המאורעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בתולדות היישוב העברי בארץ ישראל, המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים. המאורעות כונו על שם השנה (בלוח העברי) שבה התרחשו.

מאורעות תר"פ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאורעות תל חי
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאורעות תר"פ

בשנת ה'תר"פ (1920) היו מספר אירועים של התקפות גדולות על יישובים עבריים. באצבע הגליל, ליד הגבול שבין שטח הכיבוש הבריטי לשטח הכיבוש הצרפתי, לחמו הערבים נגד הצרפתים והתקיפו גם את היישובים מטולה, איילת השחר, דגניה ב' ותל חי. בקרב תל חי נפלו יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו. בירושלים הותקפו שכונות יהודיות. 6 יהודים נהרגו וכמאתיים נפצעו. רכוש רב נבזז. בתי כנסת נשרפו. הבריטים הטילו את האשמה על היהודים. נאסרו 19 ממפקדי "ההגנה" ובראשם זאב ז'בוטינסקי ונשפטו לשנת מאסר. בתקופה זו נהרגו כ-30 איש, רבים נפצעו רכוש ומקומות נפגעו וננטשו.

מאורעות תרפ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאורעות תרפ"א

ההתקפה הערבית המזוינת הראשונה בתקופת המנדט הבריטי על היישוב כולו. במאורעות שאירעו במהלך חודש מאי 1921 הותקפו שכונות יהודיות בגבול תל אביב-יפו, פתח תקווה, מקווה ישראל ויישובים נוספים. במאורעות נרצחו עשרות יהודים ורבים נפצעו. בין הנרצחים הסופר יוסף חיים ברנר.

מאורעות תרפ"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאורעות תרפ"ט

סדרת תקיפות ומעשי טרור נגד היישוב, שהחלה לאחר הפגנה של בית"ר ליד הכותל המערבי באוגוסט 1929, שנערכה למען זכותם של היהודים להתפלל ליד הכותל ללא ההגבלות שהוטלו עליהם על ידי הבריטים. המופתי חאג' אמין אל חוסייני הסית את הערבים בטענה כי היהודים מנסים להשתלט על הר הבית. הערבים תקפו שכונות יהודיות בירושלים. רמת רחל וחלק משכונת תלפיות נהרסו, חולדה נשרפה ובאר טוביה נחרבה. ברובע היהודי בחברון נערך טבח, נרצחו 69 יהודים ובא קץ ליישוב היהודי בעיר.

המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטובוס יהודי המכוסה במגנים נגד זריקת רימונים ואבנים בימי המאורעות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המרד הערבי הגדול

המרד הערבי הגדול היה מהלך מאורגן של ערביי ארץ ישראל כנגד היישוב היהודי וכנגד השלטון הבריטי. המרד שארך 3 שנים פרץ ב-19 באפריל 1936, כשנרצחו 9 יהודים ביפו ועשרות נפצעו. ועדה ערבית בראשות המופתי חאג' אמין אל חוסייני הכריזה על שביתה כללית של הערבים כדי לפגוע במשק היהודי שהיה תלוי בעבודה ערבית. הערבים דרשו הפסקת העלייה, איסור מכירת קרקעות ליהודים והקמת ממשלה ייצוגית לפי היחס המספרי בין הערבים ליהודים, שהיה לטובת הערבים. אלפי אירועי דמים התרחשו. הערבים תקפו גם מטרות בריטיות והבריטים הגיבו בצעדי דיכוי צבאיים.

בראשית המאורעות נקטה הנהגת היישוב בהבלגה. עם התגברותן השתנתה המדיניות והתפתחה "היציאה מן הגדר". פלוגות הלילה המיוחדות באימונו של צ'ארלס אורד וינגייט, "הידיד", ביצעו פשיטות ביישובי הערבים. להגנת היישובים פעלה "ההגנה" באמצעות פלוגות השדה ומשטרת היישובים העבריים. במישור ההתיישבות והכלכלה השיגו המאורעות תוצאה הפוכה מזו שנתכוונו לה הערבים; היישוב התארגן לביצוע עבודותיו ללא עזרת עובדים ערביים, עלו על הקרקע יישובי "חומה ומגדל" ונבנה נמל תל אביב כתחליף לנמל יפו. במאורעות נרצחו כ-630 יהודים וכאלפיים נפצעו.

ממאורעות למלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת העצמאות

מיד עם החלטת העצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 לפיה יסתיים המנדט הבריטי על ארץ ישראל ב-15 במאי 1948 ותוקמנה שתי מדינות יהודית וערבית, תקפו כוחות בלתי סדירים של ערביי ארץ ישראל, בצרוף כוחות ערביים בלתי סדירים, שנקראו צבא ההצלה, שבאו מעבר לגבולות הארץ את היישוב. היה זה השלב הראשון של מלחמת העצמאות והוא נמשך עד ל-15 במאי 1948, למחרת הכרזת העצמאות, עת שצבאותיהן הסדירים של 7 מדינות ערב, פלשו למדינה שזה עתה קמה.

בשלב זה נערכה הלחימה בשלושה מוקדים: המוקד האחד - לחימה בערים המעורבות ירושלים, טבריה, צפת, חיפה ואזורי התפר שבין תל אביב ליפו. הלחימה הייתה בהתקפות ירי וצליפות ובהפעלת מטעני נפץ. המוקד בשני - לחימה נגד היישובים היהודיים המבודדים שבאזורי שליטה ערבית, כדוגמת גוש עציון, רמת רחל, יחיעם וטירת צבי. המוקד השלישי - לחימה על צירי התנועה. ארגון ההגנה שיצא מן המחתרת פעל בעוז בשלושה מוקדים אלה. במלחמה על הדרכים הופעלו שיירות של משוריינים מאולתרים, שהורכבו ממשאיות ששוריינו בלוחות מתכת, להבאת ציוד, מזון ותרופות ליישובים הנצורים ולירושלים. מספר שיירות הושמדו, בחלקן או בשלמותן.

המפנה בלחימה חל באפריל 1948, כאשר ההגנה הפעילה תוכנית אסטרטגית שנקראה "תוכנית ד'", אשר במסגרתה נערך מבצע נחשון לפריצת הדרך לירושלים בכח של מספר חטיבות שפעלו בתיאום, במתכונת של צבא סדיר. מבצע זה היה נקודת המפנה לטובת היישוב במלחמה עם ערביי ארץ ישראל. אחריו בא מבצע הראל להעברת שיירה של מאות משאיות לירושלים הנצורה ומבצע מכבי לכיבוש לטרון שנכשל. בה בעת נהדפה התקפת צבא ההצלה על משמר העמק.

עד להכרזת המדינה נכבשו יפו, והחלקים הערביים של חיפה, טבריה וצפת ועשרות כפרים ערביים. מאידך פונו מספר יישובים יהודיים מבודדים וגוש עציון נכנע. זה היה המצב בו עמד היישוב לקדם את הכרזת המדינה.


המאורעות

מאורעות תל חי | מאורעות תר"פ | מאורעות תרפ"א | מאורעות תרפ"ט | המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט)