המהמר (אופרה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המהמררוסית: Игрок —"איגרוק") היא אופרה מאת המלחין הרוסי סרגיי פרוקופייב לליברית שנכתבה על ידו בהתבסס על סיפורו של פיודור דוסטוייבסקי בשם זה ("הקוביוסטוס").

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוקופייב החליט להפוך את סיפורו של דוסטוייבסקי לאופרה בשנת 1914, בעידודו של המלחין אלברט קואוטס מתיאטרון מרינסקי. פרוקופייב כתב את האופרה בין נובמבר 1915 וינואר 1917, ואולם בעקבות פרוץ מהפכת אוקטובר בשנת 1917 האופרה לא הועלתה על הבמה עד שנת 1929, לאחר שעברה שינויים רבים בשנת 1927. האופרה הועלתה לראשונה בתיאטרון המלכותי דה לה מוניי (Théâtre Royal de la Monnaie) שבבריסל.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע רוסי לרגל 225 שנה להקמת הבולשוי
תפקיד קול משתתפי הופעת הבכורה
בריסל, 29 באפריל 1929
מנצח: קורני דה תוראן
אלכסיי, מורה טנור חוזה לנס
פולינה, בת חסותו של הגנרל סופרן לילי לובלן
הגנרל בס מילורד יובאנוביץ'
בלנש מצו-סופרן איוון אנדרי
המרקיז טנור ג'י רמבו
מר אסטליי, אנגלי בריטון אמיל קולון
הברונית
הברון בס ג'ורג' קלוזו
סבתא ("באבולנקה"), דודתו של הגנרל מצו-סופרן סימון באלאר
הנסיך נילסקי טנור ה. מרקוטי

עלילת האופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת האופרה מתרחשת ברולטנברג (Roulettenberg) עיירת ספא דמיונית באירופה בשנות ה-60 של המאה ה-19.

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שהותם במלון גראנד, נפגש אלכסיי, המורה הפרטי של ילדי הגנרל עם פולינה, האומנת של הילדים. פולינה חייבת כספים רבים למרקיז, ואלכסיי המאוהב בפולינה משכן עבורה את תכשיטיה והימר בשמה בכספי המשכון, אך הפסיד בהימורים. הגנרל מגיע עם בלאנש הצעירה, בה הוא מאוהב, וכן עם המרקיז ועם האנגלי, מר אסטליי. כאשר נשאל על הפסדיו אומר אלכסיי כי הפסיד את חסכונותיו. נאמר לו כי אדם עם הכנסה כה נמוכה אינו צריך להמר. אסטרלי מזמין את אלכסיי לשתות עמו תה. הגנרל מקבל טלגרמה מבבולנקה (מילולית "סבתו" אבל בעצם דודתו, וסבתה של פאולינה) אשר נמצאת במוסקבה. הגנרל מקווה כי בבולנקה תמות והוא יירש את כספה ויישא לאישה את בלאנש. פאולינה חשה תסכול בשל חובותיה למרקיז. פאולינה דורשת מאלכסיי שיפגין את אהבתו אליה, ויתחיל עם הברונית בגרמנית היושבת בפארק. אלכסיי עושה זאת ומכעיס את הברון.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלובי המלון, הגנרל נוזף באלקסי על מעשיו, אולם אלקסי אינו מתחרט, והגנרל מפטרו מתפקידו. מר אסטלי נכנס ומסביר לאלקסי את דאגתו של הגנרל: בלאנש ביקשה מהברונית הלוואה והדבר הכעיס את הברונית. אסטלי מסביר כי הגנמר אינו יכול להציע נישואים לבלאנש עד שהוא יקבל את חלקו בירושה מבאבולנקה. אלקסיי מגיע למסקנה שברגע שפאולינה תקבל את חלקה בירושה המרקיז ינסה לקשור עימה קשר רומנטי.

המרקיז מופיע, ומנסה לגרום לאלקסיי למתן את התנהגותו. אלקסיי משיב למרקיז בחוצפה, והמרקיז מעביר לו פתק מפאולינה בו היא מבקשת ממנו להתנהג כיאות. אלקסיי מאשים את המרקיז בכך שהוא גרם לפאולינה לכתוב את המכתב ועוזב בכעס. המרקיס מעדכן את הגנרל ואת בלאנש שאלקסיי עזב את המקום.

הגנרל סבור שבאבולנקה תמות באותו ערב אולם היא מגיעה למלון באותו רגע, בבריאות תקינה. היא פוגשת את אלקסיי פלאולינה בשמחה, אולם כאשר היא רואה את הגנרל היא מכריזה לכולם שהיא הבריאה ממחלתה ומתכוונת לנוח ולהמר בספא.

מערכה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקזינו מהמרת באבולנקה את כספה, ומפסידה אותו ברולטה תוך שהיא מתעלמת מכל בקשות להפסיק ולהמר. הגנרל רואה את אובדן סיכוייו להציע נישואים לבלאנש, ואף שוקל לקרוא למשטרה כאשר הוא רואה כמה כסף הפסידה באבולנקה, אולם המרקיז משכנע אותו שלא לעשות זאת. אלקסיי מגיע, והגנרל והמרקיז מבקשים ממנו שעצור את הפסדיה של באבולנקה. הנסיך נילסקי, המאוהב אף הוא בבלאנש, מגיע, וגורם לבאבולנקה הפסדים נוספים. הגנרל מתמוטט מרוב צער. בלאנש עוזבת עם נילסקי, ואלקסיי תוהה מה יקרה למשפחתה של פאולינה בשל הפסדיה של באבולנקה. באבולנקה, לאחר שהפסידה את כל כספיה, רוצה לשוב למוסקבה.

מערכה רביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחדר המלון שלו פוגש אלקסיי בפאולינה. בידי פאולינה מכתב מהמרקיז בו המרקיז ממבקש ממנה לשלם לו את מלא חובותיה, אחרת יתבע אותה והיא תפסיד את ירושתה. אלקסיי מרוצה מכך שפאולינה מבקשת את עזרתו. בהיותו בקזינו אלקסיי זוכה 20 פעמים ברצף, ולמעשה מרושש את הקזינו. אלקסיי שב לחדרו, שם מחכה לו פאולינה; הוא מציע לה את הכסף לשלם למרקיז, והיא מסברת ושאולת אם הוא באמת אוהב אותה. אלקסיי שב ונותן לה כסף אולם היא זורקת את הכסף ויוצאת מהחדר. אלקסיי נותר לבדו עם כספו.

סוויטה: ארבעה דיוקנאות מתוך המהמר, אופוס 49[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוקופייב השתמש בלחן האופרה ליצירת סימפוניה קונצרטית בשנת 1931.