המוזיאון הלאומי ברג'לו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 43°46′13.34″N 11°15′30.06″E / 43.7703722°N 11.2583500°E / 43.7703722; 11.2583500

הברג'לו
החצר הפנימית

המוזיאון הלאומי בָּ‏‏רגֶ‏'לוֹ‏איטלקית: Museo Nazionale del Bargello) הוא מוזיאון לאמנות בעיר פירנצה. המבנה, שהוקם ב-1256, הוא מבנה הציבור הוותיק ביותר בעיר. הוא שימש כמצודה, ארמון, בית משפט, כלא ומפקדת המשטרה ומאז 1865 הוא משמש כמוזיאון הלאומי. מקור השם "ברג'לו" מן המלה הלטינית bargillus המקבילה ל-Burg הגרמנית לאמור, מצודה. המבנה נקרא גם Palazzo del Popolo לאמור "ארמון העם". במוזיאון נמצא האוסף הגדול ביותר של פיסול מתקופת הרנסאנס האיטלקי.

תולדות המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הוקם החל מ-1256 סביב חצר פנימית שבמרכזה באר מים. במקור היו לו שתי קומות ובשנת 1323 נוספה לו קומה שלישית. לקומה השנייה עולה גרם מדרגות חיצוני הממוקם בחצר הפנימית.

המצודה הוקמה עבור המפקד הצבאי של הרפובליקה (Capitano del Popolo), כמבנה המשלב מגורים ומבצר. מאוחר יותר שימש המבנה כארמונו של הפקיד הבכיר ביותר של הממשלה הפלורנטינית, הפודסטה (podestà) ולפיכך נקרא Palazzo del Podestà. הפודסטה כיהן גם כשופט ובקומה השנייה של המבנה פעל בית משפט. בשנת 1574 שונה ייעוד המבנה למפקדת המשטרה, מגורי מפקד המשטרה וכלא. הוצאות להורג נערכו בחצר הברג'לו עד 1780.

בשנת 1859 הוחלט שהמבנה לא ישמש עוד כמפקדת משטרה וככלא ושהוא ישופץ ויוקם בו מוזיאון אמנות לאומי. בשנת 1865 נחנך המזיאון.

האוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסף המוזיאון כולל, בין היתר, את לוחות הברונזה עליהם תבליט עקידת יצחק מעשה ידיהם של פיליפו ברונלסקי ולורנצו גיברטי, אשר שימשו בתחרות על הקמת הדלתות הצפוניות של הבפטיסטריום.

אולם בית המשפט לשעבר בקומה השנייה מאכסן את אוסף הפיסול הרנסאנסי החשוב הכולל, בין השאר, את פסלי דוד וסן ג'ורג'ו של דונטלו, פסל דוד של אנדריאה דל ורוקיו, פסל בכחוס של מיכלאנג'לו, "האלגוריה של הארכיטקטורה" ו"מרקורי" מאת ג'אמבולוניה, יצירות מאת לוקה דלה רוביה ובני משפחתו ופרוטומת שיש של קוזימו הראשון דה מדיצ'י, דוכס טוסקנה, מעשה ידי בנוונוטו צ'ליני.

כמו כן נמצאים במוזיאון אוספי טרה קוטה, טקסטיל, מטבעות עתיקים, שריונות וכלי נשק וכלי כסף, שנהב וזהב מאוספיהן של משפחות אצילי העיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]