המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 39°13′19″N 9°7′1″E / 39.22194°N 9.11694°E / 39.22194; 9.11694 המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי (איטלקית Museo Archeologico Nazionale di Cagliari) בעיר קליארי, בירת סרדיניה, הוא אחד המוזיאונים החשובים בסרדיניה. מאז שנת 1993 הוא שוכן במצודת המוזיאונים בעיר (Cittadella dei musei) של העיר אשר שימשה בעבר כארסנל לאחסון ולתחזוקה של כלי נשק ותחמושת (Arsenale), ברובע המצודה (Castello). בתחום הארכאולוגיה הוא המוזיאון העיקרי באי, ומצויים בו ממצאים חשובים שנחשפו באי והשייכים לתרבות הנוראגית, לתרבות העם הסרדי, לתקופת רומא העתיקה ולתקופת האימפריה הביזנטית.

במוזיאון מצויות קערות שמן להדלקה המיוחסות ליהודי סרדיניה. בסיסן הוא על מנורה של שלוש או שבע רגלים.

מבנה המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התצוגה של המוזיאון משתרעת על פני ארבע קומות וכוללת ממצאים שהתגלו בחפירות ארכאולוגיות שבוצעו באי. בקומה הראשונה - התצוגה עוברת ברפרוף על ממצאי התרבות של האי מהתקופת האבן החדשה - התקופה הנאוליתית עד שלהי תקופת ימי הביניים. הם מוצגים בסדר, אשר ישאר חרוט בזיכרון. שאר שלוש הקומות, אשר שתים מהן נחנכו ביוני 2000 והשלישית עומדת להפתח. אלה נערכו לפי הקריטריון הטופוגרפי, דהיינו המוצגים הם לפי מיקומם, אשר הוא בעל משמעות יותר למבקר:

ממצאים עבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכאולוג "פאני ארמיני לטיציה מארינונה" (Marinone) אשר בדק את העתיקות המצויות במוזיאון הגיע למסקנה כי הם עבריות וניתן לתארך אותן למאה ה-5 והמאה ה-6 - התקופה שבה הביזנטים והונדלים שלטו באי ומוצאם מהקהילה היהודית ב"טאורוס" (Tharros). הפרטים הידועים על קערות השמן הם:

  • קערת שמן מחימר בצבע כתום עשויה מגרגירים עדינים, בגודל של 9X6.2X 2.2 ס"מ. פנים הקערה דמוית ביצה. בשפתה שתי מגרעות לפתיליות. הבסיס שלה הוא משלוש זרועות על בסיס, אשר לדעת החוקר, ניתן לראות בהן בסיס למנורה ( ממצא מספר 82095).
  • קערת שמן דומה, גודלה 7.8X5.1X2.4 ס"מ , שתי מגרעות ובסיס בצורת מנורה. (מספר הממצא 82096).
  • השלישית עשויה מצבע ורד. גודלה 8.4X5.7X2.8 ס"מ . הבסיס הוא מלבני והזרועות הן של מנורה. (ממצא מספר 34327).
  • עוד קערות נמצאו ופורסם הודותם בשנת 1991: האחת, עם בסיס לשבע זרועות המנורה, השני, עם יצור עדין יותר של שפת הקערה, השלישי, קערה עגולה יותר כאשר הבסיס הוא בצורת פעמון והאחרונה , עם בסיס לשבעת קני המנורה.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • D. Manconi, G. Pianu. Sardegna. Guide Archeologiche Laterza. Roma-Bari, 1981.
  • A. Tamarelli. Guida al Museo Nazionale di Cagliari. Cagliari, 1914.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]