הלקאתו של ישו (פיירו דלה פרנצ'סקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Piero della Francesca 042 Flagellation.jpg
הלקאתו של ישו
פיירו דלה פרנצ'סקה, 1455-1460
שמן וטמפרה על לוח עץ, 58.4 × 81.5 ס"מ
הגלריה הלאומית של מחוז מרצ'ה, ארמון דוקאלה, אורבינו

"הלקאתו של ישו" הוא ציור מאת הצייר האיטלקי, בן תקופת הרנסאנס פיירו דלה פרנצ'סקה. הוא נחשב לאחת מן היצירות המורכבות והחשובות במחקר תולדות האמנות. בנוסף, מהווה התיאור הפרספקטיבי שבציור את אחד מן ההשגים הטכניים של הציור בתקופת הרנסאנס.

הציור מתאר אירוע מחייו של ישו המתואר בברית החדשה, ובו מוכה ישו בידי החיילים הרומים. אירוע זה מהווה חלק מן התיאור המקובל של "הפסיון של ישו".

מידותיו הקטנות של הציור עוררו שאלות רבות בקשר ליעודו. ייתכן כי הוא נועד להוות חלק מתמונת מזבח, אולם גם על כך יש מחלוקת בין החוקרים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתרחשות בציור מתוארת בתוך חצר מקורה חלקית. בקדמת הציור, בחלקו הימני, מופיעות שלוש דמויות המשוחחות ביניהן. הן לבושות בגדים בני תקופת הרנסאנס.

בחלקו השמאלי של הציור, מופיע ישו הקשור לעמוד איוני שבראשו פסל מוזהב. הוא מולקה על ידי שלושה גברים. בצד התיאור מתוארת דמותו של פונטיוס פילאטוס, היושבת על כיסא, לבושה בבגד בצבע כחול וורוד, וחובשת כובע. מתחת לכסאו של הנציב הרומי מופיעה חתימתו של דלה פרנצ'סקה - "OPVS PETRI DE BVRGO S[AN]C[T]I SEPVLCRI" ("עבודתו של פיירו מ***** Borgo Santo Sepolcro).

ההלקאה מתרחשת במעין חלל פתוח למחצה, המופרד משאר התיאור בעזרת תיאור ארכיטקטוני. ראשית, המעמד מופרד על ידי מסגורו בין העמודים קורינתיים הנושאים את התקרה. שנית, על הרצפה מתואר דגם מורכב של מרצפות שיש בצבע לבן ושחור. על פי ניתוח הפרספקטיבה המורכבת של הציור שחזרו החוקרים את מבנה החלל של הציור.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אחד מן הפירושים של הציור אלו הן דמויותיהן של הדוכס אודאנטיניו מאורבינו(montefeltro) ושל שני יועציו. פרשנות זו רואה בתיאור דמויותיהם ביקורת היסטורית על רקע הדחתו של הדוכס בהפיכה בשנת 1444.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליק מישורי, אמנות הרנסאנס באיטליה, יחידות 9-10-11, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1994, עמ' 138-144.