המאמין (סרט, 2001)

המאמין
The Believer
	כרזת הסרט
מבוסס על	סיפורו האמיתי של דניאל בורוס
בימוי	הנרי בין
הופק בידי	דניאל דאימונד; אריק סאנדיס
תסריט	הנרי בין; מארק יעקובסון
עריכה	מיין לו; לי פרסי
שחקנים ראשיים	ראיין גוסלינג; סאמר פיניקס; תרזה ראסל; בילי זיין
מוזיקה	ג'ואל דאימונד
צילום	ג'ים דנולט
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Seven Arts Pictures; Fireworks Pictures
חברה מפיצה	פולר פילמס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	19 בינואר 2001
משך הקרנה	98 דקות
שפת הסרט	אנגלית; עברית
סוגה	סיפור התבגרות, סרט דרמה
תקציב	1,500,000‏$
הכנסות	416,925‏$
הכנסות באתר מוג'ו	believer02
פרסים	פרס חבר המושבעים בפסטיבל סאנדנס לסרט הדרמטי הטוב ביותר
	האתר הרשמי
	דף הסרט ב־IMDb

המאמין (באנגלית: The Believer) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2001, שנכתב בהשראת סיפורו האמיתי של דניאל בורוס (בסרט נקרא "דניאל באלינט". עלילת הסרט אינה חופפת במלואה לסיפור חייו של בורוס), על צעיר יהודי אשר מצטרף לתנועה הנאו-נאצית בארצות הברית.

הסרט נכתב על ידי מארק ג'ייקובסון, ובוים על ידי הקולנוען האמריקאי-יהודי הנרי בין(אנ'). מככב בו ראיין גוסלינג, כדניאל באלינט, יהודי שהופך לנאו-נאצי. הסרט זכה בפרס חבר המושבעים של פסטיבל סאנדנס 2001 לסרט הדרמטי הטוב ביותר וכן זכה בפרס גיאורגי הקדוש של פסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה ה-23 במספר.

הכנסות הסרט לא כיסו את הוצאותיו, אך הסרט זכה לאהדת הביקורת.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל באלינט הוא צעיר בשנות העשרים לחייו ממשפחה יהודית, המתגורר בניו יורק, ותלמיד ישיבה לשעבר. הוא מבטא אינטלקטואליות, ובעל השקפות נאו-נאציות ואנטי יהודיות אלימות.

בתחילת הסרט דניאל מתגרה בתלמיד ישיבה יהודי ומכה אותו. לאחר שסיים להכות אותו, וללא שום תגובה מצידו של הבחור היהודי, דניאל צועק לבחור היהודי: "תכה אותי! תכה אותי! בבקשה ממך!".^[1] במהלך הסרט, מוצגת מספר פעמים סצנה מתקופתו כתלמיד צעיר בישיבה, ובה הוא מביע את דעתו על פרשת עקדת יצחק, שלפיה העקדה לא ביטאה את אמונתו של אברהם באלוהים, אלא את כוחו של אלוהים וצייתנותו של אברהם כלפי אלוהים ללא כל ספק. דעתו זו של דניאל מכעיסה את מורהו, המסלק את דניאל מהכיתה, ולאחר מכן מורה לו לחזור. סצנה זו היא עדות מוקדמת לתפישתו הריאלית של דניאל כלפי הסיפור וכלפי אלוהים, ואשר נוגדת את התפישה המקובלת ביהדות. סצנה זו ביחד עם סצנה נוספת, שבה נראית האות העברית א' עוברת שינוי מורפולוגי לצלב קרס בכתב יד, ניתן להחשיב כעדויות לשינוי ההדרגתי שעבר דניאל מאורח חיים יהודי לתפישת חיים נאו-נאצית.

דניאל נוכח במפגש של פאשיסטים, המנוהל על ידי קרטיס זמפס (בילי זיין) ולינה מוביוס (תרזה ראסל), שם הוא גם יוצר קשר עם קרלה, בתה של לינה. דניאל מביע את תמיכתו בהריגת יהודים ובפרט בבנקאי בשם מנזטי, אולם הוא זוכה ללעג מצד המשתתפים, וקרטיס ולנה מתנגדים לפגוע ביהודים מטעמים מעשיים, אם לא מוסריים. לינה מתרשמת מדניאל ומזמינה אותו להציג בפני אנשים. בהמשך, דניאל וחבריו הניאו נאצים מתקוטטים פיזית עם שני גברים אפרו-אמריקאיים, מושמים במעצר, ומשוחררים על ידי קרלה. הוא מעביר את הלילה איתה, אבל חוזר לבית אביו, שם הוא מעיין במחברותיו, ומוצא גם אקדח חצי אוטומטי. אחותו, לינדה, מבקרת אותו בפניו על תפישתו הנאצית, אבל היא גם דוחקת בו להישאר עמם לארוחת ערב. דניאל ואביו צופים בטלוויזיה.

