה. שימש שנה אחת ברבנות במארקולשט ואחר כך בטטרבונר שבבסרביה, שם היה גם מורה לדת ישראל בבתיה"ס התיכוניים הממשלתיים, פעיל בהסתדרות "המזרחי" ויו"ר הוועדים המקומיים למען הקרנות הלאומיות (קק"ל וקרן היסוד), וביתו שימש אכסניה לתלמידי חכמים ולשד"רים ולעסקנים בכל ענפי הפעולה הצבורית. יזם הקמתם והחזקתם של מוסדות חסד וחינוך דתי ושרותי צבור בקהלתו.

בתרפ"ה ארגן קבוצת יהודים מקהילתו לרכישת אדמה בבני ברק באמצעות חברת "פלשתינה החדשה" מקישינב.

בשנות תרפ"ט ותרצ"ב ביקרה רעייתו בארץ, שהתה בכל פעם קרוב לשנה וביקרה במוסדות ובנקודות היישוב מכל הסוגים, ובשובה הרצתה ברבים על רשמי ביקוריה ועשתה בכך תעמולה יעילה לציונות ולבניין הארץ.

בסופו של דבר השפיע עליו הרב אברהם יצחק הכהן קוק בשנת תרצ"ב לעלות לארץ ולהתיישב בה.

בתרצ"ה, כשהורע המצב ברומניה והאנטישמיות הרימה ראש, החליט הרב פוסק לעלות ארצה, ובערב פסח תרצ"ה הגיע לארץ. הוא עלה עם בני ביתו, והשפיע בהצלחה על רבים מקהלתו לעשות כמוהו, והשתקע בתל אביב. התמסר לסידור כתביו בדברי תורה ולהשלמת החלקים שאבדו בנדודיו מרוסיה, ובשנת תרצ"ח יסד אגודה לתקנת עגונות, נבחר לראשה והמשיך לפעול בהתנדבות בעניין זה ולברר עובדות ושאלות הלכה לטובת בנות ישראל שבעקב הטלטולים וההגירות נתעגנו מבעליהן.

באותה שנה החל את פעילותו הרבנית הישראלית בתל אביב בבית-כנסת שנוסד ברח' הס 7 בביתו של ר' צבי ויינר. במשך ארבע שנים קרא הרב ערב-ערב שיעור בתלמוד לפני חוג מתפללים-תלמידים ונשא מדברותיו בשבת ומועד להנאתם של צבור המתפללים שהלך וגדל. עם מותו של ר' צבי ויינר נסגר בית-הכנסת שלו על ידי אלמנתו. על-מנת לקיים את ציבור המתפללים בתור חטיבה אחת נוסד ועד מבין המתפללים, אשר נטל על עצמו להעתיק את בית התורה והתפילה למקום חדש. לשם כך נשכר מקום מתאים ברחוב יונה הנביא, ולאחר התרחבות ניכרת הותאם במיוחד לכך אולם מרווח ברח' פינסקר, ושמו של בית-הכנסת הישן-חדש הוסב ל"בית הלל".

בימי מלחמת העולם הראשונה פעיל מאוד בעניין התרת עגונות. הוא מילא תפקיד בשרות דתי ליד המטה הראשי בדרום רוסיה. עמד על מצבן העגום של נשים רבות שנתעגנו מבעליהן, שנספו במלחמה או שברחו מרוסיה ואבדו עקבותיהם. השקיע הרבה מאמץ בהשגת עדויות – בעזרת שלטונות הצבא ובדרכים אחרות, אף במחיר טורח וסיכון עצמי – על מותם של חיילים נעדרים, וידיעות וגטין לנשי אנשים שברחו לאמריקה ולארצות אחרות, בעזרת חליפת מכתבים לרוב עם רבנים ואנשים ומוסדות בארצות ההן; והצליח להתיר הרבה מאות נשים מכבלי העיגון.

