המחרשה והכוכבים

המחרשה והכוכבים
The Plough and the Stars
כתיבה	שון או'קייסי
הצגת בכורה	8 בפברואר 1926
שפה	אנגלית

המחרשה והכוכבים (באנגלית: The Plough and the Stars), הוא מחזה פרי עטו של הסופר האירי שון או'קייסי.

אודות הצגת הבכורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגת הבכורה של המחזה התקיימה ב-8 בפברואר 1926 והועלתה בתיאטרון אבי, בדבלין, עיר הולדתו של הסופר.

זהו המחזה השלישי ב"טרילוגית דבלין" – השניים האחרים הם "צילו של אקדחן" (1923) ו"יונו והטווס" (1924).

"המחרשה והכוכבים" לא מצא חן בעיני חלק מהקהל. ביום הרביעי שבו הוצג היו התפרעויות בסימן מחאה. כמה מהשחקנים סירבו לדקלם כמה שורות על מין ועל הדת שנתפסו על ידיהם כמעליבות. הסיבה העיקרית להתפרעות הייתה ככל הנראה היחס הביקורתי כלפי המורדים והופעתה של זונה.

מבקרי תיאטרון כמו ליאם פלהרטי, המשורר אוסטן קלראק ופ.ר. היגינס תקפו את המחזה בעיתונים. או'קייסי סבר שעשו זאת במיוחד כדי לנגח בויליאם בטלר ייטס, שייסד וניהל את התיאטרון.

הנפשות הפועלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ק קליתרו – בנאי, מפקד בצבא האזרחים האירי.
נורה קליתרו – אשתו.
פיטר פלין – פועל, דודה של נורה.
"הבחור הצעיר" – בעל מלאכה, בן דודו של קליתרו.
בסי ברג'ס – בעלת דוכן לממכר פירות.
גברת גוגן – עקרת בית.
מולסר – בתה השחפנית.
פלותר גוד – נגר.
לויטננט לאנגון – מן המתנדבים האיריים.
קפטן ברנאן – קצב, מצבא האזרחים האירי.
קורפורל סטודארט – בצבא הבריטי.
סרג'נט טינלי - בצבא הבריטי.
רוזי רדמונד – יצאנית.
מוזג במסבאה.
אשה.
הדמות בחלון.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה הראשונה והשנייה מתרחשות בנובמבר 1915. המערכה השלישית והרביעית מתרחשות בשבוע הפסחא של 1916. בין המערכה השלישית והמערכה הרביעית מפרידים כמה ימים.

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה הראשונה מתרחשת בחדר המגורים של דירת קליתרו, בבית דירות בדבלין. אנו פוגשים את רוב הדמויות במחזה. המערכה נפתחת ברכילות שמספרת גברת גוגן, עקרת בית. דמויות נוספות שמוצגות בפנינו הן פלותר גוד – נגר, "בחור צעיר" – בעל מלאכה, קומוניסט נלהב בן דודו של קליתרו, ג'ק קליתרו – דודו של הבחור הצעיר וחבר לשעבר ב"צבא האזרחים האירי", שבאותה עת הנהיג אותו ג'יימס קונולי. משתתפים גם נורה קליתרו – אשתו של ג'ק. בהמשך המערכה, קפטן ברנאן, קצב במקצועו וקצין ב"צבא האזרחים האירי" מגיע לבית קליתרו. ברנאן מגיש לג'ק קליתרו איגרת מג'יימס קונולי ובה כתוב:

"הקצין קליתרו ייקח את הפיקוד על הגדוד השמיני של האיסיאיי... בשתיים אחר חצות יעזוב הצבא את ליברטי הול לביצוע תקיפת ניסיון על מצודת דבלין, הגנרל קונולי" ^[1]

ברנאן מפתיע את ג'ק מכיוון שבמכתב גנרל קונולי קורא לו קצין. ג'ק שואל את ברנאן למה לא הודיעו לו על המינוי וברנאן עונה לו שהוא שלח לו הודעה ונתן אותה לגברת קליתרו. כשקליתרו שואל את אשתו היא עונה לו ששרפה את המכתב בגלל שהיא רצתה שיישאר איתה, הוא כועס עליה מאוד ואומר לה שמעתה והלאה תעביר לו כל מכתב שמגיע אליו ויוצא עם ברנאן.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה הייתה במקור מחזה בן מערכה אחת, שנקרא בשם "המיית היונים" (The Cooing of Doves).

