המועצה הלאומית לשלום הילד

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ארוך ולא נייטרלי.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

לוגו המועצה הלאומית לשלום הילד

המועצה הלאומית לשלום הילד היא גוף פרטי הפועל במדינת ישראל. המועצה נוסדה בשנת 1980 בידי יצחק קדמן, העומד בראשה עד היום. מטרתה, כעולה מפרסומיה, היא פעילות מקיפה למענם של כל הילדים בישראל, במכלול הנושאים של זכויות הילד. למועצה מרכז משפטי, מרכז מחקר, מרכז הדרכה ועוד. היא עוסקת בתחומי חינוך, בריאות, התעללות, חקיקה, תקשורת וצרכנות.

המועצה מעסיקה כ-30 עובדים ומפעילה עשרות מתנדבים, סטודנטים ובנות שירות לאומי. את עבודתה מלווה ועד מנהל שבו 20 מתנדבים, אנשי מקצוע מתחומים שונים. בשנת 2007 היה מחזור הפעילות שלה 3.6 מיליון שקל, מיעוטו מתרומות. הוצאות הנהלה וכלליות היו 680 אלף שקל, שהם 19% מהמחזור.

הרקע להקמת המועצה

"קטן הוא אדם, הוא בן אדם, הוא איש, גם אם איש קטן בממדיו. ואיש, גם איש קטן, זכאי בכל זכויותיו של איש גדול" (מישאל חשין, בע"א 6106/92)

בשנת 1989 נחתמה באו"ם אמנת זכויות הילד, לפיה פועלת המועצה הלאומית לשלום הילד. האמנה, שעליה חתומות כמעט כל מדינות העולם (פרט לארצות הברית), מעגנת את זכויות הילדים במסמך בעל תוקף משפטי בינלאומי מחייב. האמנה מכירה בילדים כישויות עצמאיות, ומציעה להכיר בכך שהם זכאים לזכויות אדם וזכויות אזרח, וגם לזכויות מיוחדות הנובעות מכך שהם נמצאים בתהליך מתמיד של התפתחות. ישראל חתמה על האמנה, ללא הבעת הסתייגות מסעיפיה. באמנה כמה חידושים מרכזיים, ובהם: מעבר מתפיסה של הגנה לתפיסה של זכויות, ותפיסת "טובת הילד"; הכרה בנפרדות הילד מהוריו, עם ההבנה כי להורה תפקיד חשוב ביישום זכויותיו; שמירת חשיבות המשפחה כתא גרעיני החשוב לילד; הקניית מכלול זכויות מיוחדות המותאמות לילדים, כגון זכות לגדול בחיק המשפחה, זכות להתפתחות, זכות לחינוך, זכות שלא להיות מנוצל, זכות להגנה על גופו של הילד וזכות לקשר עם שני הוריו; העמדת הילד במרכז. האמנה דוגלת בעיקרון השוויון, עקרון החיים ההישרדות וההתפתחות ובעיקרון השתתפות הילדים בהחלטות הנוגעות לחייהם‏‏ ‏.

כמי שחתומה על אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, מחויבת מדינת ישראל להבטיח את זכויותיהם של כלל הילדים הנמצאים בתחומה ולהגן על שלומם, בין השאר באמצעות הקמת מנגנון עצמאי אשר יפקח על מימוש זכויותיהם, יקדם את מעמדם של הילדים ויסייע לילדים אשר זכויותיהם נפגעו. הניסיון הישראלי מצביע על כך שגופים סטטוטוריים האמונים על קידום זכויותיהן של קבוצות מסוימות אינם נוחלים הצלחה רבה בקידום מעמדן של אותן קבוצות. על אף עצמאותם הפורמאלית, שייכותם הממשלתית אינה מאפשרת להם עצמאות פעולה מוחלטת. המועצה הלאומית לשלום הילד שהוקמה ב-1980, אינה בעלת מעמד סטטוטורי כלשהו, אלא היא מוסד וולונטרי עצמאי הממלא אחר הפונקציות של אומבודסמן לילדים, ומצליחה להשפיע על קובעי מדיניות ולגרום להם להתחשב בזכויותיהם של ילדים ולקחתן בחשבון במהלך קביעת מדיניות. היא מהווה מוקד מידע בכל הנוגע לזכויות של ילדים ובני נוער, ומשמשת ככתובת טבעית ונגישה לתלונות הנוגעות לפגיעה בזכויות של קטינים. עצמאותה אינה מוטלת בספק והיא באה לידי ביטוי הן בעצמאות בקביעת סדר היום וסדרי העדיפויות, הן במינוי אנשי המקצוע הפועלים מטעמה והן בקביעת עמדותיה. עצמאות זו נובעת בראש ובראשונה מאי תלותה בתקציב המדינה. אולם עצמאות תקציבית זו גם מקשה על המשך קיומה, ולפיכך היא מחפשת דרכים להבטיח את המשך תפקודה העצמאי והמקצועי, תוך הבטחת מקורות המימון והאצלת הסמכויות החסרות לה לשם מימוש תפקידיה ומטרותיה ‏.

