המודיעין האטומי של רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השירות לשליטה מיוחדת במשרד ההגנה הרוסי
Служба Специального Контроля Министерства Обороны
סמל שירות הביון האטומי הרוסי
מטה רח' מאטרוסקאיה טישינה 10, מוסקבה, רוסיה
משרד ממשלתי אחראי משרד ההגנה הרוסי
שר אנאטולי סרדיוקוב
שנת הקמה 13 במאי 1958

המודיעין האטומי של רוסיה הוא השירות לשליטה מיוחדת במשרד ההגנה הרוסי (סס"ק)רוסית: CCK, Служба Спец. Контроля МО: Служба Специального Контроля Министерства Обороны) זהו סוכנות ביון אוטונומית במינהל 12 במשרד ההגנה הרוסי הידועה גם כיחידה צבאית מס' 46179. לעתים הארגון נקרא בקצרה "הביון האטומי" או "המודיעין הגרעיני" של משרד ההגנה הרוסי (הסובייטי לשעבר). המטה הראשי של השירות ממוקם ברחוב מאטרוסקאיה טישינה 10, מוסקבה, באותו מתחם עם תעופת התחבורה הצבאית (תובלה) וחיל הצנחנים הרוסי (VDV).

תוכן עניינים

[עריכה] מבנה ותפקידים

שירות השליטה המיוחדת אחראי בעיקרו לאיסוף מודיעין על נשק גרעיני בכלל ועל ניסויי גרעין של מדינות ברית המועצות לשעבר בפרט. הארגון משתמש בסוגים שונים של אמצעים כולל האזנה ופיקוח רדיו. מסיבה זו עובדים בשורות הארגון מפענחים צבאיים דוברי מספר שפות (אנגלית, סינית וצרפתית). הארגון עושה שימוש בשיטות טכניות רבות לגילוי פיצוצים גרעיניים: שיטות סייסמיות, ספקטוגרפיים, שיטות אינפרא-קוליים, הידרו-אקוסטיים ועוד. הארגון מתחזק רשת שלמה של יחידות צבאיות המכונות "מעבדות גילוי", שבראש כל אחת מהן עומד קולונל. רשת התקשורת של שירות השליטה המיוחדת היא עצמאית מרשת התקשורת של מינהל 12 עצמו, רשת תקשורת זו מקושרת ישירות גם למטה שירות השליטה המיוחדת ולמטה הפיקוד העליון, המטכ"ל, משרד ההגנה הרוסי, הגר"ו ועמדות הפיקוד של מינהל 12, פיקוד הכוחות הכימיים ופיקודי כל זרועות הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית. בתקופה הסובייטית לראש שירות השליטה המיוחדת הייתה חובה לדווח על פיצוצי גרעין שזוהו, ישירות למנהיגות הפוליטית הבכירה במדינה – הפוליטביורו הסובייטי דאז. כיום, הסכם דומה לזה מחייב דיווח ישיר לנשיא רוסיה. קציני פיקוד ומבצעים של שירות השליטה המיוחדת כוללים קבוצות שונות, ועדות, ועוד המייצגים את רוסיה בעולם בנושאי פיקוח על פיצוצים/כלי נשק גרעיניים. כל יחידה צבאית בשירות השליטה המיוחדת (מעבדת גילוי) מחולקת באופן הבא:

  • פיקוד מבצעי
  • מספר קבוצות, קידום גילוי פיצוצים גרעיניים
  • קבוצת מודיעין אותות הכוללת מומחי שפות זרות לניתוח האזנות רדיו
  • מרכז אותות
  • קבוצת זמן אוניברסלית
  • מחלקת הצפנה (קריפטוגרפיה)
  • שירותי תמיכה וניהול

