הלנת שכר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בחוקי מדינת ישראל, הלנת שכר היא מצב שבו עובד אינו מקבל את מלוא שכרו במועד המתחייב על-פי חוק הגנת השכר.
המקור לגישה הרואה חשיבות מוסרית בהקפדה על תשלום השכר במועד הוא בתורה, שבה נאמר: "לא תלין (כלומר לא תשהה למשך הלילה, מלשון "לינה") פעולת שכיר אתך עד בוקר" (ויקרא י"ט, י"ג), וכן "ביומו תתן שכרו" (דברים כ"ד ט"ו). לעומת המצב בימי קדם בהם הלנת שכר משמעה אי תשלום בתום יום העבודה, משמעות הלנת שכר בזמננו היא אי תשלום של המשכורת החודשית בזמן.
על פי חוק הגנת השכר מועד תשלום השכר, לשכר המשולם על בסיס חודשי, הוא בתום החודש. שכר שלא שולם עד היום התשיעי ממועד זה, נחשב לשכר מולן.
הלנת שכר מתרחשת כאשר מעוכב כל שכרו של העובד לחודש מסוים, אך גם כאשר מעוכב רק חלק מהשכר. יחד עם זאת, ההגנה אינה ניתנת לכל רכיבי השכר, אלא רק לאלה הנכללים בשכר המוגן כהגדרתו בחוק הגנת השכר. תשלומי החזר הוצאות, למשל, שלא שולמו במועד, אינם בגדר שכר מולן.
לעובד ששכרו הולן קובע החוק פיצוי כספי, לפי הערך הגבוה מבין שני התחשיבים הבאים:
- בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - פיצוי בסך 5% מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - פיצוי בסך 10% מהשכר המולן.
- הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה.
בשתי החלופות מדובר בפיצוי גבוה מאוד יחסית לנזק הכספי שנגרם לעובד. מטרתו של הפיצוי איננה רק לפצות את העובד על הנזק הכספי, אלא להוות גורם מרתיע כלפי המעסיקים.
בית הדין לעבודה רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חוק הגנת השכר, באתר של משרד התמ"ת
- תני גולדשטיין, מכת המדינה החדשה - הלנות שכר, באתר ynet
