המושך הגדול
המושך הגדול הוא שמה של אנומליה גרביטציונית בחלל הבין גלקטי בתחומו של צביר-העל הידרה-קנטאורי, אשר כוללת עשרות אלפי גלקסיות, באזור שהיקפו מאות מיליוני שנות אור. אנומליה גרביטציונית בסדר גודל כזה בסקאלה האינטרגלקטית, מצביעה על נוכחותו של חומר אפל, חומר שאינו ניתן לצפייה ישירה אך ניתן להסיק על קיומו מניתוח השפעת המסה שלו על תנועת הגלקסיות והצבירים הקשורים אליהן.
אנומליית המושך הגדול גורמת לכך שהגלקסיות שבאזור צביר-העל הידרה-קנטאורי מוסטות לאדום בהתאם לשטף האבל, כך שניתן להסיק שהן מתרחקות גם מאיתנו וגם זו מזו. המדידות מראות שהשינויים בהיסט לאדום שלהן גדולים מידי, והם מסגירים את קיומה של האנומליה. השתנות ההיסט לאדום שלהן נקראת מהירות משונה, והיא נעה בתחום של בין כ-700 ק"מ לשנייה ל-700- ק"מ לשנייה, תלוי בנטייה הזוויתית מכיוונו של המושך הגדול.
החריגה מאחידות בהתפשטות היקום נתגלתה לראשונה בשנת 1973, ואז שוב בשנת 1978. מיקומו של המושך הגדול נקבע לבסוף בשנת 1986, במרחק של בין 150 ל 250 מיליון שנות אור בערך משביל החלב, בכיוונן של קבוצות הכוכבים הידרה וקנטאור (כשהאומדן העדכני ביותר הוא 47 - 79 פארסק). העצמים באזור זה נמצאים במישור הגלקטי, כלומר בחלק השמיים המוסתר על ידי שביל החלב ולכן קשה לחקור אותם באור נראה, אבל תצפיות רנטגן גילו כי באזור זה של החלל, הנמצא בצביר נורמה (ACO 3627), ישנה שכיחות גדולה של גלקסיות גדולות ועתיקות, שרבות מהן מתנגשות עם שכנותיהן, ומקרינות גלי רדיו בכמויות גדולות.
[עריכה] בספרות הבדיונית
בספרות הבדיונית, מוזכר המושך הגדול בסדרה "פיפ פלינקס" מאת הסופר אלן דין פוסטר (שכתב את "הנוסע השמיני" והיה שותף בכתיבתם של תסריטי "מלחמת הכוכבים" ו"מסע בין כוכבים"), בספר "Flinx's Folly". המושך הגדול מוצג כניסיון של גזע חייזרי עתיק ליצור אמצעי בעל כוח משיכה שיכול להעתיק גלקסיות ממקומן, ביניהן גם את שביל החלב.
באופן דומה מוצג המושך הגדול גם בסדרת הספרים "זילי" מאת סטיבן בקסטר, במיוחד בספר "טבעת", שבו המושך הגדול מתואר כשרשרת קוסמית בצורת לולאה, שנוצרה באופן מלאכותי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- סם פלמסטיד, יקום במשבר, מאמר מתוך כתב העת גליליאו