[עריכה] חיבוריו

[עריכה] הרב הלל פוסק כדרשן

בן ציון אילון מעיד על הרב הלל פוסק כדלקמן:

"הרב פוסק כנואם ומרצה הריהו פרק הראוי לציון מיוחד. יש בהרצאותיו ובנאומיו הפומביים תמיד מסגולות החן של שיחותיו החיות פשטות הצורה וצניעות המחשבה וחיוניות מיוחדת, המפעפעת בהן. מלאות הן תמיד ברגי הגות וציור ומצטיין הוא בהומור ושיחותיו נכנסו גם לספר 'קערת הצימוקים' מאת דוב סדן". [2]

אפרים טובנהויז מעיד, כי הרב הלל פוסק היה בקי לא רק בספרי פוסקים ראשונים, אלא גם ברבנים של דורו ובחידושיהם בתורה. בהתאם לכך הוא ידע בעל-פה כל מה שנדפס בעיתונים התורניים הבאים:

  • אפריון, קבצים בעריכת הרב שמואל מילר.
  • אוצר החיים בעריכת אהרנרייך.
  • אוהל תורה בעריכת פ. הירשפרונג.
  • יגדיל תורה בעריכת א. גלאוויטשער.
  • יבנה, ירחון ליהדות ולספרות.
  • הפסגה, הכרם, הירדן, המאסף לקואינקה הפרדס, הדביר המטיף, מגיד ירחים וכו'. [3]

ועוד מעיד טולמצקי על הרב הלל פוסק כדרשן כדלקמן:

"...שבשעה שהיה נואם היו המונים באים אל בית המדרש הגדול. רושם רב היו עושות 'הדרשות' בייחוד עלינו הצעירים שהשפעתו הייתה גדולה עלינו ובכוח דיבור כבש את לבנו ושהרגשנו בו תורה והשכלה במקום אחד. ואפילו המתנגדים שלו – ואלה לא חסרים ב"ה בכל מקום – הכירו בכישרונותיו המצוינים כנואם בחסד עליון. את חטאי אני מזכיר: אני אז קנאתי מאוד בניצחונותיו המרובים אחרי כל נאום, אבל התנחמתי בזה שעליו גאותה של העירה בחינת: צדיק בעיר הוא הודה, הוא זיוה הוא הדרה וגם הודות לקרבת משפחה". [4]

[עריכה] הלכות נישואין

הרב הלל פוסק ערך הרבה חתונות בא"י. עקב עיסוק זה שלו, היה לו ידע רחב בהלכות הנישואין, שלהן הוא מקדיש חלק רב בספר השו"ת שלו, "הלל אומר", אשר לוקט והובא לדפוס על ידי בנו אשר זליג פוסק. הספר חולק לארבעה חלקים, בהתאם לחלקי שולחן ערוך: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. הלכות הנישואין נמצאות בחלק אבן העזר (שו"ת ב,מג,מד,מו,מז,מט,נ,נו,נז,נח,נט,ס,סא,סד,סה,סו,סז,סח). מתוך ההלכות הללו ניתן ללמוד על טבעת הקידושין, כיסוי הכלה תחת החופה, ברכות הנישואין, טעימת חתן וכלה מהכוס, שבירת הכוס תחת החופה, מועד החופה, הכתובה וריקודים בחתונה. יש להניח, שהשכלתו התורנית והרבנית של הרב הלל פוסק, שאותה הוא רכש במזרח אירופה, השפיעה עליו בפסיקת הלכותיו ובמתן תשובותיו גם בארץ ישראל.

[עריכה] לקריאה נוספת

  • "הרב הלל פוסק", דוד תדהר (עורך), האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך רביעי, ע' 2030 – 2032.
  • "פוסק, הלל", אנציקלופדיה כללית יזרעאל, כרך עשירי, הוצאת ספרים יזרעאל בע"מ: תל אביב, 1956. ע' 3106.
  • "פוסק, הלל", יצחק רפאל (עורך), אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך רביעי, מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"א (1971), עמ' 272-271.
  • "הרב הלל פוסק ז"ל", הארץ, 15.6.1953.
  • בית הלל: ספר היובל של הרב הלל פוסק, ועד היובל: תל אביב, תשי"א.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ "בית הלל", עמוד 31.
  2. ^ בית הלל, ע' 9
  3. ^ בית הלל, ע' 32
  4. ^ בית הלל, ע' 33
  5. ^ נוסד בתרע"ג בפולין.
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא