| מועצה אזורית עמק יזרעאל |
 |
|
בניין המועצה האזורית עמק יזרעאל |
| מחוז |
הצפון |
| מעמד מוניציפלי |
מועצה אזורית |
| תאריך ייסוד |
1980 |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:[1] |
| - אוכלוסייה |
32,100 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה |
3.5% לשנה |
| דירוג חברתי-כלכלי |
7 מתוך 10 |
| מדד ג'יני |
0.4574 |
| לאום ודת |
|
|
| (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009) |
|
| אוכלוסייה לפי גילאים |
|
|
| גילאי 0 - 4 |
9.1% |
| גילאי 5 - 9 |
9.7% |
| גילאי 10 - 14 |
10.0% |
| גילאי 15 - 19 |
9.4% |
| גילאי 20 - 29 |
12.1% |
| גילאי 30 - 44 |
20.9% |
| גילאי 45 - 59 |
17.3% |
| גילאי 60 - 64 |
3.9% |
| גילאי 65 ומעלה |
7.6% |
| (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009) |
|
| חינוך |
| סה"כ בתי ספר |
21 |
| – יסודיים |
13 |
| – על-יסודיים |
13 |
| תלמידים |
7,910 |
| – יסודיים |
4,249 |
| – על-יסודיים |
3,661 |
| מספר כיתות |
323 |
| ממוצע תלמידים לכיתה |
24 |
| (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009) |
|
| http://www.emekyizrael.org.il |
מועצה אזורית עמק יזרעאל היא מועצה אזורית שבמסגרתה נמצאים מרבית יישובי עמק יזרעאל, והיא כוללת 15 קיבוצים, 14 מושבים, 7 יישובים קהילתיים, שני כפרי מיעוטים ושכונת משפחות אחת בבסיס צבאי. למרות שמה, חלק מישובי המועצה אינם נמצאים בעמק יזרעאל אלא בגליל התחתון.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש במועצה אזורית עמק יזרעאל 32,100 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.5%.
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, המועצה האזורית מדורגת 7 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 73.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 9,686 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).
[עריכה] היסטוריה
מועצה אזורית עמק יזרעאל הוקמה בסוף שנת 1941 והיתה המועצה האזורית השנייה לקום לאחר מועצה אזורית עמק חפר. בעת הקמתה כללה המועצה את בלפוריה, גניגר, כפר גדעון, כפר ילדים, מחנה ישראל, קיבוץ מרחביה, מושב מרחביה, מזרע ותל עדשים[2]. בהמשך נוספו למועצה הקיבוצים גזית, עין דור ודברת, שהתיישבה בשטח הנטוש של "מחנה ישראל", ומושב היוגב שנוסדו ב-1947-1949, כך שבשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היא כללה 11 יישובים[3].
יישובי אזור מערב עמק יזרעאל התאגדו יחד עם יישובי אזור מגידו (שנודע אז כאיזור אפרים) בועד גוש נהלל שבשיאו כלל 22 יישובים. עם ההתארגנות למועצות מקומיות הוחלט להקים שלוש מועצות אזוריות נפרדות, בין השאר בגלל שנהלל והיישובים הסמוכים אליו היו במחוז נצרת, בעוד בית שערים והיישובים הקרובים אליו היו במחוז חיפה. בעת הדיונים לגבי המסגרת המוניציפאלית של יישובי גוש נהלל דובר על הקמת שלוש מועצות: מועצה אזורית מגידו, מועצה אזורית קישון ומועצה אזורית נהלל. עלתה גם ההצעה לצרף את יישובי אזור נהלל למועצת איזור יזרעאל[4], אולם הדבר לא יצא אז אל הפועל ובמקום זאת נוצר שיתוף פעולה בין מועצת נהלל ומועצת קישון[5]. בשנת 1957 אוחדו המועצות נהלל וקישון[6] ונקראו יחד מועצה אזורית קישון.
בשנת 1980 אוחדו מועצה אזורית יזרעאל ומועצה אזורית קישון ונקראו יחד מועצה אזורית עמק יזרעאל.
[עריכה] ראשי המועצה לדורותיהם
- חיים ראם (1910 - 2004) - ראש מועצה אזורית קישון בין השנים 1949 - 1954, 1961 - 1980
- ישראל פרדקין (סולה) - ראש מועצה אזורית עמק יזרעאל בין השנים 1980 - 1986
- מולה (שמואל) כהן (1923 - 2004) - ראש מועצה אזורית עמק יזרעאל בין השנים 1986 - 1999
- איתן ברושי - ראש מועצה אזורית עמק יזרעאל בין השנים 1999 - 2006
- אייל בצר - ראש מועצה אזורית עמק יזרעאל החל משנת 2006
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ טבלה 6 - יישובים ואוכלוסייה, לפי מעמד מוניציפלי ומחוז, נכון לסוף 2010 - מתוך אתר למ"ס
- ^ מועצה מקומית אזור יזרעאל, דבר, 14 בנובמבר 1941
- ^ שאול הון, המבקר פרסם דו"ח אוהד על המועצה האזורית יזרעאל, מעריב, 13 בינואר 1964
- ^ המשאל בעניין המועצות האזוריות בגוש נהלל, על המשמר, 24 ביולי 1944
- ^ המועצות האזוריות בגוש נהלל, דבר, 31 במאי 1945
- ^ אוחדו המועצות נהלל וקישון, דבר, 18 באוגוסט 1957
