הלמה של גאוס (פולינומים)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלמה של גאוס היא שמן המשותף של כמה טענות שהוכיח קרל פרידריך גאוס בתחום הפולינומים, שהעיקריות בהן:
- המכפלה של שני פולינומים פרימיטיביים, כלומר, פולינומים שלמקדמים שלהם אין גורם משותף פרט ל-1, היא גם פרימיטיבית.
- אם פולינום בעל מקדמים שלמים הוא פולינום אי פריק מעל חוג המספרים השלמים, אז הוא אי פריק גם מעל שדה המספרים הרציונליים.
- אם D תחום פריקות יחידה, אז גם חוג הפולינומים
תחום פריקות יחידה.
הטענות מתייחסות לפולינומים מעל תחום פריקות יחידה, ובפרט הן נכונות עבור פולינומים במקדמים שלמים.
הוכחה [עריכה]
יהי D תחום פריקות יחידה, ונניח ש-
פולינומים בעלי מקדמים ב- D. ברור שגם מקדמי המכפלה
הם ב-D. אם יש למקדמי המכפלה גורם משותף שאינו הפיך, אז יש להם גורם משותף ראשוני, p. מכיוון שהאידאל
ראשוני, חוג המנה
הוא שדה, ולכן חוג הפולינומים מעליו
הוא תחום שלמות. לפי ההנחה fg=0 בחוג זה, ולכן f=0 או g=0 - מכאן שלפחות אחד הפולינומים אינו פרימיטיבי.
תחום פריקות יחידה.