המודל הצ'יליאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חוסר סדר, שגיאות בהטיית פעלים ובפיסוק.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המודל הצ'יליאני הוא כינוי שניתן לחלק מרעיונותיו של מודל כלכלי ליברלי לניהול כספי ביטוח פנסיוני, שתוכנן ויושם לראשונה בצ'ילה החל משנות השמונים של המאה העשרים ועד ימינו, כאשר הרעיון המרכזי העומד מאחרי המודל הוא התאמת מידת הסיכון לגיל החוסך. בישראל המודל מכונה גם מודל חכ"מ (חיסכון כספי מותאם).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השינוי במדיניותה הכלכלית של צ'ילה החל בשנות ה-70 של המאה העשרים והקיף תחומים רבים בכלכלת המדינה. לאורך המאה העשרים ועד לאמצע שנות השבעים, נקטה צ'ילה בקו כלכלי שמרני וביורוקראטי‏‏‏[1] . תקנות ונהלים רבים שהונהגו מיתנו את הצמיחה במדינה‏[2]‏. התחום הפנסיוני נשלט בידי קבוצות לחץ שונות, כך שמספר מצומצם יחסית של חוסכים נהנה מתנאים פנסיונים משופרים ביחס לשאר אזרחי המדינה‏[3]. כל אלה הנציחו את מעמדה הכלכלי הנחות של צ'ילה בקרב מדינות אמריקה הלטינית וגרמו לרמת אינפלציה גבוהה‏[4].

החל מאמצע שנות השבעים, מדיניותה הכלכלית של צ'ילה עברה מספר שינויים, ביניהם השינוי בשוק הפנסיוני הנחשב לאחד מהבולטים יותר. השליטה בשוק זה הופרטה והחוסכים זכו לחופש פעולה בבחירת מסלולי השקעתם‏[5]. חברות פרטיות הורשו לייצר מוצרים פנסיוניים ולשווק אותם לציבור הרחב. שינוי זה עורר את שוק ההשקעות במדינה וגרם לצמיחה מהירה בשנים שלאחר מכן, במיוחד לאורך שנות השמונים‏[6] . החלק הפנסיוני של המודל יושם ברביעי לנובמבר 1980 על ידי שר העבודה והרווחה מר חוזה פִ‏ּ‏ינְיֵרַ‏ה (José piñera).

תיאור המודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל וסיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל מאמץ תפיסת עולם לפיה החוסך הפנסיוני אינו מתמצא בניהול הסיכונים הנדרשים לקבלת תשואה אפשרית בתיק ההשקעות שלו. כמו כן, שינויים במאפייני החוסך כגון עליה בגיל, דורשים את התאמת החיסכון הפנסיוני לרמת סיכון נמוכה יותר. החוסך הממוצע לא ישכיל לבצע שינויים אלו, כך שנדרשת התערבות חיצונית במערכת הפנסיונית. על פי הנחה זו, המודל קובע כי בגיל צעיר עדיף להשקיע בקרנות בעלות רמת סיכון גבוהה יותר שכן בטווח הארוך הסיכוי לקבלת תשואה עולה. מנגד, בגיל מבוגר וככל שהחוסך מתקרב לגיל הפנסיה מסלולי ההשקעה העדיפים יהיו סולידיים יותר, כך שמובטח לחוסך (הקרוב לגיל הפנסיה) שחסכונותיו משנות עבודתו לא ייפגעו. המעבר בין המסלולים יבוצע באופן אוטומטי ללא צורך בהתערבות מצד החוסך, אך עם זאת המודל יאפשר לחוסכים המודעים לסיכון לשנות את מסלולי ההשקעה שלהם.

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל יצרן בשוק הפנסיוני הונחה לייצר מוצר אחד בלבד, כאשר לכל מוצר הוא נדרש להקצות חמישה מסלולי השקעה שונים המדורגים לפי רמת סיכון מ- A ועד E. מסלול A נחשב למסלול בעל רמת הסיכון הגבוהה ביותר, מסלול B נחשב בעל רמת סיכון גבוהה יחסית אך נמוכה מזו של מסלול A, וכך הלאה עד מסלול E, המסלול השמרני ביותר. התנאים שיצרני המוצרים הפנסיוניים נדרשו לעמוד בהם כדי להשתייך למסלול מסוים בוטאו במונחי Variable Income (אחוז ניירות ערך בעלי הכנסה משתנה במוצר): מסלול A נדרש לרצפה של 40 אחוזים ותקרה של 80 אחוזים בחשיפה להכנסה משתנה. החשיפה להכנסה משתנה בשאר המסלולים הולכת ופוחתת עד שבמסלול E הרצפה והתקרה בחשיפה זו שוות לאפס ‏[7] .

פירוט החלוקה למסלולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להקטין ככל האפשר את רמות החשיפה למסלולים נועזים בגיל מבוגר, ומצד שני להגדיל ככל האפשר את הרווח בגיל צעיר, כל חוסך משויך אוטומטית למסלול שהותאם לגילו, באופן הבא:

  • מסלול ברירת המחדל הראשון: גברים ונשים עד גיל 35. רמת הסיכון שנקבעה היא B.
  • המסלול השני: גברים בני 55-36 ונשים בנות 50-36. רמת הסיכון שנקבעה היא C.
  • המסלול השלישי: גברים בני 55 ומעלה, נשים בנות 51 ומעלה וגמלאים. רמת הסיכון שנקבעה היא D.
  • מסלולים A ו- E לא נקבעו כמסלולי ברירות מחדל וניתן לבחור אותם בתנאים מסוימים, כפי שיפורט להלן.

תנאים והגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל מתיר לחלק את כספי החיסכון לשני מסלולים לכל היותר. ניתן לעבור ממסלול שמרני למסלול שמרני יותר, בכל גיל. מעבר ממסלול נועז למסלול נועז יותר אינו פתוח לכל החוסכים ותלוי בגיל החוסך. חוסכים המשויכים לקבוצה השלישית (משויכים למסלול D כברירת מחדל) אינם רשאים לבחור במסלול A, ואילו חוסכים הנמצאים בגיל פנסיה אינם רשאים להעביר את כספם למסלול A או B ‏[8] .

יישום המודל במדינות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות רבות ברחבי העולם מביעות התעניינות במודל הצ'יליאני ותוצאותיו המרשימות על כלכלת צ'ילה. בין מדינות אלו ניתן למנות את ארצות הברית[9] ,הודו[10] , מקסיקו בוליביה אל סלוודור, הונגריה, פולין, קזחסטן, ועוד‏[11]

המודל הצ'יליאני בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2008 גורמים שונים בשוק ההון, בהם הממונה על שוק ההון, ידין ענתבי, ‏[12], ואגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר[13] החלו בוחנים את משמעות יישומו של המודל הצ'יליאני בישראל. המודל עבר בצ'ילה שינויים רבים בתחיקה והגבלות במשך השנים, ההתייחסות בישראל לרעיונות המודל היא לגרסתו החל מחודש אוגוסט 2002, התאריך בו החל השימוש במסלולים כפי שהם מתוארים בסעיף #פירוט החלוקה למסלולים.

יש החוששים כי החלת המודל הצ'יליאני בישראל יגרור הפחתה של רמת הסיכון באופן חד יחסית, דבר העלול להשפיע על שוק ההון על ידי הזרמת היצעים לשוק המניות. חשש זה התבדה לכשפרסם האוצר טיוטת חוזר המתייחסת למימוש המודל ביולי 2010, שקבעה תהליך הדרגתי של מעבר לשיטת ההשקעות החדשה עד 2010. כמו כן הטיוטה מחייבת של חברות הביטוח ובתי ההשקעות לבנות מספר מסלולים לפי קבוצות גיל, אולם משאירה להם את שיקול הדעת לגבי הרכב כל מסלול.

ביקורת על המודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת הובעה לגבי רעיונות המודל במספר מישורים – המודל מגביל את הזכאות לפנסיה כך שעובדים עצמאים שלא הפרישו לפחות 20 שנה לפנסיה אינם זכאים לה, מה שעלול להשאיר אותם ללא תמיכה כספית בשנות הפרישה שלהם ‏[9]. ביקורת נוספת על המודל טוענת כי הוא מעודד מעבר מוגבר בין מוצרים ומסלולים, באופן שגורם להוצאות יקרות ומיותרות בפרסום למוצרים השונים ודמי מעבר רבים שנגבים במעבר בין מוצר למוצר. בנוסף, המודל מאפשר ליצרנים השונים לגבות דמי תשלום שונים ומשונים, חדשות לבקרים, מה שמייקר את ההוצאה לחוסך. ‏[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Privatizing social security (The University of Chicago Press ,1998)by Martin F., p.38‏
  2. ^ ‏The Development of the Chilean Bond Market: (draft version, 2006) Braun Matias et al.,p.3
  3. ^ ‏The Chilean Pension System(OECD, 1998),p.4-6
  4. ^ Privatizing social security (The University of Chicago Press ,1998)by Martin F., p.38
  5. ^ ‏Liberating Workers: The World Pension Revolution(Cato Institute, 2001)by José piñera
  6. ^ Privatizing social security (The University of Chicago Press ,1998)by Martin F., p.34‏
  7. ^ Financial Sector Assesment Program Chile The Pension Fund Sector (International Monetary Fund Monetary and Financial Systems Department 2004) p.10 ‏
  8. ^ Financial Sector Assesment Program Chile The Pension Fund Sector (International Monetary Fund Monetary and Financial Systems Department 2004) p.10 ‏
  9. ^ 9.0 9.1 http://www.wharton.universia.net/index.cfm?fa=viewfeature&language=english&id=937
  10. ^ JosePinera.com
  11. ^ ‏Liberating Workers: The World Pension Revolution(Cato Institute, 2001)by José piñera
  12. ^ אליצפן רוזנברג, לא מרוצים מהתשואה? תנהלו בעצמכם את הכסף, באתר ynet‏, 10 באפריל 2009
  13. ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3595610,00.html‏
  14. ^ Privatizing social security (The University of Chicago Press ,1998)by Martin F., p.44‏