המועצה הלבנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המועצה הלבנה (The White Council) היא מושג מתוך עולם הפנטזיה של הסופר ג'ון רונלד רעואל טולקין בטרילוגיית שר הטבעות ובספרו הסילמריליון.

תולדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה הלבנה, שנקראת גם "מועצת החכמים" (The Council of The Wise), התכנסה לראשונה באופן-רשמי בשנת 2463 לעידן השלישי, עידן הטבעת, שבקצו (שנת 3019) הושמדה הטבעת האחת; זאת למרות שלמעשה, חברי המועצה הלבנה נהגו להיוועץ יחדיו עוד בטרם נוסדה המועצה באופן רשמי. מי שהגה את רעיון המועצה וקרא לכנס אותה, הייתה הגבירה גלדריאל, מלכת אלפי היערות.

ייעודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה הלבנה נוצרה כגוף שנועד לתכנן את המלחמה והמגננה מול כוחות הרשע, בעיקר של הטבעת-האחת, וחלק גדול מתפקידם היה פשוט למנוע מהטבעת להגיע לאדונה שר-הטבעות, סאורון, אשר יצר אותה. חבריה קיוו שהטבעת לא תימצא לעולם (מלבד סארומן, שרצה אותה לעצמו) ולכל הפחות שתיפול לידיים טהורות שיצליחו לעמוד בפיתוי שלה, ואפילו יביאו להשמדתה.

חברי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבריה הקבועים של המועצה הלבנה היו שנים מהאיסטרי (אלים שבאו בדמות קוסמים זקנים וחכמים לעזור לשוכני-הארץ התיכונה להדוף את הרשע), וכן שלושת הגדולים והאדירים שבראשי גזע העלפים:

  • סארומן הלבן, שעמד בראש המועצה, ובמקביל התדרדר לאופל בחשאי כי התפתה לטבעת האחת. הוא קיווה להיות בן-ברית לסאורון, שר הטבעות, או אפילו למצוא ולקחת את הטבעת לעצמו.
  • גנדאלף האפור, שהסתיר את עוצמתו האדירה בהמתינו לרגע הנכון. הוא היה ידיד נאמן לכל הגזעים בארץ התיכונה אף כי היו שזלזלו בו, וענד את טבעת-האש נריה.
  • גלדריאל, מלכת העלפים וגבירת עלפי-לורין שנודעה כאדירה והיפה שבעלפים ונשאה את טבעת-המים נניה.
  • אלרונד חצי-עלף, אדון עמק-ימלדריס (ריבנדל) שנשא את טבעת-האוויר ויליה.
  • קירדן חרש-הספינות, שר מיתלונד, הנמלים האפורים שבקצה הארץ התיכונה. קירדן הוא הקדום שבעלפי הארץ-התיכונה שנשא את נריה בתחילה ומסר אותה לגנדאלף האפור.

מלבד החברים הקבועים היו גם חברים נוספים ממנהיגי העלפים שהצטרפו לעתים רחוקות. כמו כן, ייתכן והשתתף במועצה גם רדגסט החום, אחד האיסטרי וידיד קרוב של גנדאלף, שהמעיט לבוא בתקשורת עם הגזעים בני-החורין (עלפים, רועי-עצים, בני-אדם, גמדאים והוביטים) והעדיף על פניהם את הידידות עם החיות.

בראש המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית דרכה של המועצה הלבנה, עמד סארומן הלבן בראשה, כיוון שהיה מנהיג האיסטרי. גלדריאל, שהגתה את רעיון המועצה, ביקשה מגנדאלף אותו חיבבה ולטיבו הייתה מודעת שיעמוד הוא בראשה, כיוון שיכולתה לזהות רוע הביאה אותה שלא לבטוח בסארומן. גנדאלף סירב להיות ראש מועצת החכמים, בטענה כי הוא לא מעוניין במטלות ומחויבויות נוספות, חוץ מהאחת שהטילו עליו כוחות המערב. סארומן תמיד תיעב את העלפים, ומן הרגע שגלדריאל חשפה את רצונה, הוא תיעב אותה ואת גנדאלף ביותר (את הקנאה בגנדאלף הוא פיתח עוד לפני-כן, כאשר קירדן מסר את הטבעת נריה לגנדאלף, ולא לו), אך בינתיים שמר סרומן את השנאה בלבו. למרות כל זאת, גלדריאל הצטערה על סירובו של גנדאלף, ומאותו יום הייתה בטוחה שכל המהלכים בארץ התיכונה היו יכולים להיות שונים לטובה אילו גנדאלף עמד בראש המועצה.

פעולותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה הלבנה הייתה חיונית מאוד להתרחשויות בארץ התיכונה, ובלעדיה פני הדברים היו יכולים להיות שונים. המועצה הלבנה הגיעה לבדה לכל הגילויים על-אודות הרשע והאפילה שהלכו והתפשטו בעידן השלישי, לאחר תבוסתו והיעלמותו של סאורון, שר האופל ואובדן הטבעת-האחת. המועצה הלבנה חקרה, למשל, את הצל והאימה שירדו על דרום יער מירקווד. הם גילו שהישות המסתורית, המכונה "בעל-האוב", אשר שוכנת שם, היא לא אחר מאשר סאורון, שמסתתר כדי להשיב לעצמו את כוחותיו. במועצה הלבנה הוכרע כי על העלפים של לורין לצאת להתקפה במירקווד, כי עדיין שררו שם כשפים אפלים, זדון ורוע נורא, ויצורים איומים שנבראו בתוך האפלה חיו שם. סארומן הלבן התנגד בהחלט ומנע את ההתקפה מסיבותיו שלו. גם אם דעת סארומן הייתה תמוהה בעיני המועצה, היא ביטלה את ההתקפה. רק מאוחר יותר קראה המועצה בשנית לצאת להתקפה, וסארומן כבר לא אמר דבר נגד ההכרעה. זו דוגמה לכוונתה של גלדריאל, בכך שסארומן כיזב ושיקר לטובתו הזדונית, וכך גרם להרבה זמן להתבזבז.

הטבעת האחת וסופה של המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנדאלף האפור היה זה שגילה, לאחר הרבה פקפוק וחוסר-ביטחון, כי הטבעת האחת נמצאת בפלך (ארץ ההוביטים), ובילבו בגינס, אשר מחזיק בה, בכלל לא מבין מה הערך של החפץ העשוי זהב. ספקותיו התגברו כששיקר סארומן ואמר שטבעת-השליטה אבדה בים לצמיתות, זאת כדי שיוכל להמשיך בחיפושים אחר הטבעת לבדו.

כשגנדאלף היה בטוח בכך - עת שהטבעת-האחת ניתנה כמתנה לפרודו בגינס, אחיינו של בילבו, - הוא סיפר זאת למועצה הלבנה (חוץ מלסארומן, שהחל להתרחק ולא להופיע במועצה, אלא הסתגר בצריח אורתנק ולמד בחשאי על תורת טבעות-הכוח והטבעת-האחת ודרך יצירתן), והם תכננו לקיים שליחות כלשהי על-מנת להביא את הטבעת למקום מוגן (עמק ריבנדל נבחר), ומשם להוציא אותה במסע חשאי להר-הדין, המקום היחיד בו ניתן להרוס אותה. המועצה הלבנה ביקשה מגנדאלף שיהיה אחד מחברי השליחות הזו, ולכן הוא גם נכח במועצת-אלרונד שהתקיימה בעמק ימלדריס והביאה לאיחוד אחוות הטבעת. כ-17 שנים לאחר שהטבעת עברה מבילבו לפרודו, גנדאלף מחליט לספר גם לסארומן כי הוביט נושא את הטבעת והמועצה חושבת לשלוח אותו בחשאי לריבנדל. אז חשף סארומן את צדו האפל, את שנאתו ואת בגידתו במועצה הלבנה. הוא כולא את גנדאלף האפור על צריח אורתנק, אבל גנדאלף מצליח להימלט משם בעזרת אחד העיטים הגדולים, והמועצה הלבנה לא נפגשת יותר כאותו גוף התייעצות.