הלמוט דנטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלמוט דנטין, 1946

הלמוט דנטין (אנגלית: Helmut Dantine‏; 7 באוקטובר 1917 - 2 במאי 1982) היה שחקן ומפיק בקולנוע ההוליוודי. ידוע בשל משחקו בתפקידי נאצים בסרטי האחים וורנר בשנות ה-40.

דנטין נולד בווינה, ונאלץ להימלט מאוסטריה לאחר סיפוחה לגרמניה, בשנת 1936. הוא הגיע לקליפורניה והופיע בתיאטרון בשם "פסאדינה פלייהאוז", שם התגלה על ידי צייד כשרונות של אולפני האחים וורנר.

הוא קיבל תפקידים זעירים בסרטי האחים וורנר, כאשר שיחק בשנת 1941 בסרט "הטייסת הבינלאומית" בו כיכב רונלד רייגן. בסרט זה שיחק לראשונה בתפקידי הנאצים, שעליהם התבססה קריירת המשחק שלו במהלך מלחמת העולם השנייה.

בסרט "קזבלנקה" משנת 1942 שיחק מהגר בולגרי, יאן ברנדל, הנאלץ להמר הימור נואש בשולחן הרולטה, על מנת להשיג את הכסף הדרוש להימלט מקזבלנקה. המהמר יודע שאם לא ישיג את הכסף, תיאלץ אשתו לשכב עם מפקד המשטרה המושחת קפיטן ריינו (קלוד ריינס). שמו של דנטין לא הופיע בכותרות הסרט.

באותה שנה הופיע בתפקיד משנה בלהיט "גב' מיניבר", בו שיחק טייס לופטוופה שהופל, וכן בתפקיד קטן בגרסתו של הבמאי ארנסט לוביטש לקומדיה "להיות או לא להיות". אחרי הופעות אלו קיבל הופעה בתפקיד ראשי בסרט "קצה החשיכה" (1942) דרמת מלחמה על רקע הכיבוש הנאצי בנורבגיה. בסרט זה שיחק נאצי בשם קפיטן קניג. לאחר מכן המשיך בתפקידי נאצים נוספים בסרטים כ"משימה למוסקבה" (1943) "המעבר למרסיי" (1944) ו"מלון ברלין" (1945).

הוא המשיך במשחק עד שנת 1958, ובין היתר הופיע בהפקות ענק כ"אלכסנדר הגדול" (1956) ו"מלחמה ושלום" (1956). בשנת 1958 ניסה את כוחו בבימוי. סרטו "סילונים רועמים", היה דרמת מלחמה שגרתית המתרחשת בבסיס חיל האוויר האמריקני.

בשנת 1959 נישא לשחקנית ניקולא שנק, בת למשפחה בעלת רשת בתי קולנוע. הוא קיבל תפקידי ניהול ברשת זו, וחדל מלשחק. בשנת 1970 מונה למנהל החברה.

בשנת 1974 ניסה את כוחו בהפקה. הוא הפיק שניים מסרטיו של הבמאי סם פקינפה - "הביאו לי את ראשו של אלפרדו גרסיה" (1974) ו"עילית הרוצחים" (1975). בשנת 1975 ביים אף דרמת מתח בשם "הקשר של וילבי" בה סידני פואטייה משחק פעיל נגד האפרטהייד הנעזר במייקל קיין להימלט מן המשטרה החשאית של דרום אפריקה.

בסרטי פקינפה שאותם הפיק הופיע אף בתפקידי משנה. בסרט "אלפרדו גרסייה" הוא משחק דמות בשם מקס, הנורית על ידי גיבור הסרט, השחקן וורן אואטס, כאשר היא שולחת את ידה אל כיס מעילה להוציא משם פתק, ואואטס סבור שהמדובר באקדח.

בשנת 1982 מת בביתו שבבברלי הילס מהתקף לב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]