ישראל הופשטיין מקוז'ניץ
רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ז, 1736 - י"ד בתשרי תקע"ה, 1814) היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת המאה ה-19, מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק, חיבר ספרים רבים בחסידות ובקבלה, ידוע בכינוי המגיד מקוז'ניץ (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד), מייסד חסידות קוז'ניץ.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
נולד באפטא לאביו רבי שבתאי כורך ספרים ולאמו פרל. היה מגדולי החסידים בפולין. עוד בצעירותו נודע כעילוי למד אצל רבי שמואל שמלקע מניקלשבורג שאחר תקופה אצלו שכנע אותו לנסוע למעזריטש שם למד אצל המגיד ממעזריטש. אחר פטירת המגיד ממעזריטש הלך ללמוד אצל רבי אלימלך מליז'נסק. אחר תקופה שלימד בחדר בפשיסחה עבר לקוז'ניץ אשר בפולין. נפטר בי"ד בתשרי תקע"ה, 1814.
[עריכה] על גישתו ושיטתו
העיד על עצמו שלמד כשמונה מאות ספרי קבלה לפני שהתחיל ללמוד אצל המגיד ממעזריטש. נקרא "המגיד מקוז'ניץ" על שום דרשותיו הרבות. נודע כאדם בעל חשיבה חיובית, דוגמה לכך היא העובדה שאף שסבל ממחלות רבות היה מעודד את חסידיו ולא התלונן על מחלותיו. היה אומר לשואלים אותו כיצד הוא מצליח לסבול את מחלותיו:
- "וכי מה יש לי לסבול את הרגע שעבר? כבר עבר. את הרגע שיהיה? עוד לא הגיע, אין לי אלא לסבול את הרגע עכשיו, רגע אחד- אני לא יכול לסבול?"
המגיד מקוז'ניץ השקיע עמל רב בפרסום ספרי קדמונים, מכתבי המקובלים שלפני האר"י, ובעיקר את כתבי מהר"ל מפראג. יצחק הרשקוביץ הראה כיצד באמצעות פרסומים אלה ביקש המגיד להעשיר את מאגר המקורות הרעיוניים שלו, אל מעבר לגבולות הזוהר ותורת האר"י.
[עריכה] מסיפוריו
- מרטין בובר מספר מעשה של הרבי מקוז'ניץ, לפיו הרבי חלם לילה אחד, שבא אליו נגן מצילתיים מעולם התוהו, וביקש מהרבי להציל אותו משם. הוא הזכיר לרבי שהיה נגן בחתונתו, ושניגן בה מנגינה שאיש לא יכל לחזור עליה. הרבי הציל את האיש בכך שבשבת הקרובה, שר את השיר ההוא, ואכן איש לא יכל לחזור על המנגינה. אך עצם הסיפור על כך, והקהל ששב ושמע את הניגון, מהווה את ישועת האיש ומנגינתו. [1]
- שאשה באה למגיד מקאזניץ והתלוננה שבעלה רוצה לגרשה, משום שהוא רואה אותה כמכוערת. שאל המגיד: ומה את אומרת על כך? ענתה: אבל כשנשא אותי לאשה הייתי יפה בעיניו. בכה המגיד, פנה לשמיים וקרא: ריבונו של עולם! אנחנו אולי מכוערים בעיניך כעת. האינך יכול לזכור את ימי נעורינו, כאשר אהבת אותנו?
- הרב ש"ז כהנא רשם סיפור וניגון שסופר על ידי קבוצה גדולה של יהודי ברית המועצות שהגיעו אליו לסדר בשנות ה-50. הניגון והסיפור שימשו להם השראה לאורך הדורות, והביאה אותם לבוא לסדר הפסח ההוא. לפי המסופר, חייל יהודי מהקנטוניסטים החטופים ברח מיחידתו כדי להגיע לסדר פסח, והגיע מלוכלך כולו, ועם שני תרמילים, לסדר פסח שערך המגיד מקוז'ניץ (קאזניץ), פרץ אל בית המדרש, התיישב ליד הרבי, והסביר לו שהתרמילים הם אוצר הצער שאסף במשך השנים. בשעת השיר "חסל סידור פסח", הגיש לרבי את אחד התרמילים, והחל לרקוד איתו ולשיר בשיבוש לשון: "פדיון לציון ברינה", במקום "פדויים לציון ברינה". הרב והחייל יצאו בריקוד אל ההרים כששניהם שרים את השיר הזה, שהושר בפי היהודים הללו במשך דורות. [2]
- בעת מלחמת נפוליאון בשנים תקע"ג-תקע"ה (1773 - 1775), היה המגיד - אחד המאמינים בכך שניצחונו של נפוליאון יביא את המשיח. ישנם מעשי חסידים שונים על תוצאת המחלוקת בין המצדדים והמתנגדים לנפוליאון, ועל פעולותיהם המאגיות להבאת המשיח. בסופו של דבר המגיד נפטר ראשון מחבורת המצדדים, ואחריו נפטרו בתוך זמן קצר אחרים.
[עריכה] ספריו
- בית ישראל - פירוש על הש"ס
- בית ישראל - פירוש על פרקי אבות
- עבודת ישראל - פירוש על התורה
- אור ישראל - פירוש על תיקוני הזוהר
- נזר ישראל - פירוש נוסף על הזוהר
- תהלות ישראל - על תהילים.
- יקר מפז - על סדר ההפטרות
- שארית ישראל פירוש על מדרשים
- רמזי ישראל הערות על ספרי קבלה
- נר ישראל - (קבלה)
- הגדה של פסח גאולת ישראל - ילקוט עבודת ישראל
- עבודת ישראל - הוצאת מכון שפתי צדיקים, איגוד תורותיו וספריו של המגיד מקוז'ניץ. כולל את הפירוש על הש"ס, על התורה ועל מסכת אבות.
[עריכה] תלמידיו
- רבי איתמר מקונסקיוולה
- רבי אליעזר בן רבי יעקב הלוי הורוויץ הידוע בכינויו רבי אלעזר מטרנוגרד
- הרב אריה לייבוש מלאנצוט וקישינב בעמ"ח "גבורות אריה" ו"חומת אריאל"
- הרב דוד יצחק ברומברג (חריף), המלבה"ד של ספרו של המגיד "בית ישראל"
- רבי יהודה ליב מזקילקוב
- רבי יחזקאל בן צבי הירש טאוב, אבי חסידות מודז'יץ
- רבי יצחק מאיר אלתר בן הרב ישראל רוטנברג, אבי חסידות גור הידוע בכינויו ה"חידושי הרי"ם"
- רבי ישעיהו בן יעקב משה מושקאט מוורשא
- רבי ישכר בר מרדושיץ בן רבי יצחק מראדושיץ הידוע בכינויו ה"סבא קדישא"
- רבי משה מזאלושין
- רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ
- רבי קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין הידוע בכינויו ה"מאור ושמש"
- רבי שמחה בונים בן רבי צבי הירש מפשיסחא
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- צ"מ רבינוביץ, המגיד מקוז'ניץ, תל אביב תש"ז, באתר HebrewBooks
- ישראל מקוזניץ (המגיד מקוזניץ), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יצחק הרשקוביץ, גאולת ישראל למגיד מקוז'ניץ: יחס אמביוולנטי למשנת מהר"ל מפראג בדור השלישי של החסידות, דעת 69-68 (תש"ע), עמ' 31-15.
- מרטין בובר, גוג ומגוג (פרק שלשים וחמשה - קוזניץ תקס"ו), דבר, 1 באוגוסט 1941
- מרטין בובר, גוג ומגוג (פרק ארבעים ושמונה - קוזניץ ונפוליאון), דבר, 3 באוקטובר 1941
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אתר העיתון הארץ - מאמרו של דרור משעני על מרטין בובר בעקבות הוצאה מחודשת של ספרו.
- ^ אתר הרב ש"ז כהנא - סיפור הסדר עם יהודי ברית המועצות והמגיד מקאזניץ
| תקופת חייו של ישראל הופשטיין מקוז'ניץ על ציר הזמן |
|---|
 |