סיבות להיזדקקות ילדים למנגנון שיגן על זכויותיהם

כל אדם זקוק למנגנון שיסייע לו בהגנה על זכויותיו, אולם ילדים זקוקים לכך במיוחד:

• לכישלון ההגנה על ילדים וזכויותיהם עלות גבוהה מאד - למה שקורה לילד בשנותיו הראשונות יש השפעה מכרעת על עיצובו כמבוגר, על מסלול חייו ועל תרומתו לחברה כמבוגר.
• ילדים מושפעים מפעולה או מחדל של השלטונות, יותר מכל אדם אחר ילדים הם הצרכנים המרכזיים של שירותים ציבוריים (כגון חינוך, בריאות, רווחה). תלותם בשירותים אלה ובמבוגרים הופכת אותם לפגיעים במיוחד למצבים של עוני, העדר קורת גג, זיהום אוויר ועוד.
• ילדים סובלים מן הפיצול שבין הרשויות - לאור ריבוי השירותים וחלוקתם בין גורמים רבים ושונים, נפגעים הילדים מחוסר התיאום, מן הכפילות ומן ה"נפילה בין הכיסאות".
• לילדים אין כוח אלקטוראלי, אין להם יכולת להשפיע ואין להם גופי שדולה חזקים שיכולים להשפיע על סדר היום של הרשויות. הגישה שלהם לתקשורת מוגבלת ומצומצמת, ועל כן עמדותיהם כמעט ולא נשמעות.
• לילדים גישה מוגבלת, אם בכלל, למנגנוני תלונה ולמערכת בתי המשפט על-מנת להגן על זכויותיהם. ריפוי הפגיעה בזכויותיהם מצריך סידורים מיוחדים. המנגנונים הקיימים עבור מבוגרים אינם קיימים עבור ילדים, או אינם מתאימים להם ולמאפייניהם.
• ילדים חשופים ופגיעים יותר לניצול ולהתעללות, בשל חולשתם ואי בגרותם הפיזית, הרגשית והפסיכולוגית, ולאור תלותם במבוגרים. יש להם זכות לחיים, הישרדות והתפתחות וכן זכותם להגנה מפני ניצול והתעללות ‏.

מרכזים

מרכז מחקר ופיתוח

החל לפעול במועצה בשנת 1991. המרכז מפרסם את השנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל", שהפך לכלי עזר נפוץ ומקובל בקרב קובעי המדיניות השונים, כמו גם אנשי האקדמיה ואנשי מקצוע שונים. בשנים האחרונות של פרסום השנתון, העותק הראשון שלו מוצג לנשיא המדינה בטקס בו נוטלים חלק בני נוער המדברים על הנתונים החשובים העולים מן השנתון מנקודת המבט שלהם ‏‏.

השנתון הסטטיסטי מציג תחילה נתונים דמוגרפיים: לדוגמה, בשנת 2007 חיו בישראל 2,408,400 ילדים שהם 33.2% מכלל האוכלוסייה, וקיים פירוט על ילדים ללא אזרחות ישראלית ועל ילדים עולים; הפרק השני עוסק בילדי מהגרי עבודה; השלישי עוסק בתנאי גדילה של ילדים; הרביעי עוסק בילדים החיים מחוץ למשפחתם; החמישי עוסק בילדים וחינוך; השישי עוסק בילדים ופנאי; השביעי עוסק בילדים עם צרכים מיוחדים; השמיני עוסק בילדים ובריאות; התשיעי עוסק בילדים ותאונות; העשירי עוסק בילדים וכלכלה; הפרק האחד-עשר עוסק בילדים בעולם המשפט; הפרק השנים-עשר עוסק בילדים עוברי חוק; הפרק השלושה-עשר עוסק בילדים נפגעי עבירה; הפרק הארבעה-עשר עוסק בילדים במצבי מצוקה. ניתן לראות כי המועצה הלאומית לשלום הילד מתעסקת, חוקרת ואוספת נתונים על כל תחומי חייו של הילד ‏‏.

מרכז הדרכה

מרכז ההדרכה ‏‏ החל לפעול במועצה בשנת 2002. המרכז מעניק ידע וכלים לילדים, הורים, אנשי מקצוע ומתנדבים, בנושא שלום הילד וזכויותיו. המרכז בונה תוכניות הדרכה, מכין ומפיק כנסים וימי עיון וכן מקיים הרצאות, השתלמויות, סדנאות וימי עיון.

פעילויות מרכז ההדרכה:

• ייעוץ ותכנון- הדרכה וסיוע בתכנון והבנייה של תוכניות הדרכה העוסקות בשלום הילד, זכויותיו ורווחתו.
• הכנה והפקת כנסים וימי עיון- בנושאים שונים הנוגעים לשלום הילד, זכויותיו ורווחתו. בין הכנסים וימי העיון שארגן ומארגן מרכז ההדרכה ניתן למנות את: יום העיון בנושא אמנת האג - חטיפות ילדים, כנס בנושא תסמונת הניכור ההורי, יום עיון בנושא היפגעות ילדים מתאונות בית וחצר, יום עיון בנושא פגיעות מיניות בילדים ויום עיון בנושא ילדים בסיכון.
• כנס באר שבע לשלום הילד- מתקיים מדי שנה באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 2009 דן הכנס בנושאים הבאים:

מתן ריטלין לילדים על ידי מערכת החינוך; השפעת תוכניות הריאליטי על ערכי החברה; טיפול רפואי כואב שניתן לילדים תוך גרימת סבל מיותר וללא אמצעים להפחתת כאב; ילדים עם מוגבלויות; העסקת בני נוער.

• השתלמויות והרצאות- המועצה מקיימת הרצאות, השתלמויות, סדנאות וימי עיון באופן קבוע לקהלים שונים אשר להם נגיעה ישירה לילדים ובני נוער כגון: מורים, גננות, שוטרים, אחיות בריאות הציבור, רופאים, עובדים סוציאליים ועוד. המועצה משתפת פעולה עם גופים וארגונים שונים במטרה לקדם את המודעות לשלום הילד, זכויותיו ורווחתו.

נושאי ההרצאות מגוונים וכוללים, בין השאר, את הנושאים הבאים: זכויות הילד - התפתחות היסטורית, איתור וזיהוי ילדים בסיכון; ילדים בישראל: תמונת מצב; היבטים משפטיים והאמנה הבינלאומית לזכויות הילד; התעללות בילדים בישראל; ילדים נפגעי עבירה; הורות בעידן זכויות הילד; חינוך ללא אלימות.

• פעילויות לילדים ובני נוער- כגון: ניידת זכויות הילד לילדי בית ספר יסודי; שיח ילדים כלכלי; ניידת זכויות הילד לבני נוער (ראה פרוט בפרויקטים).
• קידום זכויות הילד בגיל הרך
  • מרכז ההדרכה מרכז מאמצים רבים בקידום זכויות הילדים הצעירים. לצורך כך נכתבה חוברת ייחודית בנושא זכויות הילד לילדים בגני חובה. בחוברת מידע והצעות לפעילויות בנושא. במסגרת פעילות המרכז בתחום נערכו מספר השתלמויות לצוותי גנים בנושא "זכויות הילד בישראל" וזאת על מנת להעלות את מודעותם של אנשי החינוך בגיל הרך לנושאים מגוונים הקשורים לחיי הילדים הצעירים ואשר אינם בהכרח מופיעים בתוכנית הלימודים הרגילה. ההשתלמויות פותחות לצוותים עולם ומלואו בנושאים כמו: זכויות ילדים, מניעת התעללות בילדים, ילדים בסיכון, שיתוף ילדים בקבלת החלטות ועוד.
  • השתלמויות לצוותי חינוך בגיל הרך בנושא איתור וזיהוי ילדים בסיכון. במסגרת השתלמויות אלו נעשה שימוש בחוברת הדרכה למחנכי הגיל הרך שעוסקת באיתור והתמודדות עם ילדים בסיכון: "ילד אסור ילד מותר". במסגרת ההשתלמויות נחשפים המשתתפים לנושאים רבים כגון מי הוא ילד בסיכון, מהם סוגי ההתעללות הקיימים, מהם הסימנים המסייעים באיתור כל אחד מסוגי ההשתעללות, מהו חוק חובת דיווח ואילו דילמות הוא מעלה ועוד.