מיקום המעבדות נבחר בקפידה; כולן שוכנות במתחם קרקעי שקל לנטר בו אותות סייסמיים הבאים מחלקים שונים של העולם. הארגון מתנהל באפקטיביות רבה בגילוי פיצוצים גרעיניים תת-קרקעיים באמצעות שיטות סייסמיות. כך למשל, מומחי השירות ניסו לזהות פיצוץ גרעיני בעוצמה של 0.1 קילוטון (100 טון של TNT) מתחת לכור מ' 4 של תחנת הכוח צ'רנוביל כשנייה לפני ההתפוצצות באותו הכור ב-1986, במה שנודע כאסון צ'רנוביל. אף שהארגון ביצע ניתוח נחוץ וטען שהפיצוץ לא היה תאונה אלא פעולת חבלה מתוכננת, הטענה נדחתה על הסף. השירות טען גם שהוא היה הראשון והיחיד שאיתר בהצלחה את הניסוי הגרעיני של צפון קוריאה ב-2006, שעפ"י הערכה היה בעוצמה של פחות מ-5 קילוטון. השירות עושה שימוש במתקנים הבאים, על מנת למנוע פיצוצים גרעיניים:

  • תחנת גילוי פיצוצים גרעיניים: K-612-0, מנוהל על ידי חברת «REATON», טומסק
  • המכשור הספקטומטרי "אספקט"
  • מערך עצמי לשליטה סייסמית "מאטריק" – מכון המחקר המדעי לטכניקות אימפולס, מוסקבה

[עריכה] מינהל 12 במשרד ההגנה הרוסי

מטה מינהל 12 של משרד ההגנה. רחוב רובצובסקו-דבורצובוי, מוסקבה.
סמל מינהל 12 של משרד ההגנה הרוסי האחראי לאחזקת תוכנית הגרעין הרוסית
תג השרוול של מינהל 12

המינהל ה-12 במשרד ההגנה הרוסי מופקד על אבטחת תעשיית הגרעין הרוסית. המינהל הוקם ב-4 בספטמבר 1947 כמחלקה מיוחדת במטכ"ל הסובייטי. המינהל ה-12 החל לפעול באינטנסיביות לאחר המלחמה הקרה, כשנאלץ להקצות משאבים רבים לאבטחת מתקני הגרעין ברוסיה, בשל חשש שיפלו לידי טרוריסטים וקצינים מושחתים שעלולים למכור טכנולוגיה גרעינית לאויב. לכן נחתם גם הסכם משותף עם מחלקת ההגנה של ארצות הברית להקצאת מימון ומשאבים רבים יותר לביטחון הגרעין הרוסי.

ראש מינהל 12 הוא יורי גריגורייביץ' סיץ', שמונה לתפקיד בדצמבר 2010.

[עריכה] היסטוריה

שירות השליטה המיוחדת (סס"ק) הוקם רשמית ב-13 במאי 1958, אף שאפילו קודם לכן שירות זה היה קיים במתכונות שונות. ראשית הוא הוקם כ"חטיבת הפיקוח המיוחד" של מחלקה 2 בגר"ו, המודיעין הצבאי הסובייטי. לאחר מכן הוקם מחדש בשם "המחלקה לפיקוח מיוחד" של המינהל השישי בגה-אר-או. לאחר מכן, ב-1957, יחד עם המינהל השישי הוא הופרד מהמודיעין הצבאי והוכפף ישירות למשרד ההגנה הסובייטי וקיבל את השם "השירות לפיקוח מיוחד של משרד ההגנה". לבסוף, במאי 1958, הארגון קיבל את שמו הנוכחי. בשל שינויים ארגוניים בצבא האדום הארגון הוכפף מחדש למינהל מפקד הכוחות הכימיים ואז הוכפף מחדש שוב למשרד ההגנה, הפעם למינהל 12 במשרד ההגנה. בשונה מאנשי מינהל 12 שנוהגים לעטות את מדי כוחות היבשה, אנשי סס"ק עוטים מדים שחורים של התעופה הימית ולעתים של חיל האוויר. מסורת זו נובעת מכך שהארגון התבסס בתחילה על איסוף נתונים מהאוויר באמצעות כלי טיס ומעבדות אוויר, כך נאסף מודיעין אטמוספירי על פיצוצים אטומים בשנות ה-40 וה-50. ב-1992 (עם פירוק ברית המועצות) הארגון הפעיל 11 שלוחות, 3 מעבדות רדיו סייסמיות, 4 או 3 תחנות אוטומטיות, 5 עמדות סייסמיות אוטונומיות ו-10 קבוצות קידום. הארגון הפעיל גם מתקני פיקוח אווירי וימי, כמו גם מתקנים מבוססי-חלל. ב-1954 הוקמו 4 מעבדות. בפדרציה הרוסית עצמה ישנן 18 מעבדות.

