הלל ריבלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הלל ריבלין משקלוב)
רבי הלל ריבלין משקלוב
לידה 16 בספטמבר 1757
ב' בתשרי ה'תקי"ח
פטירה 2 ביוני 1838 (בגיל 80)
ט' בסיוון ה'תקצ"ח
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1838 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו ספר קול התור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי הלל ריבלין ("ריבאלס")[1] משקלוב (ב' דראש השנה ב' בתשרי ה'תקי"ח - 16 בספטמבר 1757 - שבת קודש ט' בסיוון ה'תקצ"ח - 2 ביוני 1838), שהמסורת המשפחתית טוענת שהיה תלמיד הגאון מווילנה. לפי המסורת המשפחתית היה גם ממנהיגי גלי עליית תלמידיו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19. היסטוריונים מערערים כיום על מסורות משפחתיות אלו.

אביו של רבי הלל, רבי בנימין ריבלין משקלוב, היה בן דודו של הגאון מווילנה ותלמידו.

לפי מסורת משפחת ריבלין, בשנת ה'תקמ"ב (1782) נוכח הגאון מווילנה שאין באפשרותו לעלות לארץ ישראל בעצמו, והעמיד את ר' הלל בראשות תנועת "חזון ציון" שתייסד עלייה לארץ ישראל, ומסר לו את "סודות הגאולה". על פי מסורת זו עמד ר' הלל בראש עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל בשנת תקס"ט (1809). עם זאת למסקנתו של ההיסטוריון אריה מורגנשטרן, מסורת משפחתית זו מוטעית, ור' הלל עלה לארץ רק בשנת ה'תקצ"ב (1832), וגם זאת, ללא כל קשר לקירוב הגאולה[2].

נישא לציפורה (ציפא), בתו של משה יוזל'ס ביחווער. בנם, הרב משה ריבלין, שימש כרבה של העדה האשכנזית בירושלים בין השנים ת"ר- תר"ו (18401846). חתנו הוא הנדיב והעסקן שמריהו לוריא ממוהילב, חותנם של הרב דוד פרידמן ויחיאל מיכל פינס.

צאצאיו בני הדורות הבאים, ובראשם נינו רבי יוסף (יושעה) ריבלין, המשיכו בדרכו, והיו המתיישבים הראשונים מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים.


ערך מורחב – קול התור

את שיטת הגאולה שקיבל מרבו, הגר"א, ערך רבי הלל בספר "קול התור". על מסורות אלו ועל אותנטיות ספר זה יצאו עוררין במהלך השנים. (ראה: הרב משה שטרנבוך, שו"ת תשובות והנהגות כרך ד', סימן שכח)

מאז הוצאת הספר כנספח לספר "התקופה הגדולה" על ידי הרב מנחם מנדל כשר מהווה "קול התור" בסיס לשיטת "גאולה בדרך הטבע". רבים בציונות הדתית נוהגים לצטט מספר זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך מובא בספר בספר קול התור בפרק ה' חלק ראשון
  2. ^ אריה מורגנשטרן, שתי מסורות על ראשית עליית תלמידי הגר"א, בתוך גאולה בדרך הטבע, י-ם תשנ"ז, עמ' 55-28.
ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.