נציב קבילות ילדים ונוער (אומבודסמן)

החל לפעול במועצה בשנת 1990 והיה אחד מראשוני המוסדות מסוג זה בעולם. המרכז פועל להגנה ולקידום זכויותיהם של ילדים ובני נוער עד גיל 18, מכל קבוצות האוכלוסייה ברחבי הארץ, במטרה להבטיח את שלומם ורווחתם של מי שקיים חשש כי זכויותיו נפגעו. הפניות מגיעות מגורמים שונים: ילדים ובני נוער הפונים מתוך מצוקה קשה או אחרים המבקשים ללמוד על זכויותיהם בכלל, פניות מהורים דואגים המתקשים להגן על ילדיהם, מאנשי מקצוע שמתוקף תפקידם נדרשים לעניינם של הקטינים, ומאזרחים אכפתיים שדואגים לשלומו של קטין אף שאינו באחריותם. בפניות מטפל צוות מקצועי, הכולל עורכי-דין, עובדים סוציאלים, אנשי חינוך ופסיכולוגים. היחידה כוללת גם יחידות משנה הנותנות מענה ייחודי בשפה המתאימה לאוכלוסייה ערבית, לעולים מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים ולעולי אתיופיה. שירות הנציב ניתן ללא תשלום ‏‏.

מרכז הילד והמשפט

הזרוע המשפטית של המועצה הלאומית לשלום הילד. המרכז עוסק במכלול ההיבטים המשפטיים הנוגעים להבטחת שלומם, רווחתם וזכויותיהם של ילדים ובני נוער. התחומים בהם עוסק המרכז הם ייזום וקידום חקיקה בעניינים אלו, פעולות שמטרתן להביא לאכיפה ויישום טובים יותר של החוק הקיים, הכנת מחקרים משפטיים וניירות עמדה, ייזום התדיינויות משפטיות, עריכת פעולות הסברה לאנשי מקצוע ולקהל הרחב, הפעלת תוכנית ליווי ילדים ובני נוער קורבנות עבירה, והפעלת פרויקט ייצוג ילדים ‏‏. למרכז הילד והמשפט שבמועצה הלאומית לשלום הילד חלק מרכזי בייזום וקידום השינויים האמורים בחקיקה הישראלית. המרכז העמיד בין מטרותיו בחינה של החוק הקיים בישראל תוך מעקב מתמיד אחר חקיקת מדינות זרות ומחקרים אינטרדסיפלינריים אשר יש בהם כדי להשליך על מדיניות וחקיקה הנוגעת לילדים. מרכז המשפט והילד עוסק בכלל החוקים שנחקקו בנושאי פלילים, הגנה, חינוך, כשרות ועבודה. להלן החוקים שנחקקו בטרם הוקמה המועצה הלאומית לשלום הילד, וכן החוקים שנחקקו לאחר הקמתה כהמשך לחוקים הנ"ל ‏‏:

• משפט פלילי: חוק העונשין, 1977; חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), 1971; חוק סדר הדין הפלילי, 1982; חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף החשוד), 1996; חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), 1957; פקודת הראיות, 1971; חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), 1955; חוק הסניגוריה הציבורית, 1955.
• הגנה: חוק הנוער (טיפול והשגחה), 1960; חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), 1955; חוק הפיקוח על מעונות, 1965; חוק ההגנה על חוסים, 1966; חוק אימוץ ילדים, 1981; חוק למניעת אלימות במשפחה, 1991; חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), 1991.
• חינוך: חוק לימוד חובה, 1949; חוק חינוך ממלכתי 1953; חוק חינוך מיוחד, 1988.
• כשרות: חוק הכשרות והאפוטרופסות, 1962; חוק גיל הנישואין, 1950; חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, 1996; חוק בית המשפט לענייני משפחה, 1995; תקנות סדר הדין האזרחי, 1984.
• עבודה: חוק עבודת הנוער, 1953.

