יעקב קרנץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המגיד מדובנא - ר' יעקב קראנץ (1741 - 1804), דרשן יהודי נודע. שמו נכתב גם "יעקב קרנץ", "המגיד מדובנה", וביידיש "דובנער מגיד".
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
המגיד מדובנא נולד לאימו ולאביו זאב וולף קרנץ, בעיירה זשעטל, הסמוכה לוילנה, באותה עת בליטא.
את דרכו כמגיד, כלומר דרשן בבית כנסת שמטיף מוסר, החל כבר בגיל 17. הוא הופיע בכמה ערים, אך בדובנא שהה את פרק הזמן הארוך ביותר, שמונה עשרה שנה. את משליו אמר ביידיש, וכלל בהם משלים וסיפורים, שיש להם ערך ספרותי בפני עצמם. ברשימות שנמצאו לאחר מותו, נראה שהתכוון להוציא ספר בעברית עם סיפורי משליו.
אף שהיו מגידים רבים, הוא המפורסם שבהם. הוא חי בתקופתו של הגאון מווילנה שביקש ממנו שיטיף מוסר גם באוזניו. בתחילה סירב, אך משהתעקש הגאון, אמר לו המגיד כי חסרון יש בצדיקותו שהיא בהסתגרות בד' אמותיו וחסרה בה הגדולה שבצדיקות הנותרת על אף התחככות בחיי היומיום.
[עריכה] קשריו ודרכו
המגיד מדובנא זכה לאהבת הגר"א למרות שמעולם לא שיתף עימו פעולה במערכה כנגד תנועת החסידות, ואף נפגש עם הרבי מקוצק בהיותו אברך צעיר. גם משה מנדלסון פגש אותו ומסופר שקרא לו אזופוס היהודי, כינוי שלא היה חביב עליו.
שלא כמו מגידים אחרים מעולם לא אהב תיאורי גיהנום ומוסר המובא בדרך של הפחדה. הוא לא אהב לפלפל ולהאריך יותר מדי ודבריו היו פשוטים וקולעים. הוא גם היה שנון ביותר. מסופר שנשאל מדוע עשיר נותן לעיוור ולנכה אך לא לתלמיד חכם, והשיב: הוא יודע שהוא עוד עלול בעצמו להפוך לעיוור או לנכה, אבל אין לו חשש שיהפוך לתלמיד חכם...
על מראהו, אופן תפילתו, השפעתו על הקהל בזמן הדרשות, וצורת הנאום שלו, ישנם תיאורים מפורטים, אותם אסף עורך ספריו אברהם דב פלאם, מפי חברי המגיד מדובנא ומכיריו. פרסומו הרב בעת חייו הוביל כמה אנשים להתחזות למגיד מדובנא, וישנם מספר סיפורים על מצבים בהם המגיד ישב בבית הכנסת ושמע אחרים המדברים בשמו. בדרך כלל נהג לשתוק על כך, אך במקרה שההרצאה לא הייתה ישרה בעיניו היה מתעמת עם המתחזים, ו"בוחן אותם" במבחני שנינות.
[עריכה] הוצאת כתביו
בימי חייו לא הוציא ספרים, למרות שהכין רשימות לקראת הוצאת ספר מסודר על "מידות טובות", שעל פיהם יש לנהוג. רשימות אלו, יחד עם אסופת מכתבים, וכמה מחברות עם טיוטות וקטעי מאמרים, נמצאו על ידי אברהם דב בער פלאם בגניזה במזריטש כ40 שנה לאחר שנכתבו. אברהם דב פלאם הפך את הוצאת כל דברי המגיד למפעל חייו. ראשון הספרים - "קול יעקב" - משלים על התורה, יצא לאור ברשות ובברכת יצחק קרנץ, בנו של המגיד מדובנא. בעקבות זאת ערך והוציא עוד מספר ספרים, ביניהם הגדה של פסח עם משלי המגיד, מידות המגיד מדובנא ועוד, מתוך אותם מחברות אשר מצא. כמו כן שקד על העלאת הביוגרפיה של המגיד מדובנא בהקדמות לספריו. בשנת 1886 ארבע שנים לאחר המהדורה הראשונה של ההגדה של פסח עם משלי המגיד, נערכו והודפסו מספר ספרים ובהם "משלי המגיד", ללא רשותו של פלאם. פלאם פרסם מכתב מחאה פומבי, שצורף להגדה של פסח באותה שנה. בעקבות המכתב, הושג הסכם, ומאז שמו אוזכר בכל ההוצאות הבאות, לכתבים המביאים את דברי המגיד.
מהדורה מלוקטת ומסודרת של משליו הוצאה על ידי אליעזר שטיינמן, בעת החדשה (הוצאת הכנסת ה'תשי"ב 1952.
אחד מצאצאי המגיד, מארק קרנץ, כתב ספר באנגלית על התנהגות עסקית ועל משלי המגיד מדובנא. [1]
עלייתה של תנועת המוסר בתקופה שאחרי פטירתו סייעה לתפוצת כתביו.
| תקופת חייו של יעקב קרנץ על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] ממשליו
- משל החץ: (זהו המשל המפורסם ביותר שלו)
- שאלו את המגיד: "איך אתה מוצא כאלו משלים יפים וקולעים?".
- ענה המגיד: אמשול לכם משל. איש הלך ביער וראה על כל עץ מצויירת מטרה ובמרכזה נעוץ חץ. בסוף היער פגש האיש ילד עם קשת.
- שאל האיש: "האם אתה הצלף?"
- ענה הילד: "כן".
- שאל האיש: "האם ירית את החצים או תקעת אותם בידיך?"
