הלסת העליונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלסת העליונה ברביע השמאלי התחתון של האיור, צבועה בירוק כהה. מבט מצד שמאל של הגולגולת
מבט מלפנים ומבט מהצד בתצלום רנטגן של הגולגולת, עם הלסת העליונה צבועה באדום

הלסת העליונה (TA: Os maxilla) היא אחת מעצמות הגולגולת. היא תחתונה לעצם המצח ועצם האף, עליונה ללסת התחתונה, תיכונה לעצמות הלחיים וקדמית לעצם היתד ועצם החך.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלסת העליונה היא עצם לא רגולרית ובעלת סינוסים. בחלקה התחתון נמצאים שורשי השיניים העליונות, ובחלקה העליון היא מהווה חלק מארובות העיניים. בצדדיה נמצא זיז הלחי, שמופרק לעצם הלחי. המשטח התחתון שלה מהווה את החך, ובחזיתה נקב המהווה את חלל האף.

הלסת העליונה היא למעשה איחוי של שתי עצמות סימטריות, מימין ומשמאל. בראשית החיים העצמות הללו נפרדות, והן מתאחות במהלך ההיריון.

מפרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלסת העליונה היא העצם המרכזית בפנים, ומופרקת לעצם המצח, שתי עצמות הלחיים, עצם היתד, עצם האף, המחרשה, עצם החך, עצמות הדמעות, ועצמות הכברה.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידה הראשון של הלסת העליונה הוא להוות סדן לשיניים העליונות, מולן יכולות השיניים התחתונות שנטועות בלסת התחתונה לנוע בתנועות הנשיכה והלעיסה, השלבים הראשונים בפעולת העיכול. בנוסף, הלסת העליונה מהווה כל או חלק משלושה משטחים חשובים: משטח החך, שיש לו תפקיד חשוב באכילה, נשימה ודיבור, חלקו התחתון של חלל האף, והחלק התיכון-תחתון של ארובות העיניים.

Gray490.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.