הלל פורסטנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלל פורסטנברג
נולד ב-1935
Hillel-Furstenberg.jpg
תרומות עיקריות
ממפתחי התורה הארגודית והדינמיקה הטופולוגית
הלל פורסטנברג זוכה פרס א.מ.ת

הלל פורסטנברג (נולד ב-1935) הוא מתמטיקאי ישראלי, ממפתחי התורה הארגודית והדינמיקה הטופולוגית, שנודע בזכות יישומים של תורת המידה והסתברות לתורת המספרים ולחבורות לי. פורסטנברג, פרופסור באוניברסיטה העברית, הוא חתן פרס ישראל, פרס וולף (2007, במשותף עם סטפן סמייל), ופרסים חשובים נוספים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלל פורסטנברג נולד בברלין, ובגיל צעיר היגר עם משפחתו לארצות הברית. הוא סיים את לימודי התואר הראשון והשני בגיל 20, בישיבה יוניברסיטי. בתקופה זו מצא את הוכחתו הטופולוגית המקורית לקיומם של אינסוף מספרים ראשוניים. לאחר מכן עבר ללמוד באוניברסיטת פרינסטון תחת הנחייתו של סולומון בוכנר, מומחה בעל שם באנליזה הרמונית ובתחומים אחרים. את עבודת הדוקטורט, על תהליכים סטוכסטיים, סיים ב-1958.

לאחר מספר שנים באוניברסיטת מינסוטה עלה פורסטנברג לישראל, וקיבל משרת פרופסור במכון איינשטיין למתמטיקה של האוניברסיטה העברית. מ-1968 ועד פרישתו לגמלאות ב-2003 כיהן בתפקיד דומה גם באוניברסיטת בר-אילן. פעילותו תרמה למעמדו של מכון איינשטיין כמרכז בינלאומי חשוב במתמטיקה.

לעבודתו העמוקה בתורה הארגודית ובתורת ההסתברות יש השפעה מובהקת על התפתחותם של תחומים אלה. ב-1977 הציע הוכחה ארגודית של משפט סמרדי, שחיזקה את הקשר בין תורת ההסתברות לקומבינטוריקה. חלק מעבודותיו נעשו בשיתוף עם פרופסור בנימין וייס מהאוניברסיטה העברית. בשנת 1975, שניהם ארגנו שנת מחקר בנושאי התורה הארגודית באוניברסיטה העברית, שזכורה עד היום כבעלת השפעה עולמית על התפתחות הדינמיקה בכלל והתורה הארגודית בפרט.

הלל פורסטנברג העמיד תלמידים רבים - חלקם ממשיכים לעבוד כחוקרים באוניברסיטאות שונות בישראל. בין תלמידיו ניתן למנות את אלכס לובוצקי, יובל פרס, תמר ציגלר, שחר מוזס, משה ירדן, יהודה שלום, ברק וויס, ויטלי ברגלסון ועמוס נבו. בזכות תרומתו למחקר המתמטי זכה פורסטנברג בפרס הארווי (1993), פרס רוטשילד, פרס וולף (2007) והוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחבר חוץ של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (נבחר ב-1995).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]