הלמוט שמידט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

{{#תנאי:קאנצלרגרמניה|

הלמוט שמידט
(23 בדצמבר 1918; המבורג Flag of Germany.svg) (בן 95)
Helmut Schmidt (13.07.1977).jpg
שם בשפת המקור Helmut Schmidt
מדינה גרמניה
מפלגה סוציאל-דמוקרטית (SPD)
בת-זוג
קאנצלר גרמניה ה-5
תקופת כהונה 16 במאי 1974 - 1 באוקטובר 1982 (8 שנים ו-19 שבועות


הקודם בתפקיד וילי ברנדט
הבא בתפקיד הלמוט קוהל

הלמוט היינריך ואלדמר שמידט (גרמנית: Helmut Heinrich Waldemar Schmidt; נולד ב-23 בדצמבר 1918 בהמבורג), פוליטיקאי גרמני ממוצא יהודי, מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה (SPD). שמידט כיהן כראש סיעת ה-SPD בבונדסטאג (1967 עד 1969), כשר ההגנה (1969 עד 1972), כשר האוצר והכלכלה (1972) כשר האוצר (1972 עד 1974), וכקאנצלר (1974 עד 1982).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של שמידט היה יהודי, בן מחוץ לנישואין של בנקאי פרטי יהודי עשיר‏[1], לודביג גומפל (1935-1860) מברנבורג. האב אומץ על ידי משפחת שמידט מהמבורג, אך ידע שהוא יהודי ואף גילה עובדה זו לבנו, גם אם גידל אותו כלותרני. שניהם עברו את מלחמת העולם השנייה בחשש מתמיד שמא הנאצים יגלו את יהדותם וזייפו מסמכים שונים כדי להינצל. שמידט גילה את מוצאו היהודי לאשתו, אך כלפי חוץ המשפחה הצליחה להסתיר זאת. הדבר נודע בציבור רק בשנת 1984, בשיחה של עיתונאים עם ואלרי ז'יסקאר ד'אסטן, שסיפר כי שמידט גילה לו זאת ב-1980, בעודם נוסעים שניהם ביחד, לבדם, במכונית לבון, באחד מביקוריו הרבים באותה תקופה של ד'אסטן בגרמניה. הגילוי של ד'אסטן הוביל להודאה של שמידט. בזכרונותיו כתב שמידט כי עובדה זו שיחקה תפקיד מרכזי בהתנגדותו לרעיונות הנציונל-סוציאליסטים. הסיפור המשפחתי שפורסם בספר ב-1993[2] היכה גלים לא רק בגרמניה כי אם גם בישראל, היכן שבני משפחת גומפל מתגוררים מאז 1939 ועד היום.

לימודים, שירות צבאי ומקצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום הלימודים בשנת 1937 בביה"ס "ליכטוארק" (Lichtwark-Schule) בהמבורג, התגייס שמידט לצבא הגרמני שם שירת עד שנת 1945, והשתחרר בדרגת Oberleutnant (סגן). בשנים 1941 עד 1942 שירת כקצין נ"מ בחזית המזרחית וזכה לעיטור צלב הברזל, דרגה שנייה, ב-1942 הועבר חזרה לגרמניה ושימש כמאמן ויועץ במשרד האוויריה הנאצי (Reichsluftfahrtministerium). באותה שנה התחתן שמידט עם הנלורה גלזר ("לוקי"). לשניים נולדו שני ילדים: הבכור הלמוט-ואלטר, נפטר עוד בטרם הגיע לגיל שנה, והשנייה בת, סוזנה.

באפריל 1945 נתפס שמידט על ידי כוחות בריטים, ונשאר שבוי מלחמה עד חודש אוגוסט באותה השנה. לאחר שחרורו למד בהמבורג כלכלה ומדע המדינה וסיים את לימודיו בשנת 1949.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידים מפלגתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1946 הצטרף שמידט למפלגה הסוציאל-דמוקרטית בגרמניה (SPD), היה פעיל בתחילה בהתאחדות הסטודנטים של המפלגה (SDS), ואף שימש כראש ההתאחדות בשנים 1947, 1948. בשנים 1968 עד 1984 שימש כממלא-מקום יושב-ראש המפלגה.

שמידט עדין חבר במפלגת ה-SPD, וכיום הוא אחד המתנגדים החריפים במפלגה להצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי, זאת בניגוד לעמדתה הרשמית של המפלגה.

תפקידים פרלמנטריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1953 ועד תחילת 1962, ובשנים 1965 ועד 1987 היה שמידט חבר בבונדסטאג הגרמני. בשנת 1965 התמנה למ"מ ראש סיעת ה-SPD בבונדסטאג, וב-1967 התמנה לראש הסיעה, עד שנת 1969.

בנוסף שימש שמידט כחבר בפרלמנט האירופי בשנים 1958 עד 1961.

תפקידים ביצועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף שנת 1961, ועד סוף 1965, כיהן שמידט כסנאטור לענייני פנים בעיר המבורג. בתפקיד זה זכה לחשיפה ופופולריות בעקבות תפקודו בשטפונות העזים שתקפו את העיר בפברואר 1962. באוקטובר 1969 מונה על ידי וילי ברנדט לשר ההגנה של גרמניה.

בשנת 1972 מונה לתפקיד שר האוצר ושר הכלכלה לאחר התפטרות קודמו, ולאחר הבחירות באותה השנה מונה שוב לתפקיד שר האוצר. לאחר התפטרותו של ברנדט מתפקיד הקאנצלר, נבחר שמידט בשנת 1974 להיות מחליפו. בשנותיו כקאנצלר טיפל שמידט במספר משברים שתקפו את גרמניה, וביניהם: משבר הנפט העולמי בשנת 1974, התגברות הטרור של קבוצות שמאל ראדיקליות בגרמניה, ו"עידן הקרח" בין מזרח ומערב גרמניה. באוקטובר 1982 נפלה ממשלתו של שמידט לאחר חבירת המפלגה הליברלית (FDP) לאופוזיציה בראשות הלמוט קוהל (CDU), שנבחר לאחר מכן להיות יורשו בתפקיד. עם סיום תפקידו הודיע שמידט על פרישה מהחיים הפוליטיים.

החל משנת 1983 משמש שמידט כעורך-שותף של העיתון השבועי הגרמני "די צייט".

שמידט נחשב עד היום לאחד הקאנצלרים המוצלחים והאהודים בגרמניה, ולאחד החזקים בתפקיד, נוכח המשברים הגדולים שפקדו את גרמניה. גם מדיניותו הכלכלית, הן כשר אוצר והן כקאנצלר, ומדיניותו בנושא החקלאות באירופה, נחשבו לטובות וקיבלו שבחים רבים.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מאהבותיו הגדולות של שמידט היא מוזיקה קלאסית. במהלך כהונתו כשר ההגנה, הוא ניצח על הביג-בנד של צבא גרמניה (Bundeswehr). בנוסף הוא מנגן על עוגב ופסנתר, ומתמחה במוזיקה מאת באך. הוא אף הקליט כמה מיצירותיו של באך לקלידים, ושניים מהקונצ'רטי של מוצרט לפסנתר.

הקודם:
וילי ברנדט
קאנצלר גרמניה
1974-1982
הבא:
הלמוט קוהל


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לוס אנג'לס טיימס, 25 בפברואר 1988
  2. ^ [ Gumpel, Wenzel, Schmidt: Die unbekannten Vorfahren von Helmut Schmidt. Dölling und Galitz Verlag, 1993]