השדולה למען הילד

המועצה לשלום הילד מרכזת מקצועית את פעילותה של שדולת חברי הכנסת למען הילד, אשר החלה פעילותה בשנת 1996. השדולה נאבקת לכך שכל ילד בישראל יזכה לשוויון והגנה, כדי שיוכלו לצאת לחיים בוגרים מנקודת זינוק שוויונית, ללא קיפוח או אפליה. בנוסף, נאבקה השדולה לקידום רווחתם וזכויותיהם של ילדים בישראל בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה, והקליטה על ידי חקיקה, מאבק על הקצאת תקציבים, מעקב אחר אכיפת החוקים, השפעה על המדיניות ויישומה בשטח והעלאת נושאים שונים על סדר יומה של הכנסת. השדולה עוסקת בקידום חקיקה הנוגעת לקידום ילדים על ידי ריכוז כל הצעות החוק הנוגעות לילדים, העלאת חוקים בצורה מרוכזת ביום האמנה לזכויות הילד ובחודש הילד והנוער, מעקב וטיפול בקידום ההצעות על ידי פניות וקשר עם יושבי ראש הוועדות הרלוונטיות, תזכורת וקשר עם חברי הכנסת לגבי הצעות החוק שלהם שזקוקות לקידום. בזכות פעילות השדולה נקבע ציון יום הילד והנוער בישראל בחודש מאי, וציון יום אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד בחודש נובמבר ‏‏

פרויקטים‏‏

איתור מוקדם של ילדים בסיכון בגיל הרך

לאור העלייה במספר הילדים בסיכון בישראל בשנים האחרונות (381,592 ילדים היו מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים בשנת 2006 - 17% מכלל הילדים בישראל), ולאור מעשי האלימות המתרבים במוסדות החינוך, הנובעים מהפרת זכויותיהם של ילדים, עלתה חשיבות העיסוק של אנשי חינוך בנושא, לשם הגברת המודעות שלהם לחשיבות הדיווח על מקרים של התעללות בילדים צעירים. מטרת הפרויקט היא לחשוף גננות ואנשי חינוך הבאים במגע עם ילדים צעירים לתחומים הקשורים לשלומם וביטחונם של הילדים, ולתת סקירה כללית על מצב הילד בישראל. ההשתלמות נועדה לתת כלים לזיהוי ואיתור ילדים בסיכון ולהעלות את המודעות לקיום חובת הדיווח, חשיבותה והשלכותיה. חובת הדיווח היא תיקון לחוק העונשין שהתקבל בכנסת בסוף שנת 1989, בו הוספו סעיפים המכונים "החוק למניעת התעללות בקטינים ובחסרי ישע", ולפיהם כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוב שנעברה עבירה בקטין על ידי האחראי עליו (עבירת מין, התעללות, הזנחה או תקיפה שגרמה חבלה), חייב לדווח על כך לפקיד סעד או למשטרה (וזאת גם אם אין הוכחה לכך - כלומר זוהי למעשה בקשה לבדיקה מקצועית). בצד החובה, עונש של 3 חודשי מאסר למפר אותה, ועונש מוחמר גם לאנשי מקצוע שבאים במגע עם ילדים (כמו מורים, רופאים ופסיכולוגים). זאת כדי לעודד חשיפה בקרב מי שיש סיכוי גבוה שיבחינו בסימני התעללות. במועצה הלאומית לשלום הילד פועלים להעלאת המודעות לחוק זה ומשמעותו בקרב אנשי חינוך לגיל הרך. במסגרת הפרויקט הוציאה המועצה חוברת הדרכה למחנכים ומחנכות בגיל הרך בנושא ילדים בסיכון וזכויותיהם, בשם: "ילד אסור ילד מותר" (2005).

ניידת זכויות הילד לבתי ספר יסודיים ולחטיבות הביניים

להגברת מודעות הילדים לזכויותיהם ולאחריותם כלפי הזולת. פעילות הניידת מבוססת על תפיסתה של האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, הרואה בילד בראש ובראשונה אדם, ולפיכך כמי שמגיעות לו זכויות אדם. הניידת מצוידת בערכות הפעלה המציעות פעילויות מגוונות בנושא זכויות הילד.

תוכנית ליווי ילדים נפגעי עבירה בהליך הפלילי

תוכנית ראשונה ויחידה מסוגה בישראל הפועלת משנת 1999. במהלך 2007 לוו במסגרתה למעלה מ-200 ילדים, שנפלו קורבן לעבירות פליליות, בעיקר לעבירות מין ואלימות. המלווים בתוכנית הם סטודנטים למשפטים ועורכי דין, שעוברים הכשרה מיוחדת ומלווים באופן אישי את הילדים ובני משפחתם התומכים, לכל אורך ההליך הפלילי, בהתנדבות. במסגרת הסיוע מעדכן המלווה באופן שוטף את הילד ומשפחתו באשר למצב התיק בעניינם, מסביר להם את זכויותיהם ומסייע להם ביצירת קשר עם הרשויות.

ייצוג נפרד של ילדים ונוער בסיכון ובמצוקה בבית משפט

המועצה מסייעת לילדים במצבי סיכון ומצוקה, שנדרשים פעמים רבות לבוא במגע עם החוק ועם בתי המשפט. כך למשל, ילדים אשר הוריהם נמצאים בהליכי גירושין קשים, ילדים אשר הוריהם לא מספקים את הדרוש להם, לעתים אף מתעללים בהם והמדינה מבקשת את הוצאתם מרשות הוריהם. המועצה מעניקה לקטין ייצוג משפטי, למשל כשהפגיעה בהם נעשתה על ידי הוריו, וכן מעניקה הגנה וסיוע לו הוא זקוק. עורך דין מטעם הפרויקט מייצג את הילד בהליך המתנהל בעניינו בבית המשפט, מסייע לקטין להביע את רצונו ומסייע לבית המשפט להגיע להחלטה הטובה ביותר עבור הקטין. ילדים להורים גרושים או הורים הנמצאים בהליכי גירושין (כ-12,000 ילדים כאלו נמנו בשנת 2003), זקוקים גם הם פעמים רבות לייעוץ משפטי נפרד. פרויקט הייצוג משמש כמודל ראוי להענקת שירותים משפטיים לקטינים.

פעילויות שרות בבית הסוהר אופק‏

המועצה הלאומית לשלום הילד עובדת מול בית סוהר אופק לנוער. בית סוהר אופק הוא מקום כליאה יחיד לקטינים במסגרת שירות בתי הסוהר. בית הסוהר לנוער הוא מוסד כוללני, חינוכי טיפולי הפועל במסגרת ביטחונית שתפקידה החזקת עצורים ואסירים במשמורת חוקית בטוחה, נאותה, משקמת, תוך שמירה על כבודם ומילוי צורכיהם. ‏ במסגרת הפעילות המשותפת מתקיימת סדרת מפגשים לסגל בית סוהר אופק בנושא זכויות הילד והרצאות בנושא לנערים הכלואים השנה הוקמה ביוזמת הצדדים קבוצת פיילוט שבה משתתפים אסירים מהכלא אשר מטרתה היא הכרות של הנערים את זכויותיהם. הפיילוט זכה לתגובות חיוביות הן מצד המועצה והן מצד הנערים. המטרה בשלב זה הנה שילוב התוכנית הנ"ל כחלק מתוכנית הלימודים בה נוטלים חלק כל הנערים בבית הסוהר ‏‏‏.

אותות הוקרה

אות אביר איכות השלטון

בשנת 2004 זכתה המועצה הלאומית לשלום הילד באות אביר איכות השלטון המוענקת על ידי התנועה לאיכות השלטון החל משנת 1995. האות מוענק לאישים בולטים ולארגונים שפעילותם היוותה מופת לקידום טוהר המידות ושלטון החוק. המועצה הלאומית לשלום הילד זכתה באות המופת בקטגורית החברה, בהוקרה על תרומה ייחודית לקידום זכויות הילד בישראל, לגיבוש מדיניות וחקיקה כוללת לרווחת הילד, בהעלאת המודעות הציבורית לצורכי הילדים, במניעת פגיעה בהם וניצולם לרעה ובהסברה וחינוך הציבור הרחב בכל הנושאים האלה, שבהם היא משמשת אות ומופת של איכות לחברה ובית חם ומגן לילדי ישראל ‏‏.

אות המופת

בשנת 2005 קיבלה המועצה הלאומית לשלום הילד את אות המופת על תרומתה לביטחון החברתי של ילדי ישראל. מדובר באות מופת על פעילות ענפה ורחבת היקף למען כלל הילדים ובני הנוער בישראל, תוך הענקת עזרה יוצאת דופן וסיוע לילדים במצוקה והגנה על זכויתיהם ורווחתם האישית ‏‏.

ראו גם

• ועדת רוטלוי

קישורים חיצוניים

• אתר המועצה הלאומית לשלום הילד
• מסמך ההצהרות של המועצה הלאומית לשלום הילד
• לקט נתונים מתוך השנתון הסטטיסטי: ילדים בישראל 2008