המחוז האוטונומי חנטי ומנסי (יוגרה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מחוז חנטי ומנסי
דגל חנטי ומנסי סמל חנטי ומנסי
דגל סמל
המנון: המנון מחוז חנטי ומנסי
מיקום חנטי ומנסי
מיקום חנטי ומנסי בפדרציה הרוסית
שפה רשמית רוסית
עיר בירה חנטי-מנסייסק
סטטוס פוליטי מחוז אוטונומי
מחוז פדרלי המחוז הפדרלי של אורל
מחוז כלכלי המחוז הכלכלי של מערב סיביר
נשיא / מושל נטליה קומרובה
תאריך הקמה 10 בדצמבר 1930
שטח
- סה"כ
- % מים
ה-9 ברוסיה
523,100 קמ"ר
0.9
אוכלוסייה
- סה"כ (2010)
- צפיפות
ה-28 ברוסיה
1,540,000 נפש
2.8 נפש לקמ"ר
אזור זמן UTC+6
www.hmao.wsnet.ru
(למפת המחוז האוטונומי חנטי ומנסי רגילה)
מיקום המחוז האוטונומי חנטי ומנסי במפת המחוז האוטונומי חנטי ומנסי
 
ניז'נברטובסק
ניז'נברטובסק
קוגאלים
קוגאלים
ניאגאן
ניאגאן
מגיון
מגיון
המחוז האוטונומי חנטי ומנסי

המחוז האוטונומי חנטי ומנסי (רוסית: Ханты-Мансийский автономный округ — Югра́ , בתעתיק: חנטי-מנסיסקי אבטונומני אוקרוג - יוגרה) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי של אורל.

המחוז הוקם ב-10 בדצמבר 1930 כמחוז (אוקרוג) לאומי וקיבל סטטוס של סובייקט פדרטיבי בשנת 1993.

מבחינה אדמיניסטרטיבית המחוז מחולק ל-9 אזורים מוניציפליים.

הנהרות הגדולות - אוב ואירטיש.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-90% מאוכלוסיית האזור מתגוררת בערים. עיר הבירה של האזור היא חנטי-מנסיסק, אך הערים גדולות הן סורגוט (כ-292 אלף תושבים) וניז'נוורטובסק (כ-240 אלף תושבים). הן הוקמו בשנות ה-70 של המאה ה-20 תוך פיתוח שדות גז טבעי ונפט בסביבה.

הרוסים מהווים כ-66% מאוכלוסיית המחוז, האוקראינים - 8.6%, הטטרים - 7.5%, הבשקירים - 2.5%. עמי הצפון (חנטי ומנסי) מהווים כ-2% מאוכלוסיית המחוז (בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין משנת 1939 הם היו כ-20%).

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית השנייה של המאה ה-20 התגלו באזור שדות גז טבעי ונפט גדולים ביותר. הדבר גרם לפיתוח מואץ של הכלכלה, פיתוח צנרת גז ונפט, הקמת ערים חדשות וכו'. עתה, המחוז מהווה מקור עיקרי של הגז והנפט הרוסים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]