המועצה הלאומית למניעת תאונות
המועצה הלאומית למניעת תאונות הייתה גוף ממשלתי ואחר כך ארגון פרטי שמתקיים מתרומות ועוסק בהדרכה, בהסברה ובהעברת השתלמויות לנהגים כדי לנסות להפחית את מספר תאונות הדרכים בישראל.
בשנות ה-90 היא שימשה כגוף חוץ-ממסדי שפעל להדרכת הציבור ועסק בהפעלת מתנדבים בכל הקשור להגברת הבטיחות בדרכים. מקום מושבה היה ב"מכללת תלפיות" ברחוב הזרם בתל אביב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המועצה הלאומית למניעת תאונות הוקמה במרץ 1954 על ידי השופט השלמה הלמוט לובנברג ועורך הדין יעקב סלומון, וביוזמת שר התחבורה יוסף ספיר,[1] בטקס חגיגי בו השתתפו נשיא המדינה, יצחק בן-צבי, יושב ראש הכנסת, יוסף שפרינצק, הרב הראשי הרצוג, שרים ואישי ציבור.[2]
המועצה הוקמה כחברה ללא הון מניות, שפועלת כמוסד ללא כוונת רווח, ונציגי הממשלה היו חברים במוסדות המנהלים של המועצה. מטרותיה העיקריות של המועצה, לפי תזכירה ולפי פרסומיה, היו לשמש ארגון גג למתנדבים בתחום המלחמה בתאונות הדרכים, תוך ניסיון לניצול פוטנציאל ההתנדבות, הגברת המודעות והדרכת הציבור בנושא.[3]
בשנת 1985 החליט משרד התחבורה לשדרג את הקורסים לנהיגה נכונה לעברייני תנועה והקימה עם המועצה הלאומית למניעת תאונות את "המכון הארצי להכשרת נהגים".[4] עובדי מחלקת ההדרכה של המועצה הועברו למכון שהתחיל לעבוד עצמאית, בהתחלה בירושלים לאחר מכן ברח' הזרם בתל אביב. מבקרת המדינה מרים בן-פורת כתבה בדו"ח על המועצה כי המכון אינו ישות משפטית עצמאית אלא יחידה של המועצה. בשנים הראשונות קיבלו העובדים שכר גבוה באופן חריג, שהורד בעקבות דו"ח של מבקרת המדינה.[5]
המועצה פעלה במתכונת זו עד שנת 2000, אז הופרטה והפכה לגוף פרטי הממומן מתרומות. הסיבה לכך הייתה בעיקר בשל הקמתה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהוקמה מתוקף חוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים, התשנ"ז - 1997. הרשות עסקה בנושאים שחפפו לאלו של המועצה, והביאה לכפילות ולאי נחיצותה של המועצה, ולטענת מבקר המדינה, לפגיעה במאבק בתאונות הדרכים.[6]
פעילויותיה של המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך שנותיה, פעלה המועצה בכמה מישורים עיקריים: [7]
- בבתי ספר - במסגרת "משמרות הזה"ב" (או "משמרות הבטיחות"), בהדרכת תלמידים ובהשתלמויות למורים, ובהקמת מגרשי הדרכה, שהם דגם מוקטן של סביבת הכביש, הכולל תמרורים, רמזורים וכלי רכב.
- עידוד נהיגה בטוחה תחת עריכת תחרות "נהג זהיר" - בה לוקחים על עצמם המשתתפים התחייבות לנהיגה זהירה.
- ארגון "משקיפי התנועה" - ארגון מתנדבים שסייע למשטרה במלחמתה בעבירות התעבורה, ועזר למועצה בפעילויותיה לחינוך הציבור לנהיגה נכונה. מתנדבי הארגון היו מדווחים למועצה על עברייני תנועה מחד, ונהגים זהירים מאידך, כדי שזו תשלח אליהם מכתבי אזהרה או שבח בהתאם להתנהגותם על הכביש.
המועצה הייתה שותפה להפקת רבות מהתוכניות להקניית זהירות בדרכים, ששודרו בטלוויזיה החינוכית.
ב-1993 זכתה המועצה בפרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים.[8]
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדוח של מבקר המדינה משנת 1995 נמצא שמדובר בגוף החשוד כפועל על פי שיקולים פוליטיים ואשר חבריו מקבלים כספים הרשומים למעשה כפעילות.[9]
בשנת 2016 המועצה עצמה לא מופיעה יותר כארגון מוכר באתר רשם העמותות אך אגודת ידידי המועצה הלאומית למניעת תאונות עדיין רשומה. היא לא פרסמה מסמכים לגבי פעילותה, ואין לה אישורים נוספים.[10][11] עמותה זו מופעלת מתוך משרדי עו"ד פורת.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר המועצה הלאומית למניעת תאונות, גרסת ארכיון, 23 באוקטובר 2007
סרטון הסברה של המועצה הלאומית למניעת תאונות, יומני כרמל פברואר 1955
המועצה הלאומית למניעת תאונות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המועצה הלאומית למניעת תאונות דרכים, הצופה, 15 במרץ 1954
- ^ מועצה לאומית למניעת תאונות דרכים, חרות, 24 במרץ 1954
- ^ מבקר המדינה, המועצה הלאומית למניעת תאונות, דוח ביקורת בנושא המאבק בתאונות הדרכים, דוח מספר 3/ שנת 2000, עמ' 81.
- ^ יותר מרבע מליון נהגים, מעריב, 28 בנובמבר 1988
- ^ 45% מהליקויים שחשפה מבקרת המדינה - לא תוקנו, מעריב, 5 באפריל 1990
- ^ תני גולדשטיין, המועצה למניעת תאונות מואשמת בהעלמת מס, באתר ynet, 14 באפריל 2004
- ^ עלון זהירות בדרכים, באתר התאחדות בולאי ישראל
- ^ רשימת הזוכים באתר הכנסת
- ^ דוח 46 לשנת 1995 על המועצה הלאומית למניעת תאונות (אתר מבקר המדינה)
- ^ עמותת ידידי המועצה (אתר רשם העמותות)
- ^ עמותת ידידי המועצה (אתר גיידסטאר)