- אמר לו "יריתי".
- שאל האיש: "אם כן כיצד פגעת במרכז המטרה ולא החטאת אף לא פעם אחת?"
- ענה הילד: "קודם יריתי את החץ, אחר כך ציירתי את המטרה".
- הכפית שנולדה במזל טוב - בדיחה מפורסמת של המגיד
- המגיד מלגלג על אנשים המוכנים לשמור מצוות כל עוד הם רואים את טובתם. וכך הוא המשל:
- איש עני לווה משכנו העשיר כף ומזלג ומחזיר לו כעבור יום כף מזלג וגם כפית. לשאלת העשיר מהי הכפית, עונה העני שבמזל טוב נולדה לכף ולמזלג תינוקת. לאחר זמן מה, העני חוזר לעשיר ומבקש ללוות מערכת סכו"ם שלמה. העשיר נותן לו את המערכת הגדולה והיקרה ביותר שלו. כאשר עובר זמן והסכו"ם אינו מושב, הולך העשיר לעני ושואל היכן הסכו"ם. עונה העני שלא עלינו כולם מתו. כשהעשיר מתרגז וטוען שהעני מרמה אותו, עונה העני: וכשקיבלת את הכפית, לא הייתה לך בעיה?
- המטען הכבד סוחר שלח שליח, כדי שיביא לו מטען מהנמל. אחרי הרבה זמן הגיע השליח, מתנשף ויגע, כפוף ומזיע, כורע תחת עומס המטען, והכריז בשארית כוחותיו באוזני הסוחר: "הבאתי לך את החבילה המבוקשת"
- זה הגיב מיד: "לא נכון. זו לא החבילה שלי".
- "עוד לא פתחת אותה", שאל אותו השליח, "למה אתה אומר זאת ?"
- ענה לו הסוחר: "פשוט מאוד. החבילה שלי לא כבדה, ומי שיישא אותה לא יתנשף. אם אתה מתנשף - זו אינה החבילה שלי".
- כך המשיל המגיד מדובנא את עבודת ה', אשר צריכה להיות טבעית ומתאימה לאדם, ובלשונו "נעימה ומתוקה". אם עבודה זו גורמת סבל וקושי לבעליה, הרי שזו לא עבודת ה' הנכונה והראויה.
- הבגד שאינו מתאים: כפרי מגיע לשוק בחורף והוא לבוש בגדים חמים. נכנס לחנות בגדי משי וביקש לקנותם. המוכר נטל בגד במידתו ומסר לו אותו. בינתיים הולך הכפרי ומודד את הבגדים, מודד שוב ושוב, ומגלה שהם דחוקים עליו ואינם מתאימים לו כלל.
- "אתה מהתל בי ?" הוא קורא בכעס לבעל החנות. "הבגדים לא מתאימים".
- "הם מתאימים. הם מתאימים, פשוט עליך להוריד קודם את הבגדים העבים שאתה לובש אחר כך ורק אז ללבוש את המשי".
- הנמשל הוא התורה, שאינה נוחה לאדם ואינה מתאימה לו, כל עוד הוא עטוף בבגדים אחרים, תאוות והבלים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ספר דובנא, תל אביב תשכ"ו, עמ' 133-168 .
- יעקב דב מנדלבוים, רבי יעקב קראנץ - המגיד מדובנא זצ"ל, ספר הזיכרון לרבי משה ליפשיץ זצ"ל, נ"י תשנ"ו, עמ' תתס-תתעג.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אהל יעקב ספרו המפורסם ביותר של העורך אברהם דב פלאם על משלי המגיד, בהוצאה מחודשת 2008.
- משל המיוחס למגיד על עלית הערך של הנדיר, וירידת הערך של המצוי
- תוכנית רדיו על חייו ופועלו בספרית אוניברסיטת בר-אילן נמצאת הקלטה של תוכנית רדיו בת 20 דקות על חייו ופעלו של המגיד מדובנא.
- מגילת אסתר עם משלי המגיד מדובנא - לקט מתוך הספר קול יעקב, ספרו הראשון של פלאם.
- על משל על משל ועל משל על דב מאמר על משל של המגיד מדובנא ובו אזכור של מספר ספרים וסופרים בעברית וביידיש ממעתיקי המשלים הלא מורשים של כתבי המגיד מדובנא, ביניהם משה נוסבוים, אשר ב-1886 אסף את המשלים מתוך הספר אהל יעקב, והוציאם בספר "משלי המגיד מדובנא". כותב המאמר ראובן גפני, חוזר על דברי מוציאים לאור מתקופה מאוחרת יותר, שלא ידוע מקור המשלים, וכיצד התגלגלו אל הכתובים.
- כתבי המגיד מדובנא ספרו של אליעזר שטיינמן בהוצאת הכנסת, ה'תשי"ב 1952 ספר זה הינו לקט ותרגום מתוך הספרים ביידיש ובעברית, בתוספת הספר אהל יעקב בעריכה קלה.
- משלי המגיד מדובנא - בעריכת אורית מרטין וח. טיקוצינסקי, הוצאת ערכים. הספר ערוך בלשון עברית עדכנית עבור נערים ונערות, ומלוקט מתוך ספרי פלאם.
- משלי המגיד מדובנא לילדים - ערוך בידי חנה בר.
- בית מגיד מרכז קהילתי דתי על שם המגיד מדובנא
- רחוב המגיד מדובנה בתל אביב
- קבורתו בזמושץ - אתר על קרן על שם המגיד מדובנא, לתיעוד בית הקברות היהודי בזמושץ, שם הוא קבור.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ראו The Hassidic Masters Guide to Management במיוחד בהקדמה לספר