גאי דניאלסן, עיתונאי שכותב מאמר על קבוצות שנאה בעקבות הפיגוע באוקלהומה סיטי, פוגש את דניאל לראיון במסעדה. דניאל מביע את משנתו כלפי היהודים: "יהדות היא כמו מחלה... קח למשל מיניות.... (הגבר) היהודי הוא במהותו נקבה... ברור שהיהודים שולטים בתקשורת ובבנקים... הם חותרים תחת אורח החיים המסורתי ועוקרים את שורשי החברה... עם אמיתי מפיק את הגניוס שלו מהאדמה, מהשמש, מהים, מהקרקע, כך הוא מכיר את עצמו. אבל ליהודים בכלל אין קרקע". העיתונאי מציין בתגובה: "יש את ישראל". אולם דניאל שולל זאת: "אלה אינם יהודים...ראה את הישראלים, זו חברה חילונית בבסיסה. הם אינם זקוקים יותר ליהדות משום שיש להם קרקע. יהודי אמיתי הוא נודד, הוא נווד, אין לו שורשים ואין לו קשרים, אז הוא הופך כל דבר לאוניברסלי. הוא לא יכול לדפוק בפטיש על מסמר או לחרוש שדה, אז כל מה שהוא יכול זה לקנות ולמכור, להשקיע הון ולהשפיע בערמה על שווקים... הוא לוקח את אורח חייו של עם המושרש באדמה ואז הופך אותו לתרבות קוסמופוליטית... זהו הדחף העמוק ביותר של הנפש היהודית למשוך בחוטי בד החיים עד שכבר לא נשאר מלבד חוט דק".^[2] כאשר העיתונאי מגלה בפניו שהוא היה בקשר עם הרב סטנלי נדלמן, ויודע שדניאל יהודי, דניאל כועס, שולף את אקדחו, מכוון לפניו של העיתונאי, ומאיים להתאבד אם גאי יפרסם את האמת.

דניאל נוכח במפגש נוסף של הפשיסטים, שם הוא פוגש את דרייק, צלף מיומן. בהמשך מתיידד עם בחור המומחה לחומרי נפץ. דניאל וחבריו הנאו-נאצים הולכים למסעדה יהודית, שם הם לועגים לשמות המאכלים בתפריט, ומתגרים בעובדי המעדנייה על חוקי התזונה היהודיים, כגון איסור אכילת בשר וחלב יחדיו. דניאל מציין פסוק מהתורה, "לא תבשל גדי בחלב אמו", אך מציין גם, שעופות אינם מספקים חלב. דרייק נראה מתרשם מהידע של דניאל. ההתגרות נמשכת עד אשר מתחילה קטטה פיזית.^[3] לאחר זאת, דניאל וחבריו נדרשים על ידי בית המשפט להשתתף בהכשרת רגישות, מפגש עם ניצולי שואה, או לרצות מאסר. במהלך המפגש הם מקשיבים לחוויותיהם של ניצולי שואה, כאשר אחד מהניצולים מספר על רציחת בנו הקטן על ידי חייל נאצי. דניאל זועם על כך, שהאיש לא עשה דבר כדי להציל את בנו, אבל כל הניצולים טוענים שדניאל גם לא היה עושה דבר במקומו, והוא יוצא בכעס. התמונה שבה דניאל נראה מאזין לסיפורו של הניצול תוך כדי הצמדת כפות ידיו אל פניו, משמשת כאחת מכרזות הסרט.

סיפורו של הניצול רודף אותו, ובהמשך הסרט דניאל מדמיין את עצמו גם כחייל הנאצי וגם את היהודי. מאוחר יותר באותו לילה, דניאל ושאר חבריו הנאו-נאצים פורצים לבית כנסת, משחיתים את תכולתו, ושותלים פצצה מתחת לדוכן. הם גם קורעים, רומסים ויורקים על ספר תורה, למרות שדניאל מוחה על מעשיהם, ובין היתר מגונן על אחת המגילות. זו העדות הראשונה לרגש המתעורר אצל דניאל כלפי היהדות לאחר המפגש עם ניצולי השואה. עם עזיבתם את בית הכנסת, דניאל לוקח עמו ספר תורה וטלית. למחרת בבוקר מתברר, שהתכנון לפוצץ את בית הכנסת נכשל, משום שהקוצב קפא בשלוש עשרה דקות. רב שהתראיין בנושא הסביר, כי אלוהים הגן על בית הכנסת. בבקתתו, דניאל מנקה ומתקן את ספר התורה, ושוב רואה את עצמו כחייל הנאצי בסיפור שואה. הוא לובש את הטלית מתחת לחולצתו, ומבצע הצדעה נאצית במועל יד יחד עם קריאת "וזאת התורה" בעברית. מעשה זה מבטא את היותו יהודי במקור ביחד עם הווייתו הנוכחית.

דרייק מציע לדניאל להרוג יהודי, והם מתכננים להרוג את איליו מנזטי. הם אורבים במרחק מסוים מבית כנסת, ולאחר שמנזטי יוצא ממנו, דניאל יורה לכיוונו אך מחטיא את מטרתו. דרייק מבחין בטלית מתחת לחולצתו של דניאל ומבין שהוא יהודי. דרייק מנסה לדקור את דניאל, אך האחרון יורה בו ונמלט. הוא ממשיך להיפגש עם לינה וקרטיס, שרוצים להביא את תנועתם ועקרונותיהם הפשיסטיים למיינסטרים הפוליטי. הוא מציג בפני יהודים, שחורים וליברלים. דניאל מסכים באי רצון לעזור להם לגייס כספים. בהמשך דניאל מביע אמפתיה כלפי יהודים במפגש נוסף, ובסופו של דבר לינה אינה רוצה יותר בקשר עמו. לאחר מכן נודע על כך, שאיליו מנזטי נרצח, ופרסומים בעיתונות ובטלוויזיה מנסים לקשור את דניאל למעשה הרצח.

קרלה רואה את ספר התורה שדניאל גנב מבית הכנסת, ומבקשת ממנו ללמד אותה עברית, לכאורה מסיבות אינטלקטואליות. הם גם מתחילים לתרגל טקסים יהודיים. דניאל מבקר באזור יהודי, ופוגש בסטיוארט, חבר מתקופת ילדותו ובארוסתו, מרים, שמזמינים אותו לתפילת ראש השנה בבית כנסת. כאשר דניאל מגיע לבית הכנסת, נותר מחוץ להיכל, שם פוגש בין היתר באבי, המוזכר גם כילד בסצנה על פרשת עקדת יצחק. אבי מכנה אותו אנטישמי, ומתפתח דיון על יהודים ועל ישראל. בהמשך, מרים, שעובדת בפרקליטות המחוזית, מספרת לו שמחצית מהאנשים במפגשיה של לינה מביוס הם סוכנים המדווחים לפרקליט המחוזי. מאוחר יותר היא מבקשת מדניאל להקליט שיחות בפגישה, כדי שתוכל לעזור לו עם האשמות אפשריות הצפויות עקב הריגתו של מנזטי. הוא מסרב לכך, ומרים מודה שלא אכפת לה מהאמת, היא דואגת רק לדניאל.

כאשר יום הכיפורים מתקרב, דניאל קורא למרים, ומתעקש על לקיחת המקום של סטיוארט לשמש כחזן מעל הדוכן ביום כיפור. לאחר כניסת יום הכיפורים, בשעות החושך, דניאל מגיע לבית כנסת עם ידידו, המומחה לחומרי נפץ, והם מתקינים פצצה מתחת לדוכן התפילה. כאשר דניאל מגיע לבית הכנסת ביום הכיפורים במהלך התפילה, הוא עולה לדוכן וקורא מספר התורה. במהלך השהות בבית הכנסת הוא שוב מדמיין את עצמו בסיפור שסיפר לו ניצול השואה, אך הפעם גם כחייל הנאצי וגם כאב היהודי. כאשר נותרו חמש דקות למועד התפוצצות הפצצה, דניאל יורד מהדוכן, ומודיע כי יש פצצה בבית הכנסת ומבקש מכולם לעזוב את המקום. דניאל עצמו לא עוזב את בית הכנסת. לאחר זאת דניאל מוצג בחזון מיסטי, שבו הוא עולה במדרגות הישיבה שבה למד כילד. בחזון הוא פוגש במורהו לשעבר בכל פעם שהוא עולה קומה במדרגות. מורהו אומר בחזון, כי הוא רוצה לשוחח על עקדת יצחק, ואומר לדניאל כי ייתכן שצדק, שיצחק מת על ההר, ונולד מחדש בעולם הבא. אבל דניאל מתעלם ממנו בכל פעם וממשיך לעלות במדרגות באופן אינסופי. מורהו קורא לו להפסיק, ואומר לו כי "אין שום דבר למעלה".