המערכה מתרחשת במסבאה. בחוץ נערכת אספה פוליטית. מעת לעת אדם שלא נוקבים בשמו נשמע נואם לקהל. דבריו לקוחים מנאומים וכתבים שונים של הסופר והפעיל הפוליטי האירי פטריק פירס. רוזי רדמונד – יצאנית, מתלוננת בפני המוזג שהאסיפה מזיקה לעסקים. פיטר פלין, פלותר גוד והבחור נכנסים במרווחי זמן ושותים אלכוהול. בסי ברג'ס וגברת גוגן נכנסות אף הן למסבאה ופורץ ביניהן ויכוח. לאחר שהן עוזבות, הבחור מעליב את רוזי, מה שמוביל לעימות בינו לבין פלותר שנחלץ להגנתה.

ג'ק קליתרו, לויטננט לאנגון וקפטן ברנאן נכנסים למסבאה במדים, כשהם נושאים את דגל המחרשה והכוכבים בטריקולור בצבעי ירוק, לבן וכתום. הם מתרגשים לשמע הנאומים עד כדי כך, שהם נכונים להיאסר להיפצע או להיהרג עבור אירלנד. הם שותים במהירות, עוזבים את המקום, כדי להתייצב ביחידותיהם. פלותר עוזב עם רוזי.

מערכה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה השלישית מתרחשת ברחוב שמחוץ לביתה של משפחת קליתרו, בזמן שבוע הפסחא של 1916. בסי שמחה לאיד מתבוסתה הממשמשת ובאה של המורדים. דמויות שונות בוזזות חנויות בדבלין. ברנאן וג'ק מגיעים וג'ק מתעלם מתחינתה של אשתו נורה לעזוב את הקרבות.

מערכה רביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה מתרחשת בחדרה של בסי ברג'ס כעבור מספר ימים. מולסר, בתה של גברת גוגן הולכת לעולמה כתוצאה מ שחפת. בנה של נורה נולד מת, היא מתגעגעת לבעלה, מאבדת קשר עם המציאות, שכובה במיטתה, הוזה ובסי מטפלת בה. ברנאן מגיע ומספר שג'ק קליתרו נהרג במהלך הקרב. שני חיילים בריטים מלווים אנשים הבייתה, אזרחים נחשדים בסיוע למורדים. נורה ניגשת לחלון, קוראת לג'ק, בעוד בסי דוחפת אותה מהחלון כדי להגן עליה מהצלפים ונורית בטעות.

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה עובד לסרט קולנוע בבימויו של הבמאי האמריקאי ג'ון פורד, שיצא לאקרנים ב-1936. בסרט כיכבו ברברה סטנוויק ופרסטון פוסטר.

אלי זיגמייסטר השתמש במחזה כבסיס לאופרה על אותו נושא, אותו הלחין בשנות השישים. הצגת הבכורה של האופרה התקיימה ב Symphony Space באוקטובר 1979 בNew York Lyric Opera.

תרגומים לעברית בדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שון או'קייסי, המחרשה והכוכבים; תרגום: הלל מיטלפונקט, רמת-גן : בית צבי, בית הספר לאמנויות הבמה, 1992.

ההצגה בתיאטרון המקצועי הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. תיאטרון האהל, הצגת בכורה: 5 בספטמבר 1962^[2]

יוצרים: תרגום - א.ד. שפיר, בימוי - ליאו פילר, תפאורה - חיליק פלוצר.
שחקנים: בסי ברג'ס - חיה שרון, נורה קליתרו - נינט דינר, פיטר פלין - יהודה שחורי, מיסיס גוגן - שלומית קפלנסקי, עמוס מוקדי, פלותר גוד - יהודה גבאי, "ינוקא" - רפאל שחר.

2. תיאטרון חיפה, הצגת בכורה: 30 בדצמבר 1978^[3]

יוצרים: תרגום - הלל מיטלפונקט, בימוי - עודד קוטלר, תפאורה ותלבושות - משה שטרנפלד, תאורה - יחיאל אורגל, עיצוב מוזיקלי - חנה הכהן.
שחקנים: ג'ק קליתרו – עזרא כפרי, נורה קליתרו – רחל דובסון, פיטר פלין - אלכס מונתה, הילד – עמי טראוב, בסי בריג'ס - רות סגל, גברת גוגן - רינה רוזנבאום, מולסר - עדנה פוקס, פלותר גוד - נתן מייזלר, לויטננט לאנגון - פיהי הלר, קפטן ברנאן - זאב שמשוני, קורפוראל סטודארט - רן ורד, סרג'נט טינלי - ג'רי היימן, רוזי רדמונד - תחיה שמואלי דנון, מוזג במסבאה – מרדכי בן-זאב, הדמות בחלון - גיורא שמאי, זמרה - דוקי עצמון וג'רי היימן.