המחנה החרדי

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פירוט יתר ואוסף ציטוטים מקרי. יש לצרף אסמכתאות בגוף הערך.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

המחנה החרדי - שבועון קהל מחזיקי הדת
תדירות	עיתון שבועי/בטאון
פורמט	שבועון
בעלים	קהילת בעלז
עורך	ישראל אייכלר
נוסד	ה'תש"מ
שפה	עברית
מערכת	רחוב דברי חיים 1, ירושלים
תפוצה	מופץ ב - 12,000 עותקים
מדינה	ישראל

המחנה החרדי/שבועון קהל מחזיקי הדת) הוא שמו של בטאונה השבועי של חסידות בעלז. השבועון פועל במקביל לעיתונים ושבועונים המופצים בקהילת חסידות בעלז.

המחנה החרדי

ל"המחנה החרדי" זיקה לעיתון קול מחזיקי הדת שהופיע בפולין באמצע שנות התר', ביוזמתו של רבי יהושע רוקח. בשנות ה-70 של המאה ה-20 הופיע העיתון מחדש בירושלים כירחון מגזיני עבה, גדוש מאמרי חסידות, מאמרים תורניים, השקפתיים והיסטוריים. כעבור זמן פסק העיתון להופיע במתכונת זו ויצא מחדש כעיתון חדשותי - "המחנה החרדי", שהחל להופיע בשנות ה-70 המאוחרות בעריכתו של הרב ישראל אייכלר. הוא הופיע מספר פעמים בשנה במתכונת של מגזין מוגדל. בתאריך כ"ט באלול בשנת ה'תש"מ בגליון ראש השנה החל העיתון להופיע כשבועון. באותה השנה, בב' בשבט, הוקמה בישראל מחדש התנועה החרדית הוותיקה 'מחזיקי הדת' על ידי הרב ישכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלז. משרדי הנהלת השבעון ממוקמים ברחוב דברי חיים בקריית בעלז בירושלים.

המחנה החרדי נחשב לעיתון אידיאולוגי, שמבטא גישות לא קונבנציונאליות בעיתונות החרדית. השבועון מביא לקוראים את השקפת עולמו של הרב ישכר דב רוקח, האדמו"ר השני מבעלז. התבטאויות שונות קיצוניות וחריפות נכתבו כמה וכמה פעמים בשבועון ואף גם סלידה מערכי אגודת ישראל אליה הצטרפה חסידות בעלז במהלך השנים. למרות זאת, השבועון לא נתפס כשבועון משפיע, לא בציבור ובחברה החרדית בירושלים והן גם לא בקהילת בעלז עצמה. בשנת 2010 הוחלט ע"י האדמו"ר מבעלז, הרב ישכר דב רוקח כי יש לסגור את השבועון, לאחר שנתגלה כי הוא מחולק חינם בשל ביקוש מועט ועלויות גבוהות. בהחלטה זו השתתף גם עורך השבועון, הרב ישראל אייכלר.

התבטאויות חריפות

השבועון המחנה החרדי, גינה, תקף והתבטא בחריפות עזה, לא פעם נגד מוסדות הקשורים לרשות המדינית (הציונית) ואף תקף כמה וכמה פעמים את חברי ורבני אגודת ישראל, אליה משתייכת חסידות בעלז והשבועון עצמו. כמה מההתבטאויות היותר חריפות שנשמעו בשבועון:

שנת פרסום: 1982 השבועון המחנה החרדי תוקף בחריפות את בנק ישראל בגין רעיון הנפקת יצירתם של שטרי שקלים בסה"כ 500 ש"ח ועליהם תודפס תמונתו של הרמב"ם.

שנת פרסום: 1986 מתיחת ביקורת חריפה ונוקבת על החלטותיו של בית הדין הצבאי במדינת ישראל בכך שבישראל נוהגים להקל בעונשם של רוצחים ערביים בעוד שמנגד בבית הדין הצבאי במצרים נוהגים להחמיר במשפטים דומים לכך.

שנת פרסום: 1985 דברים חריפים נגד החלטתם של חברי אגודת ישראל בכנסת (אליה משוייך השבועון) ובעיקר התבטאויות חריפות נגד ח"כ אברהם שפירא בשל השארותה של אגודת ישראל בקואליציה לאחר הצבעת אי אמון. לדברי השבועון: "אם לפני כעשרות בשנים כאשר הוחלט על הצטרפות המפלגות הדתיות לכנסת או לממשלה, דיברו על כבוד שמיים שייגרם והישגים דתיים שיושגו על ידי המפלגות הדתיות, הרי שספק אם היום יש גוף הגורם מיעוט כבוד-שמיים, בלשון המעטה, כמו המפלגות הדתיות".

הרב ישראל אייכלר

אדמו"ר ישכר דב רוקח

שנת פרסום: 1987 עורך השבועון, הרב ישראל אייכלר פרסם כתבה בשם "רק באלימות" במאמרו טוען הרב כי הסיבה היחידה שהכריעה את כף לביטול הפרוייקט היא שעובדי התעשייה האווירית לא נקטו אלימות מספקת. זוהי עובדה מצמררת לטענת ישראל אייכלר - אך זוהי המציאות הישראלית (לדברי אייכלר).

שנת פרסום: 1987 גינויים חריפים כלפי בית הדין השיראלי בגין אי אישור בלהקים קהילות נפרדות חרדיות ולנהל ספרי יוחסין כדי למנוע נישואים עם פסולי חיתון במדינת ישראל. השבועון תבע את מדינת ישראל בשל הסיבה שלטענתו יש למחוק את הסעיף 'יהודי' מתוך תעודת הזהות, בנימוק שלמדינה חילונית דמוקרטית אין זכות לקבוע מהי דתו של אדם.

שנת פרסום: 1986 עריכת השוואה בין הטרור בעולמי לבין הטרור החרדי בשל תקיפת הרב אליעזר מנחם מן שך (לשעבר - ראש ישיבת פוניבז' ומנהיג היהדות החרדית הליטאית והישיבות) בשל ריסוס כתובות נאצה על מכוניתו.

שנת פרסום: 1986 זלזול עז בחוקי מדינת ישראל ובאופיה, לטענת כתבי השבועון "יש להקים ועדה שתחקור את פרשת הקמת מדינת ישראל ואת הרעיון הציוני שגרם להקמתה. זו פרשה החייבת להיחקר ולהיבדק במבחן ההיסטוריה, ללא משוא פנים וללא פחד מאיש. יש לחקור גם את המנהיגים הציוניים ומייסדי התנועה, ואת הפעולות לעקירת הדת, והעלאת צעירים יהודים ופירוקם מעדיים שקיבלו בהר חורב".

שנת פרסום: 1985 יצירת חשש בקרב חסידי בעלז ואדמו"רה בגין יצירת קריקטורה המתארת את ארבעת חברי הכנסת של אגודת ישראל דבר שנקבל כמעשה מכפיש. המעשה גרם לפחד בשל יכולתו לקרב בין חברי אגודת ישראל לבין העדה החרדית.

שנת פרסום: 1984 מתיחת ביקורת נוקבת על אישים שונים בשל היות רשימת מקבלי התמיכות הייחודיות בספר התקציב נבנתה כך שיקשה על זיהוי מקבלי הכספים. לטענת כותבי הבטאון: "במקום להיאבק עם רשויות השלטון ולהפעיל את כוחנו האלקטוראלי כפי שעושות כל המפלגות בארץ, אנו צריכים להיאבק למען יילכו הח"כים שלנו וידרשו את הקטנת העיוותים והקיפוחים, אבל איך אפשר לדרוש זאת מהם כאשר הם בעצמם עושים כך".

שנת פרסום: 1984 גלוי מסעיר של הביטאון בשל חשיפת תוכנית להתנחלות המונית ביהודה ושומרון שאושרה ע"י הממשלה (ועדת שרים לענייני התיישבות). וכי היא תצא אל הפועל לפני שיודיע המלך חוסיין על הצטרפותו לתהליך השלום.

שנת פרסום: 1983 עריכת רשימת השמצות בצורת גסת רוח החל מתקופת הקונגרס הציוני הראשון בבאזל ועד הקונגרס האחרון שנערך בירושלים, לטענת הבטאון: "תוצאות החינוך היווני מורגשות בו היטב" זאת פורסמה תחת הכותרת "הקונגרס ה(צ)יְוָני השלושים".

שנת פרסום: 1982 גל השמצות וכתיבת שמועות מבזות כלפי חברת התעופה 'אל על' ועובדיה בשל ויתור הרעיון כי החברה לא תפעל בשבת (כיום החברה לא פועלת בשבת).

שנת פרסום: 1982 גינוי הצהרת ראש שהמשלה דאז מנחם בגין בשל אמרתו: "כי גם אם ערפאת וסגניו יכירו במדינת ישראל לא ידבר איתם וזאת מכיוון שגם עם היטלר וגרינג לא היה מדבר שלום"

שנת פרסום: 1899 גנויים כלפי מוסדות החינוך החילוניים במדינת ישראל אשר לא מלמדים את שפת היידיש, לדברי הבטאון: יש לחנך את הילדים בשפת היידיש ולהנחיל להם את לשון הקודש בתורה ובתפילה. זאת גם אם ידעו את שפת העברית וידברו בה עם שכניהם ובני המדינה השלטת בארצנו הק', ככל יהודי המדבר עם שכניו אנגלית באנגליה ובאמריקה וצרפתית בצרפת. לשון הקודש היא שפתנו. יידיש היא ה'מאמע לשון' שלנו. עברית אינה שפתנו אלא שפה זרה שהייתה מכשיר במסע השמד נגד אחינו ואף בקשה לכלות את נשמתנו."

שנת פרסום: 2008 גינויים חסרי תקדים על רבנים ובכירים בוועד למען השבת בשל החרם על חברת המזון 'שפע שוק'. לדברי הבטאון "את השבת יש לקרב אל ליבות בני ישראל, ואין בשום אופן להפכה לכלי מלחמה!"

צוות הבטאון

• ישראל אייכלר - עורך הבטאון מאז 1980
• שלום חיים פרוש - נמנה על הכתבים הקבועים, היה בעל מדור שבועי
• יעקב אייכלר - היה לכתב הפוליטי
• רייזל פרידמן - עורכת מדור הילדים
• יעקב ריבלין - היה לכתב הפוליטי במשך כשנתיים

קישורים חיצוניים

• ריכוז מאמרים בנושא: המחנה החרדי (בטאון חצר בעלז) - נח זבולוני, חצי מאה של עיתונות ירושלמית
• "המחנה החרדי" מגיש: ראיון עם הרב מענדל וועכטר - שטורעם נט כל חב"ד יודע
• "זהו אבל יחיד של מערכת הכשרות" - שוטרעם נט כל חב"ד יודע