[עריכה] ראש סס"ק

עמדת מפקד שירות השליטה המיוחדת צריכה להיות מאוישת בידי קצין בדרגת לויטננט-גנרל, עם גנרל-מאיור כסגן ראשון ומאיור גנרל כמפקד מכון המחקר המדעי העיקרי של סס"ק; שאר קציני הפיקוד של סס"ק הינם בדרגת קולונל. מצבת כוח האדם של הארגון עומדת על כ-10,000 איש. ראשי שירות השליטה המיוחדת הידועים –

  • מאיור-גנרל א.א. אוסטיומנקו (19581974)
  • לויטננט-גנרל א.א. סווטין (19741985)
  • לויטננט גנרל מ.ל. שמאקוב (19851988)
  • מאיור-גנרל ג.ג. שידלובסקי (19881992)
  • מאיור-גנרל א.ו. רוגוז'ין (19921994)
  • מאיור-גנרל י.ו. צ'רפאנוב (19941998)

קציני הארגון רוכשים את השכלתם במתקן המכללה הצבאית בסרפוחוב ובמתקן המיוחד של האקדמיה הצבאית ע"ש דזרז'ינסקי. מפענחים צבאיים לומדים במכון הצבאי המוסקבאי לשפות זרות ולעתים באוניברסיטאות ובמכונים האזרחיים. בעת הסובייטית, רק חברי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות התמנו לשרת במינהל 12 וביחידות הכפופות לה, כולל שירות השליטה המיוחדת. אפילו צוערי הארגון שהיו מוכרחים לעבור הכשרה בדיוקן נשקי גרעין, היו אמורים להיות חברי תנועת הצעירים הקומוניסטית, הקומסומול.

[עריכה] מבנה

שירות השליטה המיוחדת (סס"ק) מורכב ממטה ראשי ומעבדות:

  • יחידה צבאית מס' 46179 מוסקבה, רחוב רובצובסקו דבורצובאיה 2 (שם רשמי: מרכז התיאום המבצעי מס' 170) של שירות השליטה המיוחדת של משרד ההגנה
  • יחידה צבאית מס' 63679 מוסקבה, רח' מאטרוסקאיה טישינה 10 / סרגייב פוסאד, שראפובו – עמדת פיקוד שהפכה ליחידה מבצעית ב-1987. קומפוזיציה: עמדת פיקוד 844 – מעבדת פודולסק
  • מאלין, מעבדת סס"ק באוקראינה, מחוז ז'יטומיר
  • יחידה צבאית 14167, מקארוב-1, מעבדה 12 של סס"ק, מחוז קייב, אוקראינה
  • יחידה צבאית 54286 מאילי-סאי, מעבדת הארגון בקירגיזסטן, הוקמה ב-1974
  • נורילסק, מעבדת סס"ק בקרסנויארסק
  • הכפר חאבאז
  • יחידה 22158, בורובוי, המעבדה בקזחסטן – מאז 1974
  • יחידה 76515, אולאן באטור, קבוצת משלחת למונגוליה הוקמה ב-1974 ופורקה כעבור זמן
  • יחידה 86665, ביליבינו, צ'וקוטקה, מזרח רוסיה
  • יחידה 14024, קאמנץ-פודולסקי-16 (1994-2004), המעבדה האוקראינית, מ-2004, שוכן במחוז חמלניצקאיה
  • יחידה 14053, סמיפאלטינסק, קזחסטן, מעבדה 9
  • קבוצה נפרדת – אקטובינסק, קזחסטן
  • יחידה 13987 תחנת הרכבת סטולבובאייה, מחוז מוסקבה – מעבדת פודולסק
  • יחידה 14169, באלטה, מחוז אודסה – המעבדה האוקראינית (מרכז האימונים של סס"ק)
  • יחידה 26154 פריוזרסק – המעבדה בסנקט פטרבורג
  • יחידה 29475, אורגאל-2 – מעבדת חברובסק, המזרח הרחוק הרוסי
  • יחידה 30030, לנסק, פלדוי – מעבדת יאקוצק
  • יחידה 41007, אוסורייסק, הכפר גירורייבקה, לרמונטובה 33 – מעבדת פרימורסק
  • יחידה 41056 קירוב+באחטה, חיבולינו (רפובליקת בשקיריה, רוסיה) – מעבדת קירוב (נוסדה ב-1954)
  • יחידה 41094 יוז'נו-סחאלינסק-5, ספוטניק-2 – סחאלינסק, המעבדה השלישית של סס"ק (הוקמה ב-1954)
  • יחידה 41097, רודיגינו – מעבדת קמצ'טקה+עמדה סייסמית לניטור רעידות אדמה (נצ'יקי, טונדרובוי)
  • יחידה 42626 סוחומי, העמק התחתי+חייבאני, המעבדה האבחזיה מס' 24 (הוקמה בשנת 2000 כיחידה 96211)
  • יחידה 77031 זארינסק, זאלצובו – מעבדת אלטאיי
  • יחידה 96211 דובנה, אלכסנדרובקה (הוקמה ב-1988)

יחידה 31650 מוסקבה, רח' רובצובסקו-דבורצובאיה 2, מכון המחקר המדעי של סס"ק. ב-1988 הועבר ממטה שירות השליטה המיוחדת (יחידה 46179) וכפוף ישירות למינהל 12 במשרד ההגנה (יחידה 31600)

  • קובה, לורדס: תחנת ממסר עצמאית של סס"ק האחראית לניטור רעידות אדמה ותנודות ססמיות
  • אנטארקטיקה, תחנת ממסר עצמאית למעקב אחר תנודות סייסמיות

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית
זרועות, פיקודים ואגפים
זרועות פיקוד - אגפים Большая эмблема Генерального Штаба ВС РФ.gif המטכ"ל הרוסי | Generalstaff central dep largeemb n7619.gif המודיעין הצבאי | Znak 12GUMO.jpg מינהל 12 | מינהל הטופוגרפיה הצבאית | GRAU Big Emblem.png המינהל הטילים והארטילריה | Эмблема ГВМУ МО РФ.gif שירות הרפואה הצבאית
זרועות RGF emblem.png צבא היבשה | RuAF emblem.png חיל האוויר | Big Emblem of Navy of the Russian Federation.JPG הצי
זרועות חיל האוויר פיקוד 1 | פיקוד 2 | פיקוד 3 | פיקוד 4 | פיקוד התובלה האווירית | פיקוד התעופה ארוכת הטוות
מחוזות צבא - פיקודים (החל מ-1 בספטמבר 2010) הפיקוד הצבאי המערבי (סנקט פטרבורג) | הפיקוד הצבאי המרכזי (יקטרינבורג) | הפיקוד הצבאי המזרחי (חברובסק) | הפיקוד הצבאי הדרומי (רוסטוב על נהר דון) | הפיקוד האסטרטגי המאוחד להגנת האוויר והחלל (באלשיחה)
פיקודי עבר לנינגרד (1864-2010) | מוסקבה (1864-2010) | צפון הקווקז (1918-2010) | אוראל והוולגה (1989-2010) | המזרח הרחוק הרוסי (1864-2010) | סיביר (1935-2010) | קלינינגרד (1946-2010)
ציי רוסיה הצי הבלטי | צי הים השחור | צי האוקיינוס השקט | הצי הצפוני | שייטת הים הכספי | שייטת קמצ'טקה
זרועות הצי Simvolika morskoy av.jpg התעופה הימית | Morskaja pehota Rossii.gif הנחתים | חיל הגנת החופים | יחידת הצוללנים
גופים נוספים הפרקליטות הצבאית | המשטרה הצבאית
חילות נוספים RSF great emblem.jpg חיל הטילים האסטרטגיים | RAT great emblem.png חיל הצנחנים | Space force big emblem.jpg חיל החלל | חיל הגנת האוויר והחלל | חיל השריון | חיל הרובאים הממונע | חיל הטילים והארטילריה | חיל הנ"מ |
עיטורים ודרגות עיטורים, מדליות ותוארי כבוד של הפדרציה הרוסית | דרגות הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית |
רפורמות רפורמת 2008 |
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא