המוזיאון הלאומי של הונגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חזית המוזיאון
בניין המוזיאון, כיכר קלווין וסביבותיה
פסל ברונזה של ג'ורג' הקדוש ותצוגות נוספות במוזיאון

המוזיאון הלאומי של הונגריההונגרית: Magyar Nemzeti Múzeum) בבודפשט הינו מוזיאון לארכיאולוגיה ולהיסטוריה של הונגריה וכולל תצוגה קבועה, תערוכות מתחלפות וספרייה. בנוסף, המוזיאון מהווה גם סמל לתחייה הלאומית ההונגרית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של המוזיאון ב-1802 בספרייה ואוסף של פריטי טבע של הרוזן פֵרֵנְץ סֵצֵ'נִי (Széchényi Ferenc; אביו של אישטוון סצ'ני) שנפתחו לציבור. ב-1807 תמך הפרלמנט ההונגרי בעידוד תרומות למוזיאון. הפרלנמט של 1832 - 1834 נתן זריקת עידוד למוזיאון בהקצבת חצי מיליון פורינט והחלטה על הקמת משכן קבע למוזיאון.

בשנת 1846 נחנך המבנה הנוכחי של המוזיאון, בניין נאו-קלאסי גדול ומרשים בתכנונו של האדריכל מיהאי פולק. הגמלון מתאר ייצוגים סימבוליים של פאנוניה (הונגריה), המדעים והאמנויות.

במרץ 1848 היה המוזיאון למוקד ההתקוממות של המהפכה ההונגרית של 1848. בחזיתו ניצב המשורר הלאומי שנדור פטפי והקריא להמון את "12 הנקודות"‏[1] ואת שירו הלאומי "Nemzeti dal" ("שיר לאומי"). מעמד זה הפך לסמל המהפכה והקנה למוזיאון מקום סמלי בלאומיות ההונגרית המתחדשת. בחזיתו מונצחים המשוררים פטפי וחברו, יאנוש אראן וברחבה שלפניו נערכים טקסי הזיכרון למהפכה.

התצוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף הארכיאולוגיה של המוזיאון מתאר את החיים בשטח הונגריה בתקופה הפרה-היסטורית שלה, משנת 400,000 לפנה"ס ועד שנת 804 לספירה. התערוכה כוללת ממצאים ארכיאולוגיים מאזורי "הונגריה הגדולה" הכוללת גם את טרנסילבניה וחלקים מסלובקיה ומקרואטיה.

תצוגת הקבע המרכזית מתארת את התפתחות ההיסטוריה של הונגריה. בעיקר מתמקדת התערוכה בסממני הריבונות והשלטון של המדיארים ובמקומם ברצף הכיבושים מתקופת השלטון הרומי ועד הכיבוש העות'מאני. כל תקופה מיוצגת על ידי תרשימים, מפות, חפצי אמנות פלסטית, מטבעות, תכשיטים, תעודות, חפצים יומיומיים, סרטונים והמחשות ממוחשבות. כמו כן מאחסן, משמר ומציג המוזיאון כלים, רהיטים ואריגים אותנטיים מכנסיות וארמונות, בהם כיסאות מגולפים בעץ בסגנון גותי מכנסיית בארטפה (Bártfa; כיום ברדיוב בסלובקיה) ומכנסיית המנזר הפרנציסקני בנירבאטור (Nyírbátor).

תצוגה חשובה נוספת מתארת את ההיסטוריה ההונגרית המודרנית מהמהפכה של 1848 ואילך. כן מונצחים אישים הונגרים, בעיקר בני המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, בעלי חשיבות עולמית בתחומי הספרות, המוזיקה, המדע והרפואה.

המחצית השנייה של המאה ה-20 מיוצגת על ידי התמודדות העם ההונגרי עם משטרי האימה הפשיסטיים של מיקלוש הורטי ושל "צלב החץ" במלחמת העולם השנייה, עם משטרו של הרודן מתיאש ראקושי והתקופה מהמרד ההונגרי של 1956 ועד החזרת העצמאות הלאומית המלאה ב-1989. המוזיאון מחזיק באוסף גדול של תצלומים המתעדים את ההיסטוריה ההונגרית ואת חיי העם במהלך המאה ה-20.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ב-"12 הנקודות" דרשו ההונגרים חופש מן הצנזורה, ממשלה לאומית, שוויון זכויות אזרחי ודתי, שחרור אסירים פוליטיים, איחוד עם טרנסילבניה תחת שלטון הונגרי וזכויות חוקיות על האדמה לאיכרים ההונגרים.

קואורדינטות: 47°29′28″N 19°3′46″E / 47.49111°N 19.06278°E / 47.49111; 